ישראל באירופה, תמונת מצב: מי תומכת? מי תוקפת?

שרי החוץ גם הביעו את דאגתם ממות מאות אזרחים פלסטינים וקראו לישראל לנקוט בתגובה פרופורציונלית במהלך הפעולה הצבאית ברצועת עזה. אולם איאפשר שלא להתרשם מכך שבאופן חריג – ודי חסר תקדים – הייתה הודעת האיחוד האירופי מאוזנת יותר מבעבר, ואולי אף נוטה יותר לכיוונה של ישראל, כאשרהשרים הצדיקו את "זכותה הלגיטימית להגן על עצמה מפני התקפות".

עם זאת, למחרת הפגינו מדינות האיחוד עמדה מנוגדת במהלך ההצבעה שקיימה מועצת זכויות האדם של האו"ם על המצב ברצועת עזה. המועצה הצביעה על ההצעה לגנות את ישראל על "פשעי מלחמה" נגד הפלסטינים, מבלי לציין במילה אחת את ירי הרקטות של חמאס לעבר ישראל, ולהקים "ועדת חקירה עצמאית" שתבחן את כל "ההפרות של זכויות אדם בשטחים הכבושים".

תשע מדינות האיחוד החברות במועצה – בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, אוסטריה, צ'כיה, אסטוניה, אירלנד ורומניה, נמנעו והותירו את ארצות הברית לבדה בצד המתנגדות. 244 השעות הללו – בין ההצהרה התקיפה נגד חמאס לבין ההימנעות במועצת האו"ם – מעידות על המשחק הכפול של המדיניות האירופית. מצד אחד, מנהיגי המדינות מבינים את הצורך של ישראל לפעול צבאית נגד ארגון חמאס שמאיים על ביטחונם של מיליוני אזרחים ואינו מכיר בזכותה של ישראל להתקיים בשלום.

מהעבר השני, המנהיגים אינם יכולים להתעלם מהתמונות שמגיעות מרצועת עזה, של ההרס הכבד, של נשים וילדים שנפגעו ושל אלפי תושבים שנמלטים מבתיהם עם המעט שהם יכולים לקחת. צילומים אלה, שפרוסים על העמודים הראשיים של כל העיתונים, גם מעוררים הפגנות המוניות ברחובות, לא רק מצד פעילים פרו פלסטינים, ומרבית ראשי המדינות יודעים שאם יפגינו עמדה חד צדדית לטובת ישראל, הזעם הציבורי יופנה גם אליהם.

על אף החזית המאוחדת שהציגו 28 מדינות האיחוד האירופי בפסגה בבריסל, אפשר למצוא הבדלי גישות בין המדינות החברות ביחסן לפעילות צה"ל ברצועתעזה. חלקן תומכות באופן מופגן במבצע הישראלי, אחרות מנסות לשמור על איזון ויש מי שאינן מסתירות את ביקורתן על המשך ההתקפות הישראליות.

הזעם הציבורי יופנה למנהיגים התומכים? הפגנה נגד ישראל בבריסל | צילום: רויטרס

איטליה: גיבוי זהיר

איטליה משמשת כיום כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, ובתוקף מעמדה היא מייצגת למעשה את עמדתן של המדינות החברות. בפועל, נראה כי הממשלה ברומא מתייצבת מאחורי החלטתה של ישראל לפעול נגד חמאס. ראש הממשלה, מתיאו רנצי, כמעט שלא התבטא בסוגיה, ובפעמים היחידות שהתייחס לעימות הוא הביע עמדה שנוטה לטובת ישראל. "ביטחונה של ישראל חייב להיות מובטח", אמר ראש הממשלה בפרלמנט.

ואילו בראיון טלוויזיוני בתחילת המבצע, הוא הדגיש כי "הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לעצור את הקיצונים במזרח התיכון" וכי "יש להבטיח את זכותה של ישראל להתקיים ואת זכותם של הפלסטינים למולדת". שרת החוץ, פדריקה מוגריני, ביקרה בישראל בראשית המערכה ואף סיירה באשדוד.

בדבריה, היא הדגישה את הצורך להגיע להפסקת אש והביעה דאגה לנוכח הפגיעה בתושבים פלסטינים, אך לא דרשה מישראל לעצור את המבצע באופן מיידי.

שרת החוץ של איטליה עם פרס בביקורה בארץ | צילום: מארק ניימן, לע"מ

גרמניה: תמיכה חד משמעית

גרמניה הוכיחה במבצע "צוק איתן" כי היא עדיין הידידה החשובה ביותר של ישראל באיחוד האירופי. פחות מיממה לאחר שכוחות צה"ל החלו בפלישה הקרקעית לרצועת עזה, התייצבה הקנצלרית אנגלה מרקל מול המצלמות והבהירה כי ישראל – כמו כל מדינה אחרת שמותקפת – חייבת להגן על עצמה מול "הנשק האיכותי החדש" שהכניס חמאס לשימוש. "שני הצדדים חייבים לקבל פשרות כואבות, אבל אנחנו עומדים לצדה של ישראל כאשר זה מגיע להגנה עצמית", הדגישה הקנצלרית.

גם שר החוץ, פרנק-וולטר שטיינמאייר, הכריז כי "זה מצער שחמאס התעלם מכל ההצעות להפסקת אש". "לישראל יש כל זכות להגן על אזרחיה מפני התקפות", אמר. "לכן חמאס ושאר הכוחות הקיצוניים בעזה חייבים להפסיק מיידית את התקפות הרקטות על ישראל ולהפסיק להשתמש באוכלוסייה האזרחית כמגנים אישיים כדי להגן על מאגרי הנשק ומתקני השיגור שלהם".

אולם הנושא שמטריד את ההנהגה הגרמנית במיוחד הוא שלל ההתבטאויות האנטישמיות שהושמעו בהפגנות הפרו-פלסטיניות בברלין. מרקל, הנשיא יואכים גאוק ובכירים נוספים הבהירו באופן פומבי כי הם לא יסכימו שהגזענות והאנטישמיות ירימו מחדש את ראשן בגרמניה, ובימים האחרונים מקפידים כוחות המשטרה לפקח באופן צמוד על ההפגנות.

מרקל, הידידה הכי חשובה של ישראל באירופה | צילום: רויטרס

צרפת: שומרים על איזון

עם תחילתו של מבצע "צוק איתן", התייצבה צרפת לצדה של ישראל. בשיחת טלפון שקיים הנשיא פרנסואה הולנד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא הדגיש את הסולידריות של ארצו, והבהיר כי "ממשלת ישראל חייבת לנקוט בכל האמצעים כדי להגן על האוכלוסייה שלה מפני איומים". אולם מאז, החלה הממשלה בפריז לנקוט בעמדה מאוזנת יותר, ולהוביל את המאמצים להפסקת אש, כפי שהתרחש במבצע "עופרת יצוקה", כאשר הנשיא הקודם, ניקולא סרקוזי, פעל באופן אישי לסיום הלחימה.

על רקע המבצע הקרקעי, הבהיר שר החוץ, לורן פביוס, כי "שום דבר לא מצדיק את המשך ההתקפות ומעשי הטבח, שרק מביאים ליותר קורבנות ומעוררים מתיחויות ושנאה". כמו בגרמניה, גם הרשויות בצרפת מוטרדות מגילויי האנטישמיות בהפגנות ההזדהות עם הפלסטינים.

משרד הפנים והמשטרה אסרו על קיום הפגנות בפריז אחרי שפעילים פרו-פלסטינים תקפו בתי כנסת ועסקים יהודיים, אולם המארגנים התעלמו מההוראה והפגנות נוספות הפכו לזירות עימות עם כוחות המשטרה.

מהומות נגד יהודים בצרפת, הרשויות מוטרדות | צילום: רויטרס

אירלנד: למען הפלסטינים

באופן מסורתי, אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו-פלסטיניות ביותר באירופה, וגם במהלך סבב הלחימה הנוכחי בין ישראל לחמאס היא ממשיכה להיות אחד הקולות הבולטים למען האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה. שר החוץ האירי, צ'רלי פלנגהן, אומנם גינה בקול רפה את ירי הרקטות מצד חמאס וציין כי ארצו מכירה בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה, אולם מרבית ההצהרות הרשמיות מצד דבלין הביעו מורת רוח מהמתרחש בעזה.

"המספר הגבוה של קורבנות אזרחיים אינו מתקבל על הדעת ואני יודע שהעם האירי מזועזע במיוחד ממספר הילדים שנהרגו", אמר פלנגהן לשגריר הפלסטיני בדבלין. "אנחנו רוצים לראות הפסקת אש מיידית, הסרת המצור בעזה שהוא המקור לעימות ההרסני הזה ובסופו של דבר הקמת שתי מדינות המבוססות על גבולות 1967".

פלנגהן, גינה באופן רפה את הרקטות | צילום: ויקיפדיה

קפריסין: תוקפים את חמאס

בשנים האחרונות, לא מעט בזכות גילויי הגז הטבעי בים התיכון, התהדקו היחסים בין ישראל לבין קפריסין. הדבר בא לידי ביטוי גם במהלך המבצע הצבאי ברצועת עזה, כאשר השלטונות באי התבטאו בחריפות רבה כלפי התקפות חמאס, על אף שלא הסתירו גם את הביקורת על התגובה הישראלית. "יש לעצור את הירי העיוור וחסר ההבחנה של רקטות מעזה לשטח ישראל ואת התקפות חיל האוויר שהביאו לקורבנות אזרחיים, כולל ילדים", נאמר בהודעת משרד החוץ בניקוסיה ב-13 ביולי. "הצדדים נקראים לגלות איפוק".

שר החוץ הקפריסאי, יואניס קסולידס, אף הציע לפתור את בעיית המצור על רצועת עזה באמצעות הפיכתה של ארצו לתחנת ביניים, שאליה יגיעו כל המוצרים המיועדים לעזה, ורק אחרי בדיקה ביטחונית יוכלו להמשיך לעבר הנמל הפלסטיני.

בריטניה: נותנים גב ומבקרים

אחת המדינות שהתייצבה עם תחילת המבצע, וגם אחרי הפעולה הקרקעית, לצד ישראל היא בריטניה, וזאת על אף שמדי יום נערכות בה הפגנות פרו-פלסטיניות גדולות. בנאומו בפני הפרלמנט ב-21 ביולי, הבהיר ראש הממשלה, דיוויד קמרון, כי "המשבר החל אחרי שחמאס המטיר מאות רקטות על ערים ישראליות, פגע באזרחים ללא הבחנה בניגוד לכל החוקים ההומינטריים".

הוא אף נשמע כאחד הדוברים הישראלים כאשר אמר כי "מי שמבקרים את תגובתה של ישראל צריכים לשאול את עצמם כיצד הם היו מצפים שממשלתם תגיב אם מאות רקטות היו נופלות על ערים בריטיות כיום". עם זאת, לנוכח המספר הגדל של נפגעים פלסטינים, החלו הבריטים גם להביע את חוסר שביעות רצונם מהמתרחש וקראו להפסקת אש.

שר החוץ, פיליפ המונד, הודה כי אף שארצו לא תמכה בהחלטה החד צדדית של מועצת זכויות האדם של האו"ם, היא החליטה להימנע כי "הכירה בעוצמת הרגש שחשו מרבית המדינות החברות לגבי אובדן החיים ואשר באה לידי ביטוי בהחלטה".

בתוך הממשלה הבריטית אף נשמעו קולות תקיפים יותר נגד ישראל. סגן ראש הממשלה ומנהיג הליברל דמוקרטים, ניק קלג, האשים כי התגובה הישראלית לירי הרקטות הייתה "צורה מכוונת ובלתי פרופורציונלית של עונש קולקטיבי". "אני הייתי קורא לממשלה הישראלית לעצור. הם הוכיחו את הנקודה שלהם", אמר קלג.

דנמרק: ידידות במשבר

כמו מרבית המדינות הסקנדינביות, דנמרק נקטה לאורך השנים במדיניות שנטתה יותר לכיוון הפרו-פלסטיני. במערכה הנוכחית, הפגינו הדנים תמיכה מאופקת בזכותה של ישראל להגנה עצמית, אולם ככל שמספר הנפגעים הפלסטינים עלה באופן דרסטי, כך גברה הביקורת מכיוון קופנהגן. ב-19 ביולי, גינה שר החוץ, מרטין לידגארד, את "ירי הרקטות הקטלניות נגד אזרחים פלסטינים", וקרא לחמאס להיכנס להפסקת אש.

במקביל, הוא ציין כי "אני רואה בעצמי ובדנמרק ידידים של ישראל, אבל ישראל לא תמיד עושה עבודה קלה לידידיה שרוצים להגן על מעשיה כאשר גברים, נשים וילדים חפים מפשע רבים נהרגים". יום לאחר מכן, כבר נשמע לידגארד תקיף יותר.

"על אף שאני לא מטיל ספק בזכותה של ישראל להגן על עצמה, כמו כל המדינות האחרות, הם הלכו יותר מדי רחוק", אמר בראיון טלוויזיוני. "הפעולות שלהם אינן פרופורציונליות ואני חושב שמספר הקורבנות האזרחיים פשוט בלתי מתקבל על הדעת".

נורבגיה: גינוי לישראל

נורבגיה, שאינה חברה באיחוד האירופי, שינתה בחודשים האחרונים את עמדתה כלפי ישראל והפכה לידידה קרובה יותר, אולם המבצע הנוכחי שוב הפך אותה לאחת המבקרות הגדולות ביותר של ישראל ביבשת. וכל זאת, דווקא כאשר היא עצמה מתמודדת עם איום טרור אסלאמי מצד פעילי ג'יהאד ששבו מסוריה.

שר החוץ, בורג' ברנדה, הספיק להרגיש את התחושות הישראליות כיום כאשר במהלך ביקור באשקלון עם עמיתו אביגדור ליברמן הוא נאלץ להיכנס למחסה בשל ירי רקטות. אולם מיד לאחר מכן, הוא גינה בחריפות את הפעולה הקרקעית ואמר כי היא "בלתי מתקבלת על הדעת".

גורמים נוספים במערכת הפוליטית באוסלו אף התבטאו ביתר חריפות. ראש הממשלה לשעבר, קארה וילוק, אמר כי "אין תירוץ להרג המוני של אזרחים", בעוד מנהיג הלייבור, יונאס גאר סטורה, אמר כי התגובה הנורבגית צריכה להיות תקיפה יותר. התבטאות חריגה סיפק חבר הפרלמנט מטעם מפלגת המרכז, אולה בורטן מו, שהציע לצרף את ישראל לברית נאט"ו.

"לא קשה לדמייין את ישראל חלק מנאט"ו יותר מאשר את אוקראינה", אמר מו, לשעבר שר האנרגיה, וקרא לממשלה הנורבגית לחזק את קשריה עם ישראל כדי להשפיע יותר על המתרחש במזרח התיכון.

לכתבה במעריב השבוע