Forbes Israel Logo

דרוש מנהיג סופר קפיטליסטי שיחלץ את העולם מהמשבר הכלכלי

המיתון העולמי הנוכחי כבר בן חמש שנים, והוא בדרך להפוך לארוך ביותר בהיסטוריה. השפל של שנות השלושים, שנמשך עשר שנים, הגיע לקצו רק "בעזרת" מלחמת העולם השנייה. כרגע, תודה לאל, אין מלחמת עולם באופק. אכן, קיים שלום כולל בין המעצמות כבר 68 שנה.

אולם תקופות מיתון ארוכות, שנוטות להנציח את עצמן, בדרך כלל נגמרות במלחמה, או בהכנות למלחמה. גרמניה הנאצית הביאה בשנות ה-30 את האבטלה ההמונית לסיומה בעיקר באמצעות חידוש הגיוס הצבאי. כלכלת בריטניה קיבלה דחיפה רק בזכות טכנולוגיה חדשה הקשורה לצבא, כגון רדאר ומנועי מטוסים. עד תחילת שנות ה-40 סייעה מלחמת העולם השנייה להוציא את ארה"ב מהשפל, אולם וול סטריט לא חזרה לרמות שלה מלפני ההתרסקות של 1929-1954.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

הפעם לא יהיה חימוש מחדש שיעורר את הכלכלה העולמית, היות שרוב המעצמות העיקריות מקצצות דרסטית בתקציבי הצבא שלהן. איש אינו יודע לבטח כיצד לגרום שוב לשגשוג. ג'ון מיינארד קיינס התקרב לכך יותר מכולם, עם הביטוי המעורפל שלו "רוח חייתית". כלכלה קפיטליסטית משגשגת כשאנשי העסקים המובילים מבעבעים רוח חייתית, ומוכנים להשקיע את כספם במיזמים מסוכנים. 


אובמה. נשיא מייאש | צילום: מרק ישראל סלם

למרבה הצער, העולם כיום הוא מקום שבו מזעיפים פנים כלפי רוחות חייתיות. קשה לדמיין מקום שפחות מסייע לתפיסה הזו מאשר בריסל, שממנה מולכות, או מולכות שולל, הכלכלות של 30 ארצות כמעט. זוהי המגלופוליס (אגד ערים) הבירוקרטית הראשונה, והבירוקרטים שלה דואגים לעצמם בנדיבות, ורק לאחרונה ארגנו לעצמם העלאות שכר בשיעורים גבוהים בהרבה משיעור האינפלציה. אולם האנשים האלה חולקים את השלל בחשאי; אחרת הם לא היו שורדים זמן רב. 

הצעד האחרון שלהם היה קביעת תקרה לבונוסים של מנהלים בבנקים. אבל הגבולות המחייבים לסכומים שאנשים יכולים להרוויח בעסקים גדולים ידכאו את הרוחות ויגרמו ליזמים להוריד פרופיל. למעשה, פזרנים גדולים ברחבי העולם זוכים ליחס בריוני, לא רק בבריסל. התקשורת מזהה אחד או שניים, ומעצימה בצורה אדירה את העוולות שלהם.

הפוליטיקאים מנצלים את זעקות הציבור, ועד מהרה המפלגות מתחרות ביניהן מי תקדם חקיקת עונשין. ואכן, "להעניש את העשירים" הוא כיום הכוח המניע העיקרי בפעילות הפוליטית בכל רחבי העולם. דוגמאות לכך מהעת האחרונה ניתן למצוא באוסטרליה, בארגנטינה, בדרום אפריקה ובצ'ילה. בסין, פזרנות רבה, כשהיא נגלית מבעד למסכי הצנזורה, נתפסת כסימן לשחיתות. מגמה זו משתוללת ברוסיה, שם זה מזוהה עם אוליגרכים – אם כי הפזרנים מכל, ולדימיר פוטין ומשפחתו, מוגנים מכוח דיכוי התקשורת על-ידי המדינה.

דרושות: רוחות חייתיות

היבול הגרוע הנוכחי של מנהיגים בעולם מוסיף לאווירה העגומה הזו. אובמה יהיה נשיא מייאש אפילו בתקופת שגשוג עצום, עם הגישה העגמומית שלו והרטוריקה הריקה שלו, וכן השנאה הגלויה שלו לתעוזה עסקית. אנגלה מרקל מגרמניה משרה אווירה של תשישות כתוצאה מזקנה ושל פסימיות תבוסתנית. דייוויד קמרון הבריטי, אף שהוא חיוני מטבעו, חש שעליו להיראות ולהישמע קודר. 

ופרנסואה הולנד הצרפתי נראה נחוש לגרום לאנשי עסקים מצליחים לעזוב את המדינה. לקנדה יש ראש ממשלה טוב, המקדם בברכה עסקים; באוסטרליה יש מנהיג אופוזיציה מצוין, שתוך זמן קצר ינהל את המדינה; ולהונגריה יש משטר פרו-קפיטליסטי עוצמתי. אולם בסטנדרטים עולמיים, שלוש המדינות הללו בטלות בשישים ואינן מסוגלות לשנות את האקלים הכלכלי. 

הדמות היחידה בעלת סיכוי כלשהו לעשות זאת הוא בוריס ג'ונסון, ראש העיר של לונדון הניחן בהתלהבות נהדרת. ג'ונסון, הפוליטיקאי הטבעי והמוכשר ביותר מאז לויד ג'ורג', עשוי בהחלט לתפוס את מקומו של קמרון כמנהיג המפלגה השמרנית. אם יצליח לעשות זאת, הרוחות החייתיות יהיו שוב באופנה. 

פול ג'ונסון הוא היסטוריון וסופר בריטי

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן