חתן פרס נובל לכלכלה: "צמיחת ישראל צפויה להיעצר"

"צמיחת ישראל צפויה להיעצר, "אסור לעמוד בדרכה" – כך אמר אמש פרופסור אדוארד פרסקוט, חתן פרס נובל לכלכלה (2004), בפתיחת כנס כלכלה עולמית שהתקיים במרכז אהרון מאיר לחקר הבנקאות באוניברסיטת בר-אילן.

פרופסור פרסקוט הגיע לישראל כדי לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם חבר הנאמנים של אוניברסיטת בר-אילן. מחקרו הייחודי עוסק בתנודות כלכליות במשק והשפעתן על קביעת מדיניות פיסקלית ומוניטרית.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

פרסקוט, שמחקריו השפיעו על יישומה של מדיניות כלכלית במדינות רבות, התייחס בין היתר בהרצאתו לכלכלת ישראל. הוא הדגים את הפער ההולך וגדל בין התל"ג לנפש בארץ לבין התל"ג לנפש במדינות מתועשות מובילות: "אם בין השנים 1953-1973 היחס של התל"ג לנפש בישראל ביחס למדינות המפותחות צמח בהתמדה מ-33% ל-77% ביחס למדינות המובילות, הרי שבין השנים 1974 עד 2007 נרשמה ירידה מ-77% ל-70%".

"לאחר 2007, בתקופת המיתון, ישראל אמנם הציגה נתונים יציבים ומעודדים יותר בהשוואה לארצות אחרות, כמו ארה"ב", הוסיף, "אך תקופה זו הגיעה לסיומה ועל פי התחזית – הצמיחה בישראל בטווח הנראה לעין צפויה להיעצר".

פרסקוט | צילום: יח"צ, באדיבות אוניברסיטת בר אילן

"מצבה של הכלכלה בישראל יכול היה להיות טוב יותר, בהתחשב בכמות הכישרונות שיש כאן", ציין פרסקוט בהרצאתו, והוסיף ביקורת גם לגבי מדיניות האוצר והאפקט השלילי של העלאת המיסים: "העלאת המסים על הציבור תביא את הכלכלה לשפל". 

פרסקוט הקדיש את הרצאתו לכלכלת ארה"ב והדרכים לשיקומה. במסגרת הופעתו, הסביר לכלכלני ישראל מדוע התיאוריות הקלאסיות אינן טובות מספיק כדי לטפל בבעיות של המאה ה-21. "במשך תקופה ארוכה אחרי מלחמת העולם השנייה", אמר פרסקוט, "כלכלנים נהגו לחשוב כי תפוקה כלכלית ופריון העבודה מתואמים. על פי התיאוריה הקלאסית, עובדים ייצרו יותר מוצרים ושירותים בעתות של שגשוג כלכלי מאשר בעתות של משבר ושפל. אך הנתונים מראים שבשנות ה-90, פיריון העבודה והתל"ג הפכו לפחות מתואמים על פני מחזור העסקים".

"בנוסף, במהלך המיתון של השנים 2008-2009, ראינו כי פריון העבודה עלה, אפילו כשהתוצר צנח" המשיך פרסקוט. "עובדה זו הניעה אותנו לפתח תיאוריות חדשות של מחזורי עסקים. הבנו כי פריון העבודה, כפי שזה נמדד על ידי החשבונאות הלאומית לא יכול לתת תמונה מלאה ולתאר את הדינמיקה של ייצור". פרסקוט הוסיף כי הדרך הנכונה בעיניו לשקם את כלכלת ארה"ב היא "לחזור למדיניות מוטית פריון עבודה, ולהיפטר מכל המיסים על רווחי ההון".

בסיכומו של הכנס אמר פרסקוט כי "הדרך הבטוחה להחזיר את הצמיחה לישראל, היא פשוט לא לעמוד בדרכה, דבר שבא לידי ביטוי באמצעות התערבות ממשלתית מיותרת והעלאת מיסי ההכנסה".