|
"בלי קיצוצים משמעותיים בביטחון יהיה קשה מאוד שלא להעלות מסים. אם תקציב הביטחון יצטרך להישאר ללא שינוי, לא יהיה מנוס מכך". הדובר: נגיד בנק ישראל. האירוע: מסיבת עיתונאים לרגל פרסום דו"ח בנק ישראל לשנת 2012.
עושה רושם שנושא הקיצוץ בתקציב הביטחון עולה ערב ההצבעה על תקציב המדינה ביציבות זהה לזו של זריחת השמש במזרח. בצבא מתנגדים כמובן באופן מסורתי בתואנה של פגיעה בביטחון המדינה, אולם כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה כפה ב-2007 מתווה ועדת ברודט על צה"ל מהלכי התייעלות בסך 10 מיליארד שקל בעשור.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
בצה"ל שכרו חברת ייעוץ חיצונית (מקינזי), אשר גיבשה מהלכי התייעלות, בין היתר באמצעות צוותי IPT – Integrated Purchese Team, אשר מורכבים מכלל בעלי העניין בכל נושא. צוותים אלה אמורים לסייע בתהליכי ההתייעלות, ובצה"ל טוענים כי סייעו בחיסכון של מיליארדים.
בצבא רואים מספר מתווים משמעותיים לקיצוץ בתקציב: מחד, נמצא נדבך כוח האדם, אשר תופס חלק מהותי מהתקציב. בהתאם, מתכננים בצבא לקצץ ב-4,000 תקנים בשנים הקרובות. אולם לדברי גורמים בצה"ל, תהליך כזה אורך זמן, והרצון לבצע קיצוצים מיידיים מחייב נקיטת צעדים בתחומים אשר יכולים לספק מענה קצר טווח. כך הוחלט לבצע בחינה מחדש של כל מערך הרכש והלוגיסטיקה בצבא. הקיצוצים בתחום הזה אינם גדולים בנפרד, אך הם מצטברים לסכומים גבוהים מאוד. בסך הכל, בצה"ל מעריכים כי מאז שנת 2008 חסך הצבא 2 מיליארד שקל בתחום הלוגיסטיקה והרכש בלבד, ועד 2017 ייחסכו 6 מיליארד שקל נוספים.
"תרבות הניהול שהכנסנו הביאה לשינוי כל שיטת הניתוח", מספר אל"מ ששון חדד, ראש מחלקת תקציבי יבשה באגף התקציבים של משרד הביטחון, ולשעבר רמ"ח תקציבים ובקרה של זרוע היבשה. "כנראה שעד שמישהו צועק, הכל נראה לך טבעי. צה"ל נפתח לתחרות מבחינת הרכש. עשינו מיפוי בכל תחום, מה קיים וכמה זה עלה". חדד מעריך שבכל תקופת מתווה ברודט החיסכון במז"י בלבד יעמוד על כ-500 מיליון שקל, "שרובו הוא ניצול טוב יותר או אי בזבוז".
אל"מ ששון חדד | צילום: דו"צ
דוגמה למהלך שכזה הייתה עסקה שנחתמה עם משרד האוצר ועם אלביט מערכות, במסגרתה יוחלפו עשרות אלפי מכשירי קשר מיושנים מסוג מ.ק 77 במכשירים מתקדמים. "עד היום כל נושא האחזקה טופל בצה"ל", מספר חדד. "הצענו להסיט את האנשים שטיפלו בו למקומות אחרים, ובכך לתת עבודה לאחד המפעלים בארץ, באיזור שהאוצר יבחר. החברה הקימה מפעל בערד והאוצר נתן לנו מענק של 200 מיליון שקל. סך כל העסקה עמד על מיליארד שקל, אבל משום שהשקענו באחזקה 20 שנה קדימה – קיבלנו מאלביט הנחה של 20% על המכשירים, בנוסף למענק מהאוצר. כך יצא שצה"ל הוציא 500 מיליון שקל על מכשירי קשר בשווי מיליארד שקל".
דוגמא נוספת שמספק חדד לחיסכון היא מקרה ה"קטלנית" (תת מקלע גדול שנמצא על נגמ"ש), שעלותה כחצי מיליון שקל. לאחר שהחברה המייצרת לא מוכנה היתה בשום אופן להוריד במחיר, הקימו במז"י צוות שבנה את הקטלנית בעצמו במה שחסך לדברי חדד כ-270-250 אלף שקל ליחידה.
קטלנית | צילום: מתוך ויקיפדיה
החיסכון של צה"ל בתחום המכרזים משמעותי, אולם גם בתחומים שנחשבים קטנים לכאורה, הצליח הצבא לחסוך. נושא שעלה לכותרות לפני כשנה היה הפסקת נסיעתם של חיילים ברכבות בימי ראשון, מה שעורר תרעומת מצד חלקם הגדול של החיילים. רמ"ח תכנון ותקציבים באט"ל, אל"מ דורון כתיב, מציין כי מהלך זה חסך לצבא כ-20 מיליון שקל בשנה.
מהלך נוסף שחסך לדברי כתיב כ-30 מיליון שקל בשנה היה הגבלת הדלק לרכבים האישיים. "הגדרנו לכל קצין סל של דלק לפי הצרכים שלו", מסביר כתיב. "וכך גם הגדרנו ליחידות מסגרת שהיא פונקציה של סכום כל אלה, וראה זה פלא – אנשים פתאום מבינים שיכול להיות שהם ישלמו כסף אם הם יחרגו מהנוהל. עכשיו זה כבר עניין שבשגרה".
אל"מ דורון כתיב | צילום: דו"צ
בצה"ל מצביעים על מקרים נוספים בהם הוצאות שנראו כמובנות מאיליהן התגלו פתאום ככאלו שניתן לחסוך בהן. כך, למשל, היה המעבר של חלק גדול מהאימונים לסימולטורים. "כל קילומטר של נהג טירון עולה אלפי שקלים – דלק, חלפים, אחזקה, וכו'", מספר חדד. "חילקנו את זה, ואת הקילומטרים הראשונים עושים כיום בסימולטור". לדברי חדד, עלות הפרויקט היא 36 מיליון שקל, אבל היא צפויה להחזיר את עצמה תוך 4 שנים".
הגישה שמביע חדד עוברת כחוט השני במהלכים האחרונים שביצע צה"ל, גם אם עשה זאת רק לאחר לחץ ציבורי ולאחר שהשינוי נכפה עליו במידה רבה. "מוותרים על משהו בטווח הקצר כדי שבטווח הארוך תהיה תשתית נכונה יותר", אומר חדד.
|
