חוקי שטרסלר: מה חושב הפרשן הכלכלי הוותיק על בכירי עולם הכלכלה בישראל

כניסתו לעולם העיתונות נעשתה בעיתוישהוא חלומו הרטוב של כל עיתונאי כליכלי, כשהמשק הישראלי צעד אל עברי פי-פחת. ב-1983 התפוצצה בועת מניות הבנקים, ומרביתם התמוטטו. 1985-1984 היו שנות ההיפר־אינפלציה. היו חודשים שבהם המדד עלה בתוך חודש ב-%20. בשנים שלאחר מכן נפתחו משפטי מנהלי הבנקים, שהועמדו אל עמוד הקלון. שטרסלר עצמו הסתער על ארנסט יפת, המנכ"ל המיתולוגי של בנק לאומי, וחשף שהסדר הפרישה שלו כולל פנסיה שערורייתית של 30 אלף דולר לחודש ופיצוי פרישה של 4 מיליון דולר, חשיפה שזיכתה את שטרסלר ב-1988בפרס סוקולוב. על אף התהפוכות בעיתון "הארץ", כולל הקמת "דה מרקר", הוא שרד וקיבע את מעמדו כפרשן כלכלי מוביל, עם הישג לא טריוויאלי.

"בזמנו, השכר והתנאים בעיתונות היו טובים, אבל בשנים האחרונות זה התקילקל", אומר שטרסלר היום. "התברר לי שאני מאוד אוהב את הכתיבה ואת הלחץ של המקצוע. גם ההשפעה והחופש המסוים הם יתרון. אחרי הכל, עיתונאות למי שמצליח אינה מקצוע כל כך רע", הוא מסביר את סוד הישרדותו. חשיפתו הטלוויזיונית כבעל פינה בנושאי כלכלה וצרכנות, פרשן ב"אולפן שישי" ובעל טור – שבסוף דבריו מניף את אצבעו ומוסיף את משפט המחץ, "ושלא יעבדו עליכם" – ביצרה את מעמדו. עכשיו הגיע תור הספר, שנקרא גם הוא, על שם המשפט המוכר. הספר כולל את מה שמתואר כ-48 "חוקי שטרסלר", המגוללים לדבריו את הישראבלוף הישראלי, בדרך של הפוך על הפוך שבה כולם עובדים על כולם. "מה שאנחנו רואים אינו אלא מסיכה, שמאחוריה מסתתרת המציאות האמיתית. זה לא סתם עוד ספר כלכלי, אלא משהו המלמד בדרך הומוריסטית על טבע האדם".

אתה יכול לתת לי דוגמה?

"למשל, חוק 'שפירית הביצה' מטפל 'בירוקים' שמבחינתם השפירית ואיכות החיים חשובות, ולא משנה מה המחיר למשק. חוק 'צ'יץ" קובע מדוע לצה"ל יהיה חסר כסף תמיד לפני מבצע ואחרי מבצע. חוק 'השעות הקטנות של הלילה' מתמודד עם השאלה מדוע שביתות מסתיימות בחמש לפנות בוקר".

איך קרה שהחלטת לכתוב ספר?

"כשהתחלתי בעיתונות, לא הבנתי את הכוחות הפועלים בפוליטיקה ובכלכלה. לא הפנמתי את האינטרסים מאחורי הכסף הגדול. הייתי הרבה יותר תמים. בהמשך למדתי שכולם עובדים עלינו ובראש ובראשונה הפוליטיקאים, שמוכרים לנו שהם רק לטובתנו. אז עלה לראשונה הרעיון לכתיבת הספר, שאני עובד עליו ממשבר 2008. זה התבשל לאט, כשברקע שני ספרים שהושפעתי מהם מאוד: 'חוק פרקינסון' ו'העיקרון הפיטרי', המלמדים על נפש האדם והתנהלותו בשיטה של הפוך על הפוך".

קורות האצבע המונפת

מעטים יודעים כיצד אימץ שטרסלר את הביטוי "ושלא יעבדו עליכם", ומדוע. מעטים עוד יותר יודעים שלנמסיס שלו, שלי יחימוביץ', יש קשר ישיר לעניין. "ישבתי עם שלום קיטל, מנכ"ל חדשות ערוץ 2 לשעבר, והוא סיפר שיש לו רעיון שאגיש פינה בשם 'גילוי דעת' על משהו שהרגיז אותי במשך השבוע", הוא מספר. "כדי שזה יהיה מעניין, הוא הציע להציב מולי את שלי יחימוביץ', שתגיד את ההפך. הסכמתי, אבל ביקשתי שאת סוף הקטע אסיים באיזה פאנץ', שהיה 'ושלא יעבדו עליכם' עם האצבע המונפת, שלא הייתה מתוכננת. הבמאי קבע מיד שזאת תנועת היד שתחזור על עצמה בכל תוכנית".

אפרופו שלי יחימוביץ', מה פשר הסכסוך הבלתי נגמר ביניכם?

"אנחנו חלוקים בכל דבר שמתחת לשמש, חוץ מהתחום המדיני, שם אנחנו רואים עין בעין את הדברים. כמו שאומרים, זה לא אישי אלא לגופם של הנושאים הכלכליים והחברתיים ומיהו באמת החברתי האמיתי: היא או אני. זה לא למטרות רייטינג. כשאנחנו נפגשים במקרה, אני מקדים לה שלום והיא עונה בחיוך. אנחנו מנסים להתנהג כמו בוגרים, עד שמופיעות המצלמות ברקע. אז אנחנו שוכחים את כללי ההתנהגות".

יחימוביץ'. חלוקים בכל דבר שמתחת לשמש | צילום: מרק ישראל סלם

אתה אומר שזה לא אישי, אבל ב-2012 היא התקוממה נגד המשכורת שלך.

"אתה צודק. הייתה נקודה אחת שבה יחימוביץ' עברה את הגבול ב'אולפן שישי', כשטענה שאני מרוויח יותר מדי ולכן אין לי זכות לדבר. למזלי התאפקתי ולא השבתי לה כגמולה, למרות שזה הרתיח אותי. היא ספגה על כך ביקורת חריפה מכל כיוון, כולל במפלגת העבודה. יש הטוענים שבגלל ההתבטאות הזאת היא הפסידה בבחירות מול בוז'י".

היא לא מוזכרת בספר שלך בכלל. זו דרכך לנקום בה?

"יחימוביץ' היא נזק מהלך לכלכלת המדינה ולחברה הישראלית. לפני הבחירות האחרונות, כשהיה צריך לקצץ 40 מיליארד שקל (הבור של שטייניץ – י"ש), היא הציעה תוכנית 'מקסימה' שבפועל היא תלושה מהמציאות וחסרת אחריות, להגדלת הוצאות הממשלה ב-138 מיליארד שקל. לו הייתה מתמנה לשרת האוצר ומיישמת את התוכנית שלה, היינו היום עושים ראיון על איך יוצאים מהמשבר העמוק ביותר בתולדותינו, שבו החלשים עלולים היו לספוג את המכה הקשה ביותר".

גם עם רוני דניאל יש לך חילוקי דעות.

"רוני ואני בקשר בסדר גמור. כשאני תוקף בשידור את מערכת הביטחון ולאחר מכן פותח את הנייד, אני מקבל שלל של מחמאות מכל החברים שאומרים 'איך הכנסת להם'. אני מתאר לעצמי שגם רוני מקבל בדיוק את אותן התגובות אבל בכיוון ההפוך, מאלה שמשמיצים את שטרסלר, שלא מבין כלום. אני לא מתרשם לא מזה ולא מזה".

אתה לא חושב ששניכם הגזמתם עם התיאורים בתקופת המלחמה, למשל "בורות השומן שקינג קונג הביטחוני שולח את ידו אליהם"?

"אני כמובן בעד צה"ל ובמיוחד בעד החיילים והמפקדים האמיצים המגינים עלינו. כל הביקורת שלי מתמקדת בבורות השומן בקריה, ברמת גן ובתל השומר. מדוע כלכלן, שהסיכון היחיד שלו הוא שקרמבו בשקם ייפול עליו, יכול לצאת לפנסיה בגיל 45 ולקבל פנסיה במשך 35 שנה? במה הואטוב יותר מכלכלן במשרד החינוך שעובד עד גיל 67?".

לא על הטייקון לבדו

כשמעלים בפני שטרסלר את שמו של שר האוצר, חברו משכבר הימים מ"אולפן שישי" יאיר לפיד – ככל הנראה אחד השמות המושמעים ביותר בתקשורת כיום – יש לו הרבה מה לומר. "ב'אולפן שישי' היינו משוחחים לאחר סיום כל תוכנית על נושאי הכלכלה והחברה", נזכר שטרסלר. "כשנמסר על מינויו לשר האוצר, הופתעתי טוטאלית, ולא רק אני.

יאיר לפיד בעצמו הופתע. הוא רצה להיות שר החוץ והודה שהוא לא מבין כלום בכלכלה. הוא נאלץ לקחת את התפקיד, לאחר שכל התפקידים המרכזיים האחרים היו תפוסים. בתחילת הדרך הוא עוד הקשיב לאנשים טובים שרצו בהצלחתו וביצע תוכנית קיצוצים חריפה של 31 מיליארד שקל והציל את המשק מהידרדרות למשבר, אבל די מהר הוא הצטער על כך כי התחיל לחטוף מכל אלה שטענו שאכזב אותם כשהעלה מסים. הוא נבהל ושינה פאזה. כעת הוא הפך לשר אוצר 'מיטיב' שמחלק כספים למען מטרות, טובות וגם לא טובות".

מה למשל?

"הוא לא מבצע רפורמות, לא מבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות אלא מביא תוכנית הזויה של מע"מ אפס על דירות חדשות. הוא פוחד לגעת בהעלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים, כי רבות מהן הצביעו עבורו".

אבל לפיד הוא פוליטיקאי. בהנחה שנלך לבחירות בתחילת 2016, הוא יימדד בין השאר על סמך החלטות פופוליסטיות. הוא קורץ לבוחרים ובמיוחד לבוחרות. הוא נכנס חזיתית בטייקונים ובשכר הבכירים. הוא מעלה גירעון ומחלק כסף. מה רע?

הוא יגמור כמו שטייניץ. שר האוצר, לפיד | צילום: מרק ישראל סלם

"התוכנית של לפיד היא להיות ראש ממשלה. הציבור בוחן אותו ויודע שמנהיגות זה לא רק להיות טוב, אלא גם לדעת לעשות את הדברים הנכונים, אפילו אם הם קשים. אם אתה נוהג באחריות, הכלכלה תתחזק ותהיה צמיחה ורווחה. אז הוא גם יהיה ראוי לתפקיד ראש הממשלה. אבל אם לפיד מפחד, נכנע לביקורת ומגדיל את הגירעון, הוא יגמור כמו שטייניץ".

מה טיב היחסים ביניכם כיום?

"אתה יודע שלפיד לא כל כך מתלהב מעיתון 'הארץ' או מ'דה מרקר', אבל למרות זאת הוא שומר איתי על קשר כמקובל בין שר אוצר לעיתונאי. אני מקווה כי למרות הביקורת הוא לא ינתק את הקשר גם איתי. אני משמיע את הביקורת מתוך אהבה והערכה. הייתי רוצה שיעשה את הצעדים הנכונים.

לפיד בבסיסו הוא אדם חכם וערכי ולכן עזב תפקיד מדהים בתקשורת, ויתר על הכנסות ומעמד לטובת השדה הקשה של הפוליטיקה. יש לו רעיונות נכונים בנוגע למאבק בחרדים ופתרון שתי המדינות, אבל העצות מיועצי אחיתופל בתחום הכלכלי, כמו אורי שני, להעלאת יעד הגירעון ל-3.5% וחוק אפס מע"מ, מביאות אותו למקומות לא טובים. חוק אפס מע"מ הוא הטעות הקשה ביותר של לפיד. הוא חייב להיפרד לשלום מאורי שני ולשלוח אותו לדרכו".

אתה תומך בהתערבותו בשכר הבכירים?

"דווקא בעניין שכר הבכירים אני מסכים איתו, כי פערי השכר במגזר העסקי הגיעו לרמות לא רציונליות, וזה בדיוק המקום להתערב".

לשמוע דווקא ממך תמיכה בהתערבות בכללי "השוק החופשי" זאת כמעט כפירה בעיקר.

"גם בכלכלת שוק קיימים כשלים. קיים פה ניצול לרעה של מונופולים ועודף כוח שניתנו על ידי המדינה וכן, המדינה חייבת לטפל בכך. פרשת שכר הבכירים התחילה בתקופת ארנסט יפת, נוצלה לרעה על ידי בעלי השליטה שלקחו ממנה מיליונים במקום לחלק את הכסף כדיבידנדים לבעלי המניות וכעת מדובר במנהלים. מדובר בכשל שוק קשה".

וזה שלפיד נכנס חזיתית בטייקונים ותוקף אותם בדרך פופוליסטית?

"לא תמצא אותי אפילו פעם אחת משתמש בכינוי 'טייקון', ואם כן, אני מתנצל על כך. אפשר לבקר בעלי הון ומונופולים המשתמשים בכוחם לרעה, אבל אסור לפגוע בהם מתחת לחגורה ולהפוך אותם לאנשי חמאס. אם תיווצר אווירה שעסקים מוצלחים ורווח זה פשע כמו בקוריאה הצפונית, היזמים יחפשו מקומות בחו"ל, ורמת החיים תרד".

ומצד שני, אתה מתחזק קשר עם דפני ליף ומאמין בצדקת המחאה החברתית. איך מחברים יחד שמן ומים?

"זה נכון שיש לי קשר מיוחד עם דפני ליף מאז המחאה ביולי 2011. הבנתי אז שהיא מייצגת את הדבר הכי אמיתי ועושה את זה בדרך מיוחדת ולא שגרתית. הלכתי לשדרות רוטשילד בניסיון להבין מאיפה צמח הכעס והתסכול של הצעירים. ליף שונה ומיוחדת. היא היחידה שלא רצה לכנסת למרות שהייתה יכולה לככב בכל רשימה. בניגוד לרבים אחרים, אני חושב שהמחאה החברתית הצליחה בגדול, ואפילו דפני לא קולטת את עומק השינוי שיצרה. התודעה הציבורית השתנתה ומקבילית הכוחות השתנתה לטובת הציבור. כל חברה ששוקלת היום להעלות מחיר -ב-0.5% תדון בדירקטוריון מספר פעמים על ההשלכות הציבוריות".

מה דעתך על הנגידה קרנית פלוג? האם גם אתה חושב שמינויה כנגידה הוא תאונת עבודה?

"כן. תאונת עבודה זאת הגדרה טובה. פלוג נותרה במקרה הטוב מנהלת מחלקת המחקר. היא אישה טובה במובן הרע של המילה. היא לא בנויה למאבקים, להרמת קול או להתמודדות עם הפוליטיקאים כמו קודמה. בנושא מע"מ אפס הייתה יכולה להשיג מראש קואליציה של השרים נגד המהלך, אבל היא לא עשתה את זה. היא הגיעה לישיבת הממשלה, אמרה מספר מילות ביקורת רפות, והשרים אפילו לא הקשיבו לה. כך גם בנושא הגירעון. אתה חושב שסטנלי פישר היה מאפשר חריגה מיעד הגירעון? בחיים לא.

לפיד רצה גירעון גבוה לשנת 2014, אבל פישר העמיד אותו במקום. הוא דיבר מראש עם ביבי והבהיר שמדובר במהלך מסוכן ולפיד התקפל. עכשיו לפיד מצפצף על פלוג, לא סופר אותה ממטר ופוגע בה פומבית. מדובר בתוצאה רעה לכלכלה. אנחנו צריכים בנק ישראל חזק ונגידה חזקה, אבל לצערי אין לנו".

אז מה היא כן עושה טוב?

"ההחלטה להוריד את הריבית במשק לאפס הייתה עניינית ונכונה למרות ביקורתי עליה. זאת החלטה מקצועית ומתבקשת וזה א'-ב' במדיניות המוניטרית. הורדת הריבית נועדה לסייע להחזיר את המשק לצמיחה ולמנוע גלישה למיתון. למרות ההשפעות הבעייתיות על שוק הנדל"ן מדיניות בנק ישראל לא נועדה לטפל במחירי הדיור או הפיננסים. את בעיית הדיור הממשלה צריכה לפתור דרך הגדלת ההיצע".

הריבית האפסית היום מגדילה סיכונים ומונעת ממשקיעים סולידיים אפשרות השקעה ברמת סיכון נמוכה. הריבית על הפק"מ אפס ובקצב הזה עוד נצטרך לשלם לבנק. איגרות החוב הממשלתיות נסחרות בתשואות שליליות, כלומר מי שקונה אותן עד לפדיון מפסיד על בטוח. מה עושים עם הכסף?

פלוג ופישר. הנגידה לא בנויה למאבקים כמו קודמה | צילום: מרק ישראל סלם

"בריבית אפסית ובורסה גבוהה האסטרטגיה צריכה להיות אחרת: איך לא להפסיד. צריך להיות סופר סולידי ולהשקיע חלק משמעותי מהכסף בקרנות כספיות. הן נותנות רווח אפסי אבל מונעות הפסד. אם אתה מוכן לקחת סיכון קטן, אפשר להשקיע במניות".

מה אתה עושה עם הכסף האישי שלך?

"גם אני משקיע כך. הבעיה אצלנו, הכלכלנים, היא שאנחנו כל הזמן מסתכלים על הסיכונים ולא מתעשרים מאיזו ספקולציה. הכלכלנים תמיד רואים את הצד האפל והמסוכן של ההשקעות. אני לא הדוגמה הטובה למי שרוצה לעשות 'מכה' בבורסה".

אוהב חרדים יחיה

שטרסלר בן ה-63 מתחזק גם קשר רצוף עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. שטרסלר אפילו תיאם איתו תמונת סלפי לספרו. יחד עם זאת, כפי שהוא אומר, "היחסים מורכבים. בתחום המדיני־פוליטי אני חושב הפוך ממנו וכותב על כך לא מעט", מסביר שטרסלר. "בתחום הכלכלי תמכתי בו, אם כי נתניהו של היום אינו אותו נתניהו של 2003. הוא אינו כופה על לפיד לבצע את המהלכים הנכונים שהוא עצמו ביצע ב-2003".

כמו מה למשל?

"ביבי היה צריך למנוע מלפיד להעלות את יעד הגירעון מעבר ל-3%. הוא חייב להגיד ליעלון: הצבא לא יוכל לקבל את מה שאתה דורש. הוא חייב לבצע רפורמות שיטיסו את המשק כמו ב-2003. אני בקשר טוב איתו ונפגש איתו פעמיים בחודש, למקרות שאני מבקר אותו בתחום הכלכלי".

אתה חייב להודות שבמקום לקבל פרס על תוכניתו הכלכלית האמיצה ב-2003, שכללה הורדת קצבאות והפחתת מסים, הוא שילם על כך מחיר פוליטי כבד. כלומר, שווה להיות פופוליסט, כמו שלפיד נוהג בימים אלה.

"נכון שבבחירות לאחר מכן הליכוד צנח ל-12 מנדטים, אבל לדעתי זה לא היה בגלל הצעדים הכלכליים שעבורם הוא מקבל עד היום מחיאות כפיים, אלא כתוצאה מתוכנית ההתנתקות של שרון, שהציגה את מפלגת הליכוד כחזית הסירוב הישראלית".

הוא לא מחבב חרדים, בלשון המעטה. כך לפחות עולה מהתבטאויותיו השונות לאורך השנים. אבל עכשיו שטרסלר מכחיש. "אני אוהב חרדים, מעריך חרדים ורואה בהם בדיוק אנשים כמוני", הוא טוען.

אבל זה בניגוד מוחלט למוניטין שלך.

"כי אנשים מתייחסים רק לתדמיות ולא לאמת. מי שרוצה שחרדים ישרתו ויצאו לעבודה כמוני וכמוך הוא זה שאוהב חרדים ומסתכל עליהם בגובה העיניים ולא בפטרנליזם. אני מקבל קללות ואיומים בטלפון ובמסרונים. ברור שאני לא חושש מהפחדנים והמשתמטים הללו. הם אומנם לא מאיימים פיזית על חיי אבל מדברים על סופי הקרב".

כפרשן לענייני כלכלה של "הארץ" שטרסלר נחשב לרץ מרתון בנושאים שהוא מטפל בהם. כשהוא בוחר נושא, הוא נצמד אליו באובססיביות ולא מרפה עד הסוף. הוא עוקב, כותב, מבקר ומנצל את ההזדמנות להעלאת הנושא על סדר היום. דוגמה בולטת היא חוק סימון המחירים.

אתה לא חושב שאחרי 25 שנות טיפול הגיע הזמן להמשיך הלאה?

"יש כמובן דברים חשובים יותר, אבל מכיוון שאני כלכלן של שוק חופשי, אני מבין את חשיבות המידע המלא והזמין לצרכן. בשלב מסוים מונה נתן שרנסקי כשר התמ"ת. הוא לא היה בעניינים ואפילו לא הכיר את דן פרופר מאֹסם או את מיכאל שטראוס. נפגשתי איתו והסברתי שללא סימון מחירים מי שיידפקו הכי הרבה הם העולים החדשים. שרנסקי תפס את העניין והחליט על חוק סימון מחירים מלא וזה היה יום חג לצרכן. התעשיינים הגדולים לא התייאשו ובזמנו ניסו לשכנע את אולמרט לשנות את המצב ולעבור לשיטה אלקטרונית שבה הסימון יהיה על המדף. לפני חודשיים התברר לי לתדהמתי שגם שר הכלכלה נפתלי בנט מעלה את זה מחדש על סדר היום דרך פיילוט. אני לא מרים ידיים".

טוב, תמיד תוכל לפנות לפוליטיקה כמו רבים מחבריך העיתונאים.

"הציעו לי באופן עקיף, באמצעות מתווכים ו'דורשי טובתי' שאולי רצו כך להיפטר ממני. אבל תגיד לי אתה – איך יכולתי להיות ביש עתיד לדוגמה ולהשמיע את כל הביקורת על לפיד? בכנסת הייתי הופך לאחד מה-18 שהולכים בתלם מרוב פחד ויראה ממנהיג הקובע בלעדית את הרשימה לכנסת הבאה. אם הייתי ח"כ, ייתכן שהייתי מקבל התקף לב מרוב תסכול".

ומצד שני, אין עתיד לעיתונות בישראל, לפחות לדעתך.

"לא הייתי ממליץ היום לבוגר אוניברסיטה ללכת לעיתונות. עדיף ללכת לתעשייה, להייטק או לשוק ההון. העיתונות היום במצב קשה וללא אופק קידום סביר ושכר נורמלי. אבל למרות האופק העגום להרבה מאוד צעירים יש עדיין את החלום".