Forbes Israel Logo

בחירות קשות: המכשולים שעומדים בפני נשיאה החדש של דרום קוריאה

לאחר בחירות היסטוריות בדרום קוריאה, מון ג'יי-אין הפרוגרסיבי הוא הנשיא החדש של המדינה. תוצאות מדגם הבחירות העריכו כי ג'יי-אין זכה ב-41% מהקולות ואילו הקונסרבטיבי הונג ג'ון-פיו, המתחרה הצמוד שלו, נחל תבוסה יחד עם שאר היריבים הפוליטיים של מון.

מון ייכנס למשרד בדרום קוריאה לאחר שקודמתו בתפקיד, הנשיאה לשעבר פארק ג'ן הייאה, הודחה. כעת כנשיא, הוא בוודאי מהר מאוד ייאלץ לקבע מחדש את המנהיגות הפוליטית הדרום קוריאנית שהיתה נפקדת. למרות השאיפות להעצים את קולה והשפעתה של דרום קוריאה, למון מצפה דרך ארוכה ותלולה.

התבנית של קמפיין מון למדיניות זרה משרטטת חזרה למדיניות ליברלית שהמנטור הפוליטי שלו רו מו-היון עשה לפני כעשור, לפני שהשמרנים השתלטו מחדש על הבית הכחול (המעון הרשמי של נשיאי קוריאה).

ממשל מו-היון, בו שירת מון כראש הצוות, רכש אוטונומיה גדולה יותר תוך כדי ביסוס ברית קוריאה-ארה"ב, חיפש אחר איזון גדול יותר בין עמדת דרום קוריאה לסין וארה"ב והדגיש את שיתוף הפעולה הבטחוני האזורי ובתוך קוריאה עצמה, על ידי עידוד אינטגרציה כלכלית ופוליטית אזורית.

אך חזרה לסדר עדיפויות האלו על ידי ממשל מון נתקל במכשולים רבים שלא היו קיימים לפני כעשור.

אילוצים רבים

ראשית, משמעות הדחיפות של מעבר מון לעמדת הכוח היא שהוא והצוות שלו חייבים להחליף הילוכים מכאלו שעושים קמפיין לכאלו ששולטים בתוך 24 שעות. מון יהפוך לנשיא עם ממשלה זמנית שתישאר עד שראש ממשלה וקבינט חדשים יוכלו לקבל אישור מהאסיפה הלאומית שהמפלגה הדמוקרטית שלו לא שולטת בה.

הצורך לקונצנזוס בתוך האסיפה הלאומית ישפיע על בחירת הקבינט של מון וייאלץ את הסמכות שלו להעביר חוקים שתומכים באג'נדת המדיניות שלו.

מון ג'יי-אין ואשתו מכריזים על בחירתו בנשיאות | צילום: יוטיוב

העמדות הדרום קוריאניות ייצרו אילוץ שני על הגישה של מון למדיניות זרה. בעוד שישנה הסכמה על הצורך להתחלה מקומית נקייה, הסכמה ציבורית על הברית הביטחונית עם וושינגטון וחרדות לגבי סין הן גבוהות, בעוד שהציפיות לשיתוף פעולה עם צפון קוריאה הן נמוכות. הציבור הדרום קוריאני עבר לכיוון שמרני בנושאי מדיניות זרה מרכזיים במהלך העשור החולף, וייקח זמן לממשל מון הפרוגרסיבי לבנות רקורד מוצלח כדי להחליף את המגמה הזו.

שלישית, הנוף הבינלאומי השתנה באופן דרמטי במהלך העשור האחרון, במה שהופך את זה לקשה יותר עבור מון ליישם אלמנטים רבים של הפלטפורמה שלו שפעם היתה בעדיפות תחת מו-היו.

המרדף הצפון קוריאני אחר נשק גרעיני התקדם וקים ג'ונג-און קשר את ההישרדות שלו לפרויקט הגרעיני. החלטות מועצת הביטחון של האו"ם הגבילו פעילויות כלכליות רבות שהיו מורשות כאשר מון היה בשלטון בפעם הקודמת. חברות דרום קוריאניות, שנכוו מהקרבה לקומפלקס התעשייתי קייסונג בצפון קוריאה, עברו למקומות אחרים.

מון והיועצים שלו יצטרכו לשכנע את צפון קוריאה לחזור בה מהמסלול הגרעיני, לפני שחלומות על שוק קוריאני משותף יהיו בלתי ניתנים להגשמה.

מכשול רביעי הוא שממשל טראמפ התקדם ביישום המדיניות שלו כלפי צפון קוריאה בזמן שדרום קוריאה היתה עסוקה בוואקום המנהיגותי הפוליטי שלה. מון נכנס למשרדו כאשר הבטון מתחיל להתייבש על סדר העדיפויות של ממשל טראמפ, למרות שזה עדיין סותר את עצמו ולא וודאי.

מקום קטן לטעויות

כדי להיות סנגור אפקטיבי לאינטרסים של דרום קוריאה, מון הליברלי חייב למצוא כיצד לדבר עם טראמפ וכיצד לא ללחוץ על הכפתורים שאולי יסכנו את מערכת היחסים. העובדה שמון ירש מנגנונים עמוקים יותר לשיתוף פעולה בין וושינגטון וסיאול מאשר אלו שהיו קיימים לפני כעשור תחת מון-היון, יסייעו לו לשמור שהברית תתקדם בכיוון הנכון. אבל כימיה רעה בין שני המנהיגים תערער את האינטרסים המשותפים של קוריאה וארה"ב בחצי האי שאין בו גרעין ובצפון-מזרח אסיה משגשגת.

כדי להשיג הצלחה, מון חייב לשחזר את הביטחון של דרום קוריאה במוסדות השלטון שלה בבית, תוך כדי ניווט בחלל האסטרטגי הצר בצפון-מזרח אסיה. זו משימה מבהילה, והזמן יגיד האם מון מוכן לעבודה הזו.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן