מחויבות יותר, מקדמות עובדים, נותנות פידבק: האם נשים הן באמת מנהלות טובות יותר מגברים?

שילובן של הנשים בתפקידים ההנהלה כבר הוליד לא מעט נתונים ומחקרים אשר בחנו את ביצועי החברות השונות בהן נרשם אחוז גבוה של מנהלות, והתוצאות הוכיחו באופן חד משמעי כי החברות בהן נרשם אחוז גבוה במיוחד של מנהלות הציגו גם ביצועים טובים יותר ורשמו רווחים גבוהים יותר. אך עדיין, חרף המחקרים והנתונים אשר נחשפים מדי יום, אחוז הנשים אשר מגיעות לתפקידי ההנהלה השונים נותר נמוך.

כעת, דו"ח חדש ומעמיק במיוחד אשר התפרסם בארה"ב מוסיף עוד שמן למדורה המגדרית: על פי הדו"ח שפרסם מכון גאלופ היוקרתי, אשר העריך את יכולות הניהול של נשים לעומת גברים באמצעות בחינת קטגוריות שונות, סקירת חברי הצוות אשר עובדים תחת אותם מנהלים ומנהלות וחקר ההספק והביצועים אשר הציג הצוות, העריכו מחברי הדו"ח את ביצועיהם של למעלה מ-2,500 מנהלים ומנהלות בדרגים שונים בחברות הפועלות בארה"ב. לאחר שסיימו לעבד את הנתונים, הגיעו מחברי הדו"ח למסקנה חד משמעית – לפיה "נשים הן, פשוט מאוד, מנהלות טובות יותר לעומת הגברים".

אחד הנתונים המפתיעים אשר עלו מהדו"ח הנוכחי תיאר דווקא את מידת המחויבות אשר חשים אותם מנהלים לחברה. על פי המחקר, 41% מהמנהלות קיבלו ציונים גבוהים במיוחד למעורבות רגשית גבוהה ולאיכפתיות ביחס לחברה, לעומת 35% מהמנהלים הגברים בלבד. אך בכך לא מסתכם העניין – מסתבר כי המנהלות הנשים הצליחו גם להנחיל לעובדיהן מידת מעורבות ואיכפתיות גבוהה במיוחד, לבטח ביחס לאלו אשר הציגו העובדים אשר נוהלו על ידי גברים. על פי הדו"ח, ב-11 מתוך 12 הקטגוריות אשר בחנו את סוגיית המעורבות והאיכפתיות של העובדים ביחס לחברה, היו הציונים של הצוותים אשר נוהלו על ידי נשים גבוהים באופן משמעותי מאלו של הצוותים בראשם עמד מנהל גבר.

צילום: thinkstockphotos

אין ספק כי הטמעת המעורבות והחיבור בקרב צוות העובדים הוא מטרה חשובה עד מאוד, אך בכך לא מסתכמים הגורמים אשר הביאו את מחברי הדו"ח לפסוק בהחלטיות כה ברורה לטובת המנהלות הנשים. גורם משמעותי נוסף אשר עולה מהדו"ח הוא סיכויי הקידום של העובדים הכפופים למנהלות/ים: על פי הדו"ח, סיכויי עובד/ת לזכות בקידום גדולים פי 1.26 אם הם מנוהלים על ידי מנהלת, מאשר אם בראש הצוות שלהם היה עומד גבר. הדו"ח לא מפרט באשר לסיבות האפשריות להבדלים אלו (האם העובדים שאפתנים יותר, האם המנהלות "דוחפות" אותן יותר, וכו'), אך השורה התחתונה נותרת: המנהלות פשוט טובות יותר בקידום העובדים הפועלים תחתיהן.

המנהלות זכו גם לציונים טובים בהרבה מעמיתיהן הגברים בקטגוריות אשר בחנו את סוגיות התקשורת והיחס האישי, כשהסיכויים שעובד המנוהל על ידי אישה יעיד כי הוא זוכה להכוונה וטיפוח באשר לעבודתו המקצועית והתקדמותו האישית גבוהים בהרבה מהסיכוי שעובד המנוהל על ידי גבר יעיד כך. העובדים תחת מנהלות גם נוטים באופן מובהק להסכים עם האימרה כי הם "חשים שמעריכים אותם" – הרבה יותר מעמיתיהם בצוותים המנוהלים על ידי גברים.

לסיום, בחרו עורכי המחקר גם להצליב ולבחון את מידת המעורבות אשר הפגינו העובדים ביחס לחברה – כשהפעם הפרידו החוקרים גם בין העובדים עצמם. כך, גילו כי מידת המעורבות הנמוכה ביותר (25%) נרשמה בקרב עובדים גברים אשר מנוהלים על ידי גבר; עובדים גברים אשר מנוהלים על ידי נשים העלו 29% אחוז מעורבות; עובדות נשים תחת מנהל גבר העלו אחוז מעורבות בשיעור של 31%, ואת המקום הראשון תפסו עובדות נשים המנוהלות על ידי נשים – שם נרשמו שיעורי מעורבות של 35%.

כל אלו הם רק כמה מהנתונים והמספרים אשר עולים מהדו"ח הנוכחי, וביחד עם שורה ארוכה של נתונים נוספים הביאו את מחברי הדו"ח למסקנה החד משמעית אשר הזכרתי בתחילת הכתבה, לפיה נשים הן פשוט מאוד מנהלות טובות יותר. האם הדו"ח הנוכחי ישפיע ויתמוך בשילוב נשים נוספות בתפקידי הנהלה בכירים? לפחות על פי מחברי הדו"ח, התשובה נראית מתבקשת למדי.