הסטארט-אפ שמנסה להשתלט על שוק המציאות המדומה בסין בעזרת זומבים

היזם האונג צ'יימינג בלט כסיפור הצלחה כבר בראשית דרכו. הוא דחה הצעה מאוניברסיטת אוקספורד בגלל שהמשפחה שלו לא יכלה לממן את שכר הלימוד שלו, ובמקום לבחור אלטרנטיבה אחרת בסין, הוא החליט לוותר על הלימודים והתחיל לחפש עבודה כדי לעזור למשפחתו.

לאחר שעבד בכמה עבודות מזדמנות, כולל תקופה כגובה חובות, עלה להאונג רעיון פורץ דרך. חובב המשחקים נתקל באב טיפוס של מערכת מציאות מדומה שמפותחת על ידי אוקולוס (oculus), מחלקה בפייסבוק, והבין שטכנולוגיית המציאות המדומה יכולה לשנות את המשחק – בעיקר בעולם הגיימינג. האהבה השנייה של היזם בן ה-28, מתמטיקה וטכנולוגיה, נתנה לו מוטיבציה לפעול ברגע של הארה, ובעזרתם של שני חבריו מהתיכון נולדה הייפריל (Hypereal).

המשימה שלהם הייתה לפתח חווית מציאות מדומה משלהם. הרעיון ושוק היעד אליו הם פנו נראו חכמים. שוק הגיימינג בסין הוא הגדול בעולם, עם הכנסות של 24.4 מיליארד דולר בשנה שעברה ממשחקים, כך על פי consultancy Newzoo.

הצלחה מוקדמת

כעבור שנתיים של עבודה, הצוות של האונג השיק את הייפריאל פאנו, משקפי מציאות מדומה הפונים לקהל הרחב ונמכרים במחיר של 362 דולר. מבקרים השוו את המוצר למוצרים דומים כמו Oculus Rift ו-Vive של HTC, שמחירם בשוק נע בין 600 ל-800 דולר, והצלחתו של האונג אף סידרה לו מקום ברשימת הצעירים המבטיחים מתחת לגיל 30 של פורבס אסיה.

להייפריל יש יתרון טכנולוגי משלה בסין. הסטארט-אפ הוא אחת החברות הסיניות היחידות שמסוגלות להציע חוויה וירטואלית מוטמעת הפועלת על מערכת מעקב מפיתוח עצמי, שיכולה לזהות תנועות של המשתמש בעולם האמיתי ולתקשר עם המשקפיים והמחשב כדי להתאים אותם לסביבה הווירטואלית. רוב המתחרים מייצרים משקפיים זולים שניתן לקשר לסמארטפון ולקבל זווית ראייה של 360 מעלות, אך לא מאפשרים למשתמשים לתקשר עם הסביבה הוירטואלית היות וחסרה להם מערכת מעקב.

הביצועים של הייפריל טובים לא פחות משל המובילות בשוק, בעיקר בגלל שלטענת האונג, על המוצר עובדים הטאלנטים הטובים ביותר בתחום. מתוך 150 אנשי הצוות הפועלים בשנחאי, קרוב ל-100 מהם הגיעו מחברות כמו גוגל ויצרנית השבבים AMD. "אנחנו כמו אפל", אומר האונג, "100% מהטכנולוגיה שלנו מיוצר בתוך הארגון".

100% מהטכנולוגיה של הייפריל מיוצרת בתוך הארגון | צילום: Fotolia

זומבים לעולם לא מתים

מלבד המשקפיים עצמם, פיתחו בחברה תכנים שיתאימו למוצר. הייפריל משווקת כיום יותר מ-80 משחקים, כולל כאלו שפותחו באופן עצמאי בשם "זומבים לעולם לא מתים" (Zombies Never Die) – האונג מאמין שתחום הגיימינג הופך במהירות לתחום רווחי עבור טכנולוגיית המציאות המדומה.

במרץ, גייסה הייפריל סכום של 10.5 מיליון דולר מ-Qiming Venture Partners, שנותב ברובו למחקר ופיתוח. הטכנולוגיה של החברה היא הדבר העיקרי שמושך את Qiming. לצד מערכת האיתור, הם פיתחו איכות תמונה שמאפשרת הדמיה טובה יותר של העולמות, גם הוירטואלי וגם האמיתי. "זאת אחת החברות הסיניות היחידות שפיתחה טכנולוגיה משלה כמעט בכל אספקט של מציאות וירטואלית", אומר אחד השותפים בחברה, קוונטי יה. "אם ל- Oculus Rift יש מאה נקודות, להייפריל הייתי נותן 90".

אבל צ'ארלי די, אנליסט בחברת המחקר פורסטר, מציע להיזהר עם ההצהרות. לדבריו, הייפריאל פחות יציבה. יש לה הרבה השהיות בין תנועות המשתמש במציאות לבין העולמות הווירטואליים. "עדיין יש מקום לשיפור", מסכם די.

יותר מכך, מציאות מדומה היא עדיין תחום נישה בסין. על פי iResearch, בשנה שעברה, רק 1.2 מיליון יחידות מציאות מדומה נמכרו, רובם משקפיים זולים שלא תומכים באינטראקציה בעולמות הוירטואליים. כמה משתמשים נרתעים מהמחירים הגבוהים, למרות שידוע כי המשקפיים הזולים עשויים לגרום לבחילה וכאבי ראש.

זה כנראה ייקח כחמש שנים נוספות של עבודה מצד החברות על שיפור ופיתוח הטכנולוגיה, לפני שהמשתמשים הסינים יאמצו את טכנולוגיית המציאות המדומה. עד 2020, שווי השוק הסיני צפוי להגיע ל-928 מיליון דולר, כשמשלוחי היחידות יגיעו ל-8.2 מיליון.

בנתיים, רוב הלקוחות של האונג הם בית קפה ומתחמי מציאות מדומה. הוא שואף להביא גם משתמשים עצמאיים אך בהתחשב בתכנים הקיימים כיום הוא מבין שזה לא מספיק אטרקטיבי בהשוואה לצפייה בסרט או משחקי מחשב.

בנוסף לכך, הייפריאל סבלה מפרסום רע בדומה לחברות סיניות רבות. בשנה שעברה, היא הואשמה בהעתקת טכנולוגיית המעקב של HTC, מה שחייב את מנהל הטכנולוגיה של החברה, צ'אן לו, לחשוף לפרטים את הטכנולוגיה וכיצד היא פותחה. לו הראה את ההבדלים באלגוריתמים, תאורה ומערכת החיישנים.

בנתיים, האונג עובד על ממשקים נוספים עבור מציאות מדומה. אחת התוצאות המוקדמות היא תוכנה מונפשת שמאפשרת למתכנתים ליצור סרטים מצוירים באופן מהיר יותר ולהתאים אותם ישירות לתלת ממד ובזווית של 360 מעלות. "אני רוצה ליצור סטנדרטיזציה של כלי המציאות המדומה", אומר האונג. "אני מנסה הרבה דברים שונים ומוצרים שלא בהכרח קשורים לגיימינג".