מייקל בלומברג: ארה”ב תעמוד בתנאי הסכם פריז גם בלי וושינגטון

הנשיא דונלד טראמפ הודיע ביום חמישי האחרון שהחליט כי ארצות הברית תיסוג מהסכם האקלים של פריז, ציון הדרך המשמעותי מ-2016 שנהנה מתמיכת רוב אמריקאית בכל מדינות ארצות הברית.

מאוחר יותר באותו היום, עוד מיליארדר פעיל פוליטית, מייקל בלומברג, התערב בסוגיה בכדי להקל, לפחות חלקית, את השפעת שינוי המדיניות הזה. באמצעות קרן הצדקה שלו, Bloomberg Philanthropies, הוא התחייב להעביר 15 מיליון דולר לאמנת האו"ם בנושא שינויי האקלים (UNFCCC), שתאבד ככל הנראה סכום דומה  מהמימון שלה מצד ארצות הברית כתוצאה מהנסיגה האמריקאית. ה-UNFCCC עובד בעיקר על ייצוב ריכוז גזי החממה באטמוספירה.

בהודעה לעיתונות שהופצה בערב יום חמישי, בלומברג הגיב לדברים ואמר כי "האמריקאים אינם נסוגים מהסכם האקלים מפריז אלא להפך בדיוק – אנחנו מתקדמים קדימה".

בלומברג (75) מכהן כיום בתור השליח המיוחד של מזכ"ל האו"ם בנושא ערים ושינויי אקלים. בעבר הוא היה רשום כחבר המפלגה הרפובליקאית ולאחר מכן כיהן בתור ראש עיריית ניו יורק כפוליטיקאי עצמאי. הוא הזרים מיליוני דולרים למטרות ליבראליות שונות, כמו פיקוח על נשקים והורות מתוכננת. בבחירות לנשיאות של השנה שעברה הוא תמך רשמית במועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון.

בלומברג הוא גם פילטרופ. קרן הצדקה שלו, Bloomberg Philanthropies, פועלת בגישה ייחודית, מונחית נתונים, המתמקדת בעיקר בערים, בחמישה תחומי מיקוד: בריאות הציבור, חינוך, סביבה, אומנות וחדשנות ממשלתית. כתומך נלהב בנקיטת פעולות כנגד שינויי האקלים, בלומברג מעורב במספר מאמצים בתחום, לרבות השותפות שלו בפרויקט "מעבר לפחם" (Beyond Coal) של מועדון סיירה (Sierra Club), מארגוני איכות הסביבה הגדולים, הוותיקים והמשפיעים בארצות הברית, שמטרתו להביא לסגירתם של כמחצית ממתקני ייצור האנרגיה המושתתים על פחם בארצות הברית ולתמוך במאמצי המדינה לעבור למקורות אנרגיה מתחדשים. בלומברג גם כיהן כיושב הראש של "מועצת התקנים החשבונאיים לקיימות" – כוח משימה שעוסק בגילויים ובחשיפות כספיים שקשורים לאקלים.

סכום התרומה שעליו הצהיר בלומברג בסוף השבוע האחרון יגרד בקושי את הקופה של הקרן הפילנתרופית שלו, שהשקיעה יותר מ-500 מיליון דולר רק במהלך 2016. מייקל בלומברג עצמו שווה כ-50.2 מיליארד דולר, לפי דירוג עשירי העולם המתעדכן של פורבס. רובו של ההון הזה נובע מבעלותו בספקית המידע הפיננסי והחדשותי Bloomberg LP. עוד לפי פורבס, הוא כעת האדם התשיעי העשיר ביותר בעולם.

בלומברג מיהר לצאת נגד החלטת טראמפ. יזרים 15 מיליון דולר לאו"ם | צילום: ויקיפדיה

"לא משאירים אתגרים גדולים לדורות הבאים"

ההשפעה הפיסקלית המלאה של שינויי האקלים איננה ידועה, למרות שמחקר מ-2016 מבית הספר לכלכלה של לונדון מציין שנכסים ברחבי העולם בשווי 2.5 טריליון דולר יעמדו בפני סכנה ממשית אם "הטמפרטורה הממוצעת של פני כדור הארץ תעלה עד שנת 2100 ב-4.5 מעלות פרנהייט בלבד, בהשוואה לממוצע שלה בעידן הקדם-תעשייתי".

בהקשר של מספרים כאלו, המתנה של בלומברג בשווי 15 מיליון דולר עשויה להתברר בסופו של דבר כזניחה, אבל בתור הצהרה של פוליטיקאי שבאה מיד לאחר ההודעה של הנשיא טראמפ, לתרומה שלו יש עוצמה מסוג אחר.

בריאיון לפורבס מספר בלומברג, מחבר הספר החדש Climate of Hope: How Cities, Businesses, and Citizens Can Save the Planet, מדוע אכפת לו כל כך משינויי האקלים, מה התפקיד שיש לדעתו לחברות בהגנה על הכוכב שלנו, כיצד הוא התגבר על האתגרים בקריירה האישית שלו ומה העצה העסקית הטובה ביותר שהוא יכול להעניק.

מדוע אכפת לך כל כך משינוי האקלים ומדוע בחרת בקארל פופ כמחבר המשותף של ספרך?

"תמיד האמנתי שלא משאירים אתגרים גדולים לדורות הבאים. וזה נכון במיוחד עם שינויי האקלים, בגלל שהסיכונים גדולים כל כך.

"קארל ואני רוצים להראות שלמרות מה שאנשים רבים חושבים, שינוי האקלים הוא בעיה פתירה. הבעיה היא שהדרך המקובלת לחשוב על הנושא של שינויי אקלים שגויה מיסודה. במקום להתמקד בפתרונות על פי מודל 'מלמעלה-למטה' מצד הממשל הפדרלי, שלא סביר שיתרחשו, אנחנו צריכים להתמקד בדרכים להאצת פתרונות 'מלמטה-למעלה' שנמצאים כבר בעיצומם. הספר מראה כמה נוכל להתקדם אם נפעל כך.

"קארל ואני רצינו להראות גם ששני אנשים מרקעים שונים מאוד יכולים למצוא גם הרבה מן המשותף. זה לא צריך להיות נושא מפלגתי".

בדוחות מסוימים נטען שהשלב הנוכחי הוא כבר מאוחר מדי מכדי למנוע את ההשלכות החמורות ביותר של שינויי האקלים. זה נכון? איזו תקווה אתה יכול להעניק לנו לכך שעוד אפשר לסגת מהמסלול שאנחנו צועדים עליו כעת?

"איש לא יודע בוודאות, אבל מה שאנחנו כן יודעים זה שאנחנו רושמים התקדמות ממשמעותית, הלכה למעשה – ושאם נאיץ את ההתקדמות הזו, זה יהיה טוב לא רק בהקשר של האקלים, אלא גם לבריאות ולכלכלות שלנו. אחד מהרעיונות המרכזיים בספר הוא שאותם הצעדים שמפחיתים פליטות פחמן מסייעים גם בהפחתת תחלואה, ביצירת מקומות עבודה חדשים ובשיפור איכות החיים. כך שאפילו אם נשים את שינויי האקלים בצד, יש לנו עדיין תמריצים עצומים לפעולה.

"סיבה נוספת להיות חדורי תקווה היא שהיכולת של ארצות הברית לעמוד בהתחייבותה במסגרת אמנת פריז איננה תלויה בוושינגטון, בניגוד למה שאנשים רבים חושבים. היכולת הזו תלויה בערים, בחברות, בעסקים ובאזרחים – וכל אחת מהקבוצות הללו פועלת בכוחות עצמה על צמצום הפליטות.

"ערים אחראיות על 70% מכל פליטת גזי החממה בעולם, והן נוקטות פעולה בגלל שאנשים רוצים לחיות במקומות עם אוויר נקי – והיכן שאנשים רוצים לחיות, עסקים רוצים להשקיע. ראשי ערים במיוחד נוטים להיות פותרי בעיות פרגמטיים בהקשר הזה. הם מכירים ביתרונות שיש בנקיטת עמדה פעילה בתחום, ואכן כך עושים. בניו יורק למשל קיצצנו את חותמת הפחמן שלנו ב-19% תוך שהעיר מובילה את ארצות הברית בנתוני גידול המשרות".

איזה תפקיד בכל הנודע לשינוי האקלים משחקים עסקים ופרטים? כיצד אנחנו יכולים לפעול יחד כדי לנצח את הקרב כנגד התופעה?

"יעילות אנרגטית חוסכת כסף, לחברות, לצרכנים ולמשלמי המסים. בחברה שלי חסכנו כ-40 מיליון דולר בעקבות השימוש שלנו באנרגיה מתחדשת, ומטרתנו היא להגיע ל-100% אנרגיה נקייה עד 2025. תאגידים אמריקאים מובילים רבים השמיעו גם הם התחייבויות דומות, והודיעו לנשיא שאפילו אם הוא מוציא אותנו מאמנת פריז, הם מתכננים לעמוד בהתחייבויות הללו, בגלל שזה יועיל לשורות הרווח שלהם.

"גם משקיעים חושבים יותר על שינוי האקלים כיום בגלל שהם מבינים שחברות שמתעלמות מהנושא בעצם מסתכנות. הצרכנים רוצים יותר ויותר מקורות אנרגיה שלא יזהמו את הקהילות שלהם – סיבה גדולה לכך ש-250 מפעלי פחם אמריקאים נסגרו במהלך שש השנים האחרונות. אקטיביזם מקומי יכול להיות כוח רב עוצמה בדרך לשינוי".

כשאתה מסתכל אחורה על הקריירה שלך, מה היה המכשול הגדול ביותר שנתקלת בו ואיך התגברת עליו?

"ב-1981 פוטרתי מהמשרה המלאה היחידה שאי פעם הייתה לי. זה התברר בתור אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לי, בגלל שזה העניק לי את ההזדמנות לקחת סיכון – להקים חברה משלי – שיתכן מאוד שלא הייתי נוטל. כישלון הוא חלק מהחיים, אבל "לשבת על זה" לא מועיל בכלום. מעולם לא הייתי אחד שמסתכל אחורה ואומר 'הייתי יכול', 'הייתי צריך'".

מהן העצות הטובות ביותר שאתה יכול לתת לקוראינו לקריירה שלהם?

"נאמתי לאחרונה בפתיחת טקס באוניברסיטת וילאנובה בפנסילבניה ואמרתי לבוגרים: 'קחו את העבודה שהכי תיהנו לעבוד בה – ואז תעבדו כמו מטורפים. היות שכמות הזמן שתשקיעו בחיים שלכם בפרנסה תהיה גדולה, לאהוב את העבודה שלכם זה חלק גדול וחשוב מלאהוב את החיים. ככל שתעבדו קשה יותר – כך תהיינה לכם יותר הזדמנויות".