|
התספת המובטחת לתקציב הביטחון והקיצוצים בקצבאות הילדים יפגעו בחלשים ויוסיפו אלפי עניים בישראל – כך עולה ממסמך שהוכן על ידי הפרופסורים לאה אחדות, אביה ספיבק ומישל סטרבצ'ינסקי, ממכון ון ליר.
על פי המסמך, אותו קיצוץ של 3 מיליארד שקל בהוצאות הביטחון בתקציב 2013/2014 לווה בהבטחה לתוספת 8 מיליארד שקל בשנים 2015-2018. "יישום הבטחה זו עלול להוביל לכך שלא ניתן יהיה לקיים את המחויבויות הנוכחיות של הממשלה ביחס להוצאה האזרחית", מזהיר סטרבצ'ינסקי.
חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל – להורדה לחצו כאן
התחזית הכלולה בתקציב מניחה כי ההכנסות ממסים לשנת 2013 יגדלו בשיעור הנמוך מגידולו של התוצר; כמו-כן היא מניחה שלא יתקבלו הכנסות מהעמקת הגבייה. במידה ששיעור הצמיחה יעלה במחצית השנייה בעקבות ההתאוששות החזויה בעולם, הגירעון בתקציב יהיה נמוך מהיעד.
עוד על פי המסמך: משקל סך ההוצאה הציבורית בתוצר ירד ב-2014 ולא יחזור לרמה של 2013 עד סוף העשור, כשהמשקל בשנת 2020 יהיה נמוך במקצת מזה ששורר ב-2013. שיעור הגידול הנמוך ב-2014 מוסבר על ידי הקיצוץ בקצבאות הילדים, אשר צפוי לגרום לעלייה בעוני, בקיצוץ בתכניות בתחום התחבורה, בפריסה חדשה של התשלומים בהסדר קרנות הפנסיה ובאי-העלאת שכר בסקטור הציבורי.
צילום: רויטרס
המחברים בדקו את ההתפתחות בהוצאה האזרחית הממשלתית, וזאת בעקבות הבטחת הממשלה לתוספת בתקציב הביטחון של 8 מיליארד שקל בשנים 2015 עד 2018. לאור כלל ההוצאה, אשר נקבעה ביחס לסך ההוצאה הממשלתית, המשמעות של הקצאת סכום זה לביטחון היא דחיקה החוצה של ההוצאה האזרחית – הכוללת תשלומי שכר לעובדי הממשלה, קניות של משרדי ממשלה, העברות לגופים ממשלתיים והשקעות ממשלתיות.
המחברים מראים שבמידה שתינתן התוספת לביטחון כפי שפורסם לאחר אישור התקציב בממשלה, לא ניתן יהיה לקיים את ההתחייבויות הקיימות ביחס להוצאה האזרחית – הכוללות התחייבות עודפת של 4 מיליארד שקל בשנת 2015 – וזאת מבלי להניח פיצוי על אי מתן תוספת שכר לעובדי הסקטור הציבורי בשנים 2013-2014. לעומת זאת, אם התוספת לביטחון לא תוקצה, הרי שהממשלה תוכל לעמוד בהתחייבויות האזרחיות לקראת שנת 2018.
תחזית ההכנסות ממסים של משרד האוצר לשנת 2013 מתבססת על שיעור צמיחת תמ"ג של 3.8% ריאלית, תוך צמיחה בת 2.9% ללא ייצור הגז. יחד עם זאת, שיעור הצמיחה של התמ"ג במהלך חמשת הרבעונים האחרונים עמד על 2.7%, כאשר חשוב להדגיש שייצור הגז יתחיל להשפיע על התוצר רק החל מהרבעון השני.
צילום: רויטרס
פירושו של דבר, שכדי לעמוד בתחזית הצמיחה של משרד האוצר, צריך המשק לצמוח ב-4.1% (3.3% ללא גז) בשלושת הרבעונים הבאים – התפתחות שאמנם נתמכת על ידי התחזיות להתאוששות בעולם, אך סימניה טרם נראו. ניתוח של ההכנסות ממסים החזויות בתקציב מראה כי הן עולות בשיעור הנמוך מזה של התוצר החזוי, כתוצאה מהחזרי מס ההכנסה החריגים של הרבעון הראשון.
המסמך אמד גם את ההשפעה המקרו-כלכלית של הצעדים שננקטו בשנים 2013 ו-2014. החוקרים חישבו את ההשפעה של הצעדים החדשים יחסית להערכה הקודמת – שהתבססה על החוקים הקיימים. בעקבות ההחלטות החדשות התוצר צפוי לעלות ב-0.3% ב-2013, ולרדת ב-0.7% ב-2014, שנה בה ההוצאה הציבורית עולה בשיעור קטן אך לעומת זאת מוטלים מסים חדשים בסך 10.6 מיליארד שקל.
המחברים מדגישים שהרכב המיסוי עשוי להשתנות בדיונים על התקציב שיתקיימו בכנסת, אך מאחר שקיימת התחייבות של משרד האוצר להחלפת מסים שלא יתקבלו במסים אחרים, סך החבילה (עליו מבוסס החישוב של ההשפעה על הצמיחה) לא צפוי להשתנות.
צילום: מתוך הדוח
|
