Forbes Israel Logo

בראש של טראמפ: נשיא ארה”ב מדבר על הכל בראיון מיוחד

אם טראמפ באמת כינה את הבית הלבן "מזבלה", נראה שהמחשבה הזו כבר מאחוריו. בחדר העבודה הקטן באגף המערבי, שבו הוא אוסף את מסמכיו ואוכל את ארוחותיו על מה שהוא מכנה "שולחן העבודה", הוא מדבר ברהיטות על הנברשת שהתקין ועל ציורי השמן של לינקולן וטדי רוזוולט. הוא פותח בדחיפה את הדלת לחדר השינה המטוהר שלו – מאפיין חובה עבור הנשיא שונא החיידקים. הוא לוקח אותנו החוצה כדי להביט בבריכת השחייה השלווה. ואז אל החדר הסגלגל, שעוצב מחדש עם וילונות, שטיחים ורהיטים מוזהבים. הוא מחליק את ידו על אותו שולחן כתיבה שבו התמודד הנשיא קנדי עם משבר הטילים בקובה והנשיא רייגן ניהל את המלחמה הקרה – כשעליו רק שני טלפונים וזמזם. "זה נראה מאוד נחמד", אומר הנשיא.

הוא מציג את ביתו החדש באותה הקלות שבה היה מציג פנטהאוז באחד ממגדליו או את אחד ממועדוני הגולף שלו. כך, לאורכו של ראיון של כמעט שעה בחדר הסגלגל, נשאר הנשיא נאמן לאותו דונלד טראמפ האזרח, שפורבס מכיר מקרוב כבר 35 שנה.

טראמפ. "העברתי יותר חקיקה מכל נשיא אחר" | צילום מסך מיוטיוב

הוא מתרברב במילים מוגזמות בהצהרה שכל תלמיד של הנשיא רוזוולט או אפילו הנשיא אובמה, היה יכול לסתור בקלות: "העברתי בתקופה של תשעה חודשים יותר חקיקה מכל נשיא אחר לפני. העברנו יותר מ-50 הצעות חוק. אני לא מדבר רק על צווים נשיאותיים, שהם מאוד חשובים. אני מדבר על חוקים".

הוא עוקץ את מזכיר המדינה שלו רקס טילרסון, שלפי דיווחים כינה אותו מפגר: "אני חושב שאלה פייק ניוז, אבל אם הוא עשה את זה, אני מניח שנצטרך להשוות IQ. ואני יכול לומר לך מי הולך לנצח".

ומעל הכל הוא מנסה למכור את זה: "יש לי עוד הצעת חוק…הצעת חוק לפיתוח כלכלי, שאני חושב שתהיה פנטסטית. שאף אחד לא יודע עליה. שאתה שומע עליה בפעם הראשונה…תמריצים כלכליים לחברות. תמריץ לחברות להיות כאן". חברות שמשאירות משרות באמריקה מתוגמלות; אלה שמעבירות פעילות אל מחוץ לארה"ב "נענשות באופן חמור. זה גם מקל וגם גזר", אומר הנשיא. "זה תמריץ שיישאר. אבל זה יותר מזה – אם אתה עוזב זה הולך להיות מאוד קשה עבורך למכור את המוצר שלך בארה"ב".

וכך, זה המצב – הנשיא הראשון שמגיע רק מהמגזר העסקי ומייצג מפלגה שבמשך יותר ממאה שנים מקדמת קפיטליזם נוסח "לסה פר", ללא התערבות ממשלתית , וסחר חופשי, מציע שהממשלה תעניש ותתגמל חברות לפי המיקום שבו הן בוחרות למקם את מפעליהן ומשרדיהן. האם הנשיא חש בנוח עם הרעיון הזה?

"מאוד בנוח", הוא עונה. "מה שאני רוצה לעשות הוא הדדי. תראה, אני חושב שהקונספט של הדדיות הוא קונספט נחמד מאוד. אם מישהו מחייב אותנו ב-50% אנחנו צריכים לחייב אותו ב-50%. כרגע הם מחייבים אותנו ב-50% ואנחנו לא מחייבים אותם בכלל. זה לא יכול לעבוד מבחינתי".

זה מעולם לא עבד מבחינתו. דונלד טראמפ לא התעשר מבניית בניינים, למרות שנים של מירוק המותג שלו באמצעות תוכנית "המתמחה" ומיליוני קולות מאנשים שמשתוקקים בדיוק לחוויה שמציעה התוכנית. החוזקה שלו נמצאת דווקא בביצוע עסקאות – קנייה ומכירה, שהבטיחו לו ניצחון. הניואנס כאן הוא משמעותי. יזמים ואנשי עסקים יוצרים ומנהלים יישויות שלהן מספר משתנה של בעלי אינטרסים – בעלי מניות, לקוחות, עובדים, שותפים ורשויות מוניציפליות – שכולן (לפחות בתיאוריה) חולקות בהצלחה. אפל תחת סטיב ג'ובס וטים קוק עזרה לבעלי המניות הראשונים שלה להכפיל את השקעתם פי 400 כמעט, והפכה אלפי עובדים שהחזיקו באופציות בחברה למיליונרים.

סוגרי עסקאות, כמו טראמפ, לעיתים נדירות מחפשים מצב של win-win-win-win. העסקה בדרך כלל מורכבת משני צדדים בלבד – ובדרך כלל מסתיימת בכך שאחד מהם מרוויח על חשבון השני. "האדם הוא האכזרי ביותר מכל החיות", הצהיר טראמפ בראיון למגזין People ב-1981. החיים הם סדרה של קרבות מסתיימים בניצחון או בהפסד". זו המנטליות שעדיין טבועה בו היטב גם כנשיא.

מספרים מעניקים תוקף לדברים בעיני טראמפ. הם קובעים מי המנצח ומי המפסיד בכל עסקה ומייצרים היררכיה בתעשייה. זו הסיבה שבגללה טראמפ, יותר מכל חבר אחר מבין 1,600 המיליארדרים ברשימת עשירי ארה"ב של פורבס, בילה זמן רב בחיזור אחר כתבי פורבס בתקווה להעלות את הערכת השווי שלו.

בחדר הסגלגל, כאשר אני מעלה את הנתון שמאז כניסתו לתפקיד השווקים עלו ב-20% הוא מתעקש למתוח את תקופת הזמן הנמדדת. "לא, 25% מאז הבחירות. צריך למדוד מאז הבחירות".

הוא גאה באותה מידה בתמ"ג. "אז התמ"ג עמד ברבעון האחרון על 3.1%. רוב האנשים בתקשורת ובמקומות אחרים אמרו שלא נגיע לזה עוד ברבה מאוד זמן. אתה יודע, אובמה אף פעם לא הגיע למספר הזה".

כשהוא מעודכן שקודמו בתפקיד הגיע גם הגיע, מספר פעמים, טראמפ משנה את הכיוון של דבריו ומיד אומר: "הוא מעולם לא הגיע למספר הזה על בסיס שנתי. מדובר על שמונה שנים. אני חושב שנגיע גבוה הרבה יותר. ואני חושב שהרבעון הזה היה פנומנלי, חוץ מההוריקנים".

הראיון המלא יתפרסם בגיליון אוקטובר של פורבס ישראל

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן