Forbes Israel Logo

הישראלים שגילו איך אפשר לתרום לחברה – וגם לעשות מזה כסף

לפני שבע שנים החליט חנוך ברקת, אז מנכ"ל קרן ההשקעות הפרטית אייפקס, לשנות כיוון. הוא רצה לתרום לחברה, אבל לא מצא מודל ראוי, אז החליט לייבא אחד. בתקופה שבה עמותות רבות נקלעו לקשיים בגלל המשבר הפיננסי, הקים ברקת יצור חדש, כמעט ולא מוכר עד אז בישראל. "אנשים חשבו שהשתגעתי", הוא נזכר. "לא הבינו מה אני רוצה מהם. זה מיזם חברתי או עסקי? זה תמיד היה אחד או השני, הם לא ידעו איך לאכול את זה". בלי להתכוון לכך, הביא ברקת את הנוסחה הכמעט מושלמת – איך אפשר לתרום לחברה ועדיין להרוויח מכך לא מעט כסף.

בשנים האחרונות התפתח בישראל מיני מגזר – המכונה על ידי רבים כ"מגזר הרביעי" – לא בדיוק ממשלתי, לא עסקי נטו, אך גם לא שייך למגזר השלישי, של ארגונים ללא כוונת רווח. כך או כך הכיוון ברור – לשלב עסקים וחברה. "מי אמר שאלה צריכים להיות שני דברים שונים בתכלית?", הוא אומר.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

הכלכלה החדשה

"זה זמן רב אני חושב על תפקידו של עולם העסקים בסיוע לעניי העולם. מגזרי כלכלה אחרים – נדבנות, צדקה וארגונים לא ממשלתיים מקדישים מזמנם וממרצם להתמודדות עם העוני ותוצאותיו. אבל עולם העסקים – המגזר העדכני והיעיל ביותר מבחינה פיננסית – אינו ערוך כלל להשתתפות פעילה במאבק למיגור העוני".

את הדברים כתב ד"ר מוחמד יונוס, המכונה "הבנקאי של העניים", בספרו עולם ללא עוני. המציאות הישראלית העכשווית, בה הטייקונים מבקשים הנחות, מחזקת את אחת הטענות המרכזיות של יונוס: הלווים הגדולים ביותר – אילי ההון – אלו שכל מוסד פיננסי נדחף לתור בכדי להלוות להם מיליוני שקלים – קורסים זה אחר זה ולא מצליחים להשיב את חובותיהם. דווקא העניים, שאף מוסד פיננסי לא התייחס אליהם, והרים גבה ספקנית כאשר ביקשו להלוות סכום זעיר, משיבים את חובותיהם – פרוטה לפרוטה. יונוס לא רק דיבר. הוא פתח בנק שמעניק הלוואות באשראי זעיר לעניים. בעזרת אותו אשראי הצליחו יותר מ-100 מיליון עניים לצאת ממעגל העוני והחזירו את ההלוואה במלואה.


אבי השיטה. מוחמד יונוס | צילום: מתוך ויקיפדיה

המקרה של יונוס הוא אולי המוכר ביותר בתחום, והוא הכה גלים בחשיבה העסקית המערבית. יונוס חזר וטען כי ניתן להשתמש במנגנוני הקפיטליזם והשוק החופשי בכדי לעזור לעניי העולם, מבלי לפגוע בשורת הרווח. כאשר תאגיד המזון העולמי דנונה שיתף עימו פעולה וביחד פתחו במיזם חברתי אך גם עסקי בכל רמ"ח אבריו, נשאלה השאלה בקול רם על גבי הבמה הגלובלית – מה זה בדיוק עסק חברתי? האם חברה ועסקים יכולים ללכת ביחד?

ממשבר צומחים גם דברים טובים

המשבר של 2008 ריסק איתו מונחים ותאוריות שעליהם הכלכלה הייתה מושתתת. אחד הענפים שנפגעו בצורה קשה היה המגזר השלישי. "עולם העמותות שמתבסס על תרומות ופילנטרופיה גילה פתאום עד כמה הבסיס שלו רעוע, ושאי אפשר לסמוך על מקורות מימון כאלה בצורה גורפת ויציבה", אומר פרופ' בנימין גדרון, מנהל המרכז לחקר מיזמים חברתיים-עסקיים במכללת בית ברל. "מצב העמותות בארץ בכי רע, הן תלויות רק בתרומות ולא יכולות לתכנן פעילות של יותר משנה-שנתיים קדימה, 80%-90% מהעמותות חיות מהיד לפה כי אין להן מקורות מימון יציבים ושום הבטחה שהתרומה תגיע, במציאות כזו קשה מאוד לקדם פעילות חברתית".

המכה שספגו העמותות לאחר המשבר הייתה דרמטית. פעילויות חשובות והכרחיות שנוהלו על ידי המגזר השלישי הופסקו כליל. "המציאות העגומה הביאה להבנה חד משמעית שהפתרון והדרך צריכים להגיע מכיוון אחר", מוסיף גדרון. כך, מתוך קשייו של המגזר השלישי התפתחו ארגונים חדשים "שיש להם מטרות חברתיות – אך עושים שימוש בשיטות עסקיות ובמנגנון השוק בכדי להגיע למטרה". במילים אחרות, גדרון מתייחס להכלאה של שני מגזרים שעד כה התנהלו עם נקודת השקה מעטות בלבד – המגזר העסקי והמגזר החברתי. הארגונים קמו במטרה לתרום לחברה, אך גם עם כוונות רווח ברורות. "יותר מכל מתפתחת ההבנה שמנגנון השוק הוא לא משהו חיצוני לעולם החברתי, ולהפך".

"היום אנחנו כבר רואים מגמה חדשה", טוען גדרון. "חברות שמשלבות אלמנטים חברתיים כחלק מליבת העיסוק. לא מדובר בלעשות טובה, דרך מטרה חברתית אפשר גם לעשות רווח, ודרך מטרה עסקית אפשר גם לתרום לחברה".

השינוי כבר כאן

חנוך ברקת עמד לפני 7 שנים בראש אחת מקרנות ההון-סיכון הגדולות והמוכרות ביותר בארץ. "ב-1994 כשהתחלתי לעבוד באייפקס, אנשים שאלו אותי מה זה קרן הון-סיכון? שאלו אותי מה זה סטארט-אפ ולמה להשקיע?", מתאר ברקת וחושף את השינוי שחל בתודעה העסקית. כעת הוא מסמן את הכיוון החדש: "ב-2008 ייסדתי את קרן דואליס, קרן שמשקיעה במיזמים חברתיים-עסקיים. הגלגל חזר על עצמו – אנשים שאלו אותי מה זה? מבחינתי הכיוון ברור, היום כבר יש מספר קרנות כאלה, המדינה כבר לוקחת חלק, ישנה תעשייה הולכת וגדלה של אלפי עסקים חברתיים ומאות של יזמים בתחום".


חנוך ברקת | צילום: מתן פאר

קרן דואליס היא קרן שמחזיקה בפורטפוליו שלה כ-8 חברות, כולן בעלות אוריינצטיה חברתית אך גם מודל הכנסות יציב – בין השאר מדובר בקבוצת ליליות במרכז תל אביב וקפה רינגלבלום הנמצא בבאר שבע. "ברינגלבלום אנחנו משלבים פעילות עסקית וחברתית, זו תפיסה של עסק שלוקח בני נוער בסיכון ומכשיר אותם בתחום המסעדנות". בית הקפה הבאר שבעי אף התפתח בתפיסה הזו, והשנה הצטרפו למערך גם עיריית באר שבע שמעמידה לזכות המקום עובד סוציאלי, ומשרד הרווחה. 

"רמת הסיכון בפתיחת עסק חברתי היא לא גבוהה יותר מאשר עסק רגיל", אומר אסף בלנק, מנהל קבוצת ליליות. "הגעתי במטרה להרוויח כסף ולהיות עסק מוביל בתחום, למרות שאני מביא איתי 'מטען' חברתי, הלקוח שלי לא צריך להרגיש ולו לרגע שמדובר כאן בפרויקט חברתי, הוא יקבל את האוכל הכי טוב והשירות הכי טוב".

קבוצת ליליות מחזיקה מסעדה, מאפייה ושירותי קייטרינג. המסעדה מכשירה מדי שנה כ-15 בני נוער ומביאה אותם לרמה הנדרשת כדי לעסוק במסעדנות. "מדובר בנוער מנותק, בלי שום מסגרת", מספר בלנק שמסכים לחשוף את העלויות הכלכליות של ההכשרה: "זה פרויקט יקר, מבחינת עלות ישירה אנחנו מדברים על 50 אלף שקל לשנה לחניך כאשר החניכים שלנו מקבלים שכר מלא על ההתלמדות". בנוסף מציין בלנק כי החניכים עוברים הכשרה אישית וצמודה שגובה גם עלות עקיפה כמו החזקת מטבח לימודי נוסף וכוח אדם מתוגבר, "על כל נער וחצי יש שף שלנו".


"משלבים פעילות עסקית וחברתית". קפה רינגלבלום בבאר שבע | צילום: אילן ספירא

הפרוייקט של ליליות הוא למעשה מסלול הכשרתי בלבד, ולאחר שהחניך מסיים את ההכשרה הוא מתחיל לעבוד במסעדה אחרת. "כשאני מרים טלפון לחבר ומספר לו שיש חניך שסיים את ההכשרה, חוטפים אותו, ושם הוא בעצם מתחיל עבודה רגילה".

למרות העלויות הגדולות, בלנק מספר כי העסק רווחי. "מסעדה עסקית טהורה שמנוהלת כהלכה רושמת רווח של 15%-18% מההכנסות שלה. אנחנו רושמים 7%-8%, והשאיפה היא לעלות ל-9%-10%".

"אני לא עושה את זה בשביל שיגידו זה מחזיק עסק חברתי, אבל יש פה יציקת תוכן אמיתי באחריות התאגידית של החברות הגדולות שמתלהבות מהרעיון ומעודדות אותו. אני לא מוכן לקבל תרומות מאף אחד, אני עסק לכל דבר ומחויב לספק ללקוח את החוויה הטובה ביותר, אבל אם נגיד בנק הפועלים התחבר לרעיון ונתן הוראה לקיים את הפגישות והאירועים שלו אצלנו אתה מבין שזה גלגל שממשיך להסתובב וצובר תאוצה", הוא מסכם.

המדינה נכנסת

"באוטופיה, מה שאנחנו עושים הוא תפקידה של הממשלה", אומר בלנק. ואכן, אחרי שהוכח כי מדובר בנתיב מוצלח, החלה המדינה לגלות עניין רב במיזמים הללו. בסוף 2012 הכריזה הממשלה כי תקים לראשונה קרן השקעות במגזר החברתי. "אם אנשים עם מוגבלויות יעבדו וישתלבו באופן נורמטיבי בחברה ובפעילות השגרתית, זה יוריד נטל מהממשלה, והמדינה תפחית את הקצבאות שהיא משלמת", מציין גדרון. "המדינה צריכה לקבוע את חוקי המשחק ולתת הטבות שימשכו עוד אנשים ויזמים פנימה".


קפה רינגלבלום | צילום: אילן ספירא

הקרן החדשה תחקה את המודל המפורסם של קרן יוזמה, שהיתה הראשונה שהשקיעה בסטארט-אפים בישראל בתחילת שנות ה-90. "בלי הקרן ליוזמה הממשלתית, ההיי טק בישראל לא היה היכן שהוא נמצא היום", אומר ברקת. את הרעיון לקרן החדשה קידם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והיא מטופלת על ידי המועצה הלאומית לכלכלה בראשות יוג'ין קנדל, וכן על ידי אודי פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה. "זה נושא מרכזי בפעילות המשרד וראש הממשלה הנחה לקדם את הנושא", אומר פראוור. "הדרך העסקית בשילוב הפרויקטים החברתיים יכולה להיות כלי מאוד חשוב בקידום אוכלוסיות מודרות".

עשרות העסקים החברתיים שקיימים כיום בישראל מתקשים מאוד להתפתח, בעיקר עקב הקושי לגייס אשראי מבנקים או מימון מבעלי מניות שעדיין לא עיכלו את הרעיון של עסק חברתי.

הקרן שמתכוונת הממשלה להקים תעניק להם ערבות ותעזור להם להתגבר על מחסום אי הוודאות, שמונע מהעסקים החברתיים לגייס מימון. על פי המתווה, הממשלה תיקח על עצמה את ההפסד הראשוני של עסקים אלה, וכך תקל על משקיעים ובנקים להעמיד להם מימון. "יש קרנות דומות שהוקמו בארה"ב, הולנד ואוסטרליה וזה עובד נהדר", מתאר ברקת.

המטרה היא שהקרן תמנף את הגרעין הראשוני לשם גיוס מימון מגופים עסקיים, בהבטחה שהסיכון הראשון הוא על כספי הממשלה והפילנתרופים. מאחר שמדובר בתחום לא מוכר, שהסיכון בו הוא רב, מקווים בממשלה כי הקרן תצליח למנף את כספי הגרעין הראשוני פי שלושה. הקרן תוקם לתקופה של עשר שנים.

אותו יונוס ובנק גראמין קיבלו ב-2006 פרס נובל לשלום על פועלם. כיום בנק גראמין מעניק הלוואות לעניים למימון דיור, לימודים ויזמות ועומד על שיעור החזר של 90% מהלוואותיו. בנאומו מ-2006 בעת קבלת הפרס העלה יונוס את החשיבה שלא רק מקסום הרווח הוא תפקידו של העסק. "באופן מאוד סימבולי עולם העסקים החברתיים הוא העולם החדש, בין ימין לשמאל, בין קפיטליזם לסוציאליזם. זה הניסיון להביא את הכלכלה החדשה", מסכם ברקת, ובלנק מוסיף כי אין לו ספק "שבסופו של דבר העסקים יאמצו את דרך הפעולה של המגזר הרביעי".

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן