|
"אם הממשלה לא תבצע התאמות שיקטינו את הגידול בהוצאות, כדי שיתאים לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק – צפוי בשנים הקרובות פער הולך וגדל בין הוצאות הממשלה לתקרה". כך מזהיר היום בנק ישראל בסקירה לגבי תמונת התקציב לשנים הבאות וביצוע תקציב המדינה בשנת 2012.
על פי הסקירה, הגירעון התקציבי בשנת 2012 היה 4.2% תוצר, כ-2% תוצר מעל תקרת הגירעון שנקבעה בעת אישור התקציב בסוף 2010 וכ-1% תוצר יותר מהגירעון ב-2011.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
מרבית החריגה מיעד הגירעון נובעת לדברי האוצר מכך שההכנסות ממסים היו נמוכות בכ-14 מיליארדי שקל מהתחזית בעת אישור התקציב. היתרה משקפת רמה נמוכה מהחזוי של ההכנסות שאינן ממסים, זו השנה השניה ברציפות, והוצאות גבוהות מהתקציב המקורי, שהתאפשרו באמצעות העברת עודפים מתקציב השנה הקודמת.
בחינה באמצעות מודל המס של חטיבת המחקר של בנק ישראל, מעלה כי רובו של הפער בין ההכנסות ממסים בפועל לתחזית התקציב נובע מגידול נמוך מהצפוי של שני משתנים מקרו-כלכליים: השכר ומכירות דירות חדשות. כרבע מהסטייה ניתן לייחוס, על פי המודל, לתחזית אופטימית מדי גם על בסיס המידע שהיה זמין בעת אישור התקציב לפני שנתיים.
מרבית הפער זוהתה כבר במהלך 2011, והממשלה העלתה בהתאם בסוף 2011 את תחזית הגירעון ל-3.4% תוצר; אך בהינתן שפעלה במסגרת תקציב דו-שנתי לא נעשו באותו שלב התאמות בתקציב כדי להקטין את הגירעון. רק במחצית השניה של 2012, כאשר הגירעון המשיך לגדול, החליטה הממשלה להעלות את שיעורי המס כדי להפחיתו, בעיקר לקראת 2013.
צריך להעלות מסים. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר | צילום: מרק ישראל סלם
בנוסף להכנסות הנמוכות מהחזוי, הוצאות הממשלה היו השנה גבוהות מהתקציב המקורי. בבנק מזהירים כאמור כי אם הממשלה לא תבצע התאמות שיקטינו את הגידול בהוצאות כדי שיתאים לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק, צפוי בשנים הקרובות פער הולך וגדל בין הוצאות הממשלה לתקרה, שכן כמה מתוכניות הממשלה הן רב-שנתיות.
בשנת 2013 מוערך הפער בין סך ההוצאות הכולל את עלותן של התוכניות שאישרה הממשלה לבין תקרת ההוצאות בכ-13 מיליארדי שקל, ובשנים 2014 ו-2015 הפער גדול עוד יותר באופן משמעותי. התאמת הגידול בהוצאות הממשלה לתקרה הקבועה בחוק תהיה לפיכך אתגר משמעותי לממשלה בעת הכנת תקציב 2013 ותקציבי השנים שאחריה.
בחינה של תוואי הגירעון ויחס החוב לתוצר הצפויים בשנים הקרובות, מעלה כי אם תקטין הממשלה את הגידול בהוצאותיה לתקרה התואמת את כלל ההוצאות ותשמור על שיעורי המס הקבועים בחוק (כולל השינויים שכבר אושרו לשנים הקרובות) הגירעון הצפוי יהיה גבוה מיעדי הגירעון המוגדלים שאימצה הממשלה במהלך 2012, ויחס החוב לתוצר לא ירד עד סוף העשור. כדי לעמוד ביעד הגירעון ל-2013 תידרש העלאה של תקבולי המסים בכ-6 מיליארד שקל, שבהתחשב בהשפעת המסים על הפעילות משמעותה הגדלת תקבולי המס בהיקף של כ-7.5 מיליארדי שקל; בשנים שאחרי 2013 יידרשו העלאות נוספות.
אם הממשלה תגדיל את הוצאותיה בהתאם לעלות התוכניות שאישרה, יגיע הגירעון ב-2013 כמעט ל-5% תוצר וימשיך לעלות גם בשנים הבאות. כתוצאה מכך יתקרב יחס החוב לתוצר ל-100% לקראת סוף העשור, גם בהנחות מקלות לגבי השפעת הגירעון והחוב על שיעורי הריבית והצמיחה.
|
