מושכת סטארט-אפים: האם ברלין תהפוך לעמק הסיליקון של אירופה?

המודעה, שמומנה בידי המפלגה הדמוקרטית החופשית הגרמנית, כוונה כלפי פחד היזמים שאם הם יישארו בלונדון שלאחר הברקסיט, הם מסתכנים בבידוד מהיבשת. למרות שהיא התקבלה בחיוך יותר מאשר פחד, מעל ל-100 סטארט-אפים לונדוניים שקלו לעבור לבירת גרמניה, לפי קורנליה יאזר, סנטורית ברלינאית לכלכלה, טכנולוגיה ופיתוח.

לברלין יש כבר יותר הון סיכון מאשר ללונדון, פריז או שטוקהולם, עם 2.4 מיליארד יורו שהוזרמו לסטארט-אפים בעיר בשנה שעברה, לפי חברת הייעוץ ארנסט אנד יאנג. ועם עלות מגורים נמוכה, תרבות יצירתית וצעירה וחיי לילה שנחשבים לטובים באירופה, ברלין הופכת למקום האידיאלי עבור מייסדים צעירים להקמת עסקיהם.

יאזר גם הדגישה לקרנות הון הסיכון מלונדון, שאם הן לא יעברו לברלין, הם עומדות בפני אובדן של מיליונים מקרן ההשקעה האירופאית, אשר משקיעה בהון סיכון ובקרנות צמיחה. לפי הגרדיאן, בריטניה ניצלה 655.8 מיליון יורו מנכסי הקרן ב-2015.

לוקאס קמפמן הוא המייסד המשותף של Factory Berlin, קמפוס סטארט-אפים ופלטפורמה חברתית ליזמים. כביתם של 150 חברות – כולל אובר, טוויטר וסאונדקלאוד שממוקמים בחלל העבודה המשותף במרכז ברלין – Factory Berlin מיצב עצמו כ"מכה" של הסטארט-אפים בגרמניה.

עבור קמפמן, "יש הרבה חוסר וודאות בלונדון כרגע, שזה אף פעם לא טוב לעסקים. אני חושב שזה משפיע במיוחד על חברות פינטק צעירות, ואנחנו יכולים לספק להן יתרון".

הוא מתייחס ל-N26, סטארט-אפ פינטק ברלינאי שבדיוק גייס 40 מיליון דולר בסבב השקעות שכלל את המיליארדר מעמק הסיליקון פיטר ת'יל. אבל קמפמן לא רק חושב שלפינטק יש יתרון בברלין. הוא גם סבור שברלין תסלול את הנישה שלה בעולם הסטארט-אפים, אם לוקחים בחשבון את העבר התעשייתי שלה, והוא מונה את האינטרנט של הדברים, החומרה והמוביליות כתחומים שיש להם פוטנציאל עבור הסטארט-אפים הגרמנים.

ברלין. תגבש נישה יזמית משל עצמה? | צילום: fotolia

קמפמן מספר על Relayr.io כדוגמא להבטחה הטכנולוגית הייחודית שמביאה עימה ברלין. החברה, אשר צמחה מתוך Factory Berlin, מסייעת לעסקים ומפעלים ליישם פתרונות IoT, אשר מסייעת להם לבצע החלטות חכמות ומהירות יותר. היא גייסה 13.66 מיליון דולר בהשקעות. "Relayr.io זה אות לכך שברלין היא לא רק שכפול של עמק הסיליקון", מציין קמפמן.

טרביס טוד הוא מומחה אמריקאי אשר הקים את Silicon Allee – אתר עבור קהילת הסטארט-אפים של ברלין. טוד עבד עליו מאז 2011. בעוד שהוא אוהב את ברלין בהשוואה לעמק הסיליקון, אותו הוא רואה כ"רווי יתר" ולונדון, "מקום שחייבים להשתפשף בו", הוא לא רואה את ברלין כחפה מחסרונות.

הביקורת הגדולה שלו על גרמניה היא הבירוקרטיה שיכולה להיות סיוט עבור סטארט-אפים. בעוד שפתיחת סטארט-אפ היא תהליך קל יחסית, סגירה שלו היא סיפור אחר לגמרי, כאשר חברה חייבת לשמור על הספרים שלה פתוחים במשך 3-5 שנים לאחר הסגירה, כדי להבטיח שהמיסים וההתחייבויות האישיות יהיו מאושרים.

כדי להיאבק בזה, טוד פותח מקום משלו, ויספק ייעוץ לחברות בינלאומיות שמחפשות כיצד להתגבר על מכשולים בירוקרטיים. באופן מבלבל מעט, המקום שלו ייקרא Factory, למרות שהוא לא קשור ל-Factory Berlin, והוא ייפתח ב-2017.

כאשר יש את אלו שרואים את ברלין כמגדלור הסטארט-אפים של אירופה, שון קמפ, אשר עובד בברלין מאז 2013, רואה אותה כ"מקום של היררכיות שטוחות, פוטבול שולחני, התמחויות ומודלים עסקיים חקייניים". קמפ עבר לברלין לאחר ההבטחה שסצנת ההייטק שלה "תעיף" אותו לגמרי. אבל אחרי שלוש שנים בה, הוא הוציא לאחרונה מאמר דעה באתר החדשות הגרמני Local, שנקרא "כיצד סצנת הסטארט-אפים בברלין מבזבזת את הפוטנציאל שלה". במאמר הוא טוען כי האפקטיביות שלו ברלין היא כעשר שנים מאחורי עמק הסיליקון.

"תסתכלו על האתרים פה, הם מאוד ווב 1.0", מסביר קמפ. "אבל יש גם יוצאים מן הכלל", הוא מוסיף.

טוד מכיר ברבות מהטענות שמוזכרות במאמר של קמפ, כמו היעדרותן של נשים מעמדות ניהול, הנטייה לחקות במקום לחדש, והנוכחות של היררכיות שטוחות. יחד עם זאת, הוא טוען שהבעיות האלו לא ייחודיות לברלין, אלא שכיחות ברחבי עולם הסטארט-אפים.

טוד מציין כי "סצנת הסטארט-אפים של ברלין רק ממריאה. מי יודע, אולי היא תהיה הראשונה לפתור את הבעיות הגלובליות האלו".