Forbes Israel Logo

לא מהעולם הזה: קרבות החלל בין צפון קוריאה ליפן עולים מדרגה

שר ההגנה של יפן מחפש תגובה מרעננת לדילמות שמתעוררות בארצו נוכח תכנית הטילים והגרעין של צפון קוריאה מאז אחרית השנה שעברה. כשמהלכים חדשים מכיוון צפון קוריאה מאתגרים אותה גם בתחילת 2017, הכי מתקבל על הדעת שתגובה מבית היוצר של טוקיו תצוץ בתחום החלל.

בנאום לאומה לרגל השנה החדשה הכריז מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און שארצו נכנסה "לשלב האחרון של ההכנות לקראת שיגור ניסיוני" של טיל בליסטי בין יבשתי (ICBM). לצד יכולות הגרעין שלה, קים ג'ונג און טוען כי בנה את הניסוי כחלק מסדרת מהלכי הגנה הכרחיים על צפון קוריאה, שהניבו הצלחות יוצאות דופן בשמירה על עתידה.

קשה לדעת בוודאות מה מצב ההכנות, אבל הנה מה שאנחנו כן יודעים. לפחות שני טילי ICBM הוצבו לאחרונה על משגרים ניידים, לפי ההערכות עבור ניסוי ירי שיבוצע מתישהו בקרוב. ישנו גם החשש ששיגור רכב החלל השלומני לכאורה של צפון קוריאה יכול "להכפיל את עצמו", ולהפוך לניסוי של ICBM, בין אם כעת ובין אם בעתיד הלא רחוק.

מנקודת המבט של יפן, הגאוגרפיה של האיום נכנסה לשלב חדש: אפילו אם ניסוי שיגור ה-ICBM הראשוני של צפון קוריאה לא יעלה יפה, בסופו של דבר ניסוי אחר יצליח. אין שום סיבה לחשוב אחרת, כל עוד השלטון הפוליטי שם נשאר באותו מסלול. זה גם מתאים למחויבותה מזה עשורים רבים של המדינה לשפר את יכולותיה בתחום הטילים הגרעיניים לטווח הארוך. צפון קוריאה כבר ביצעה חמישה ניסויים גרעיניים ב-10 השנים האחרונות, והוציאה כ-20 שיגורים של טילים בליסטיים בשנת 2016 בלבד.

יחד עם זאת, ניסוי ב-ICBM הוא דבר ראשוני מכיוון צפון קוריאה, והוא מטיל בספק לא רק את ביטחונה הפיזי של יפן אלא גם את זה של בת בריתה המוצהרת, ארצות הברית. מאז שהנשיא דונלד טראמפ קרא לבעלות בריתה הרשמיות של ארצות הברית לעשות יותר למען עצמן ולמען אמריקה, יתכן שהעולם זקוק לתזכורת שטוקיו נמצאת במצב שבו היא מסוגלת לעשות בדיוק את זה.

צפון קוריאה ממשיכה באיומים וארה"ב דורשת פעולות, אז ביפן פועלים בחלל | Fotolia

מהלכיה של טוקיו להגן על ארצה הם ישירים מאוד גם כך, וצעדיה של צפון קוריאה רק מספקים תנופה נוספת לפרדיגמת ההגנה הלאומית שם, בדרך החלל. הם גם מקפיצים מאוד את התמיכה הציבורית לכל מני יוזמות אחרות בחלל שמבצע משרד ההגנה היפני, במיוחד בהתחשב בכך שהם נתפסים כצעדים בעלי טבע הגנתי. מאז דצמבר 2016 התחילה תכנית החלל היפנית לנוע בקצב מרשים, שממחיש היטב את התעוזה שלה ואת הפוטנציאל הצבאי שיש לה ליישומים בחלל.

יפן שלחה בהצלחה את רכב החלל H-IIB ואת משנע המטען, קנטאורי, אל עבר תחנת החלל הבינלאומית (ISS). חזרתו של הרכב הזה מה-ISS שילבה גם ניסוי ברשת כבלים מוליכים נגררים, באזור הפסולת שמקיפה את כדור הארץ, אשר יכולה לשמש גם להחלשת לוויינים פועלים של יריבותיה של יפן. במישור הדלקים המוצקים, טיל האפסילון היפני ביצע כבר את טיסתו השנייה – כלי שיש לו את הפוטנציאל להרתיע מפני שימוש ב-ICBM. גם סוכנות החלל היפנית (JAXA) שיגרה משתנה רב עצמה במסגרת שיגור ה-H-IIB: לוויין תקשורת הגנתי ראשון מדגם X-Band. כשהוא מתוכנן להוות רק חלק אחד מתוך רשת שלמה של לווייני תקשורת מאותו סוג, הלוויין יאפשר למשרד ההגנה היפני לצמצם את התלות שלו בלוויינים אזרחיים ולהעלות את יכולות הפס הרחב של כוחות ההגנה שלו.

כמו במדינות אסיתיות אחרות, למשל דרום קוריאה, יפן גם משתעשעת באפשרות של גיבוש יכולות לתקיפה מקדימה על מתקני הגרעין והטילים של צפון קוריאה, והדבר נכון עוד מימי פעילותה של סוכנות ההגנה היפנית (JDA), קודמתו של משרד ההגנה. הנושא צץ שוב לאחרונה על רקע פיתוחה של טכנולוגיה אחרת הקשורה לחלל, תכנית ההגנה של יפן מפני טילים בליסטיים (BMD), פרי שיתוף הפעולה עם ארצות הברית.

הן הממשלה היפנית והן התעשייה שם הביעו ממזמן את העניין הטכנולוגי שלהן במערכת הנשק המתקדמת ABS (מערכת של לייזר מוטס), מה שיוסיף לתכנית ה-BMD גם טכנולוגיית יירוט מתקדמת (BPI). על פי הדיווחים יפן השתתפה במחקר משותף בן שנתיים עם ממשלת ארצות הברית בנושא הזה כבר באמצע שנות ה-2000. תמיד ישנן הצעות ללייזרים שמבוססים בחלל שיוכלו לחסל איומי טילים של מדינות זרות, אבל הנושא כרוך במספר אתגרים משמעותיים של טכניקה, כסף וידע. נוסף לתהיות המוכרות שעולות תמיד סביב הנושא של תקיפות מוקדמות, כמו צורך ופרופורציות, יש לזכור כי הן גם תמיד מעלות את הסיכוי לעימות נוסף. יחד עם זאת, הגנה באמצעות BPI ממשיכה להיות אפשרות בולטת מאוד עבור יפן, ויתכן שהיא אף תקדם אותה בבהילות יתרה על רקע הודעתה של צפון קוריאה כי היא מבצעת ניסוי ראשון ב-ICBM.

מהלכיה של יפן טומנים בחובם השלכות הנוגעות הן אליה והן לבת בריתה, ארצות הברית, משום שתגובתה של טוקיו לדילמת הטילים של צפון קוריאה מציבה זרקור גם על יציבותן של יכולות ההגנה העצמית של אמריקה. הרעיון שטילי ICBM צפון קוריאניים יוכלו לסמן מטרה, ולהגיע, ליבשת אמריקה, הוא כבר לא רעיון מופשט. בהמשך ובהתאם להחלטת הקבינט של שינזו אבה משנת 2014, יפן צריכה להכין תשובה לשאלה "מה הממשלה מתכוננת (ומסוגלת) לעשות נוכח איום טילי ICBM שיפותח ויכוון לעבר ארצות הברית, על ידי צפון קוריאה, או על ידי כל מדינה אחרת?". במילים אחרות, הגנה הפוכה, מכיוון יפן אל עבר ארצות הברית, צריכה גם היא לקבל עדיפות גבוהה במסגרת הברית בין שתי המדינות.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן