Forbes Israel Logo

מי ירפא את הרופאים

שביתת הרופאים הארוכה ביותר מקום המדינה, חשפה בפני אזרחי ישראל את נבכי ליבו של הרופא הצעיר. כדי להבין את כאבו של אותו מתמחה, עלינו לחזור אחורה בזמן אל מסדרונות בית הספר התיכון. שם מתבקשים רוב התיכוניסטים לבצע את מה שנקרא מחויבות אישית. למי שאינו מגיע מבית של רופאים, זאת יכולה להיות הזדמנות לחשיפה הראשונה לעולם הרפואה.

כך אני נדבקתי "בחיידק הרפואה", במסגרת התנדבות בשירותי מגן דוד אדום. בדיוק כמו יתר החיידקים המוזכרים בשיעורי מיקרוביולוגיה, גם החיידק הזה משנה לחלק מהאנשים את המטען הגנטי ובעקבותיו גם את מסלול חייהם.

דרך חתחתים

הדרך אל הפקולטה קשה, ודורשת עקביות רבה תוך כדי שמירה על כללי יסוד נוקשים. מרבית השואפים לרפואה לא חוזרים מדרום אמקירה עם פסיכומטרי בשמים ובגרויות בהתאם במוצ'ילה. על כן, הם פוצחים בשנה של שיפור בגרויות, בניסיון להעלות את הפסיכומטרי רק עוד קצת.

בתום שנה זאת חלקם מתקבלים לבתי הספר בארץ ואחרים (כמוני) ינדדו 2,000 קילומטרים מערבה לכיוון הונגריה ושכנותיה שם יעבירו שש שנים מחייהם. מיותר לציין שבהונגריה השכר לימוד עומד על 15אלף דולר לשנה ושמחוג הטמפרטורה מצביע על מינוס 15 לפחות שישה חודשים בשנה.

עם סיומן של שש שנות לימוד ולאחר עמידה בבחינות הסיום, מתחילה שנת הסטאז' בהגרלה שתקבע באיזה בית חולים נעבוד. כן כן, בישראל של 2011 קובעים בהגרלה אקראית את מקום מגוריהם של אזרחים בוגרים שרובם נשואים והורים לילדים.

שנת הסטאז' חשובה מאוד להמשך הקריירה, היות ובשנה זאת הרופא עובד (אמנם בתנאי ושכר עבדות) במחלקות רבות, שם הוא נחשף לתחומים אשר ככל הנראה יתמחה בהם בהמשך הדרך. רק בתום שנה זאת הוא מורשה להיקרא דוקטור, ומקבל רישיון מטעם המדינה לעסוק ברפואה. מין הראוי לציין, כי אנחנו המדינה היחידה בעולם שבה אדם אשר עמד בבחינות רישוי פנים ארציות ו בחינות רישוי אמריקאיות (אשר ידועות כמחמירות), עדיין אינו מוגד עדיין כרופא.

"לסדר את המשמרות"

גם לאחר סיום הסטאז', בתחילת ההתמחות, השכר כמעט אינו משתנה – על אף שהמחויבות רק גדלה ומתעצמת. רכב או הוצאות רכב (מהם נהנה כמעט כל פקיד במגזר הפרטי) אולי לא נקבל לעולם ושכר הבסיס המשמש לחישוב גובה הפנסיה, יספיק (אולי) לטיול השנתי בגימליאדה של הסתדרות הרופאים בקפריסין.

אין מספיק רופאים במחלקה – מצב קבוע, מתמשך, מעיק. הנטל מתחלק בין שלושה ארבעה מתמחים וזאת בדיוק ההגדה למערכת העובדת במצב של "אי-ספיקה". ממש כמו בגוף האדם, כאשר הדם המוזרם מן הלב אל האיברים המרוחקים אינו מספק את כמות החמצן הנדרשת, האברים מתחילים להנמק אחד אחרי השני.

תום בן-דב. אנו נשבעים בלבנו להעניק סיוע לכל נדרש, כשלמעשה היום אנו אלה שזקוקים לסיוע יותר מכל

מבלי להיכנס לפרטיי ההסכם שנחתם, אשר רוב סעיפיו טרם נחשפו לציבור הרופאים, מבין הסעיפים המקוממים שכן הוצגו ניתן לראות כי האוצר דורש מרופאים מומחים לבצע תורנויות גם לאחר תום ההתמחות. אתם לבטח חושבים שזה יעזור להשאיר בכירים במחלקות גם בשעות הערב, אך לא כך המצב. אותם רופאים בכירים אשר יחויבו לתת ארבע תורניות בחודש (כן גם בגיל 45 לא נישן בבית ולא נקריא לילדה סיפור לפני השינה) פשוט יעזבו את בתי החולים הציבוריים לטובת הפרטיים ובכך ייסגר הגולל על חזון הרפואה הציבורית.

לנושא השכר אינני יכול להתייחס, כל כך הרבה גרפים תלולים במצגות "פאוור פוינט" מושקעות גרמו לבלבול רב בקרב הציבור. אך נראה כי גם בנושא זה לא קיים שינויי אשר יאפשר לרופאים להתפרנס בכבוד מעבודתם בבתי החולים הציבוריים.
כנראה שבעוד תשע שנים, אם לא תהיינה הפתעות, אנו נצא שוב אל הרחובות כי מההסכם הזה לא נראה שתגיע הישועה המיוחלת.

אני, החתום מטה, יכול יום אחד להיות הרופא שלך או של ילדיך, לבטח תרצה שיטפל בהם רופא שיישן טוב בלילה, חד ומפוקס, עדיף אחרי ארוחה טובה. כזה שיוכל לבצע את הפרוצדורות הפשוטות והמסובכות כאחת על הצד הטוב ביותר.

באופן אישי אני יודע שלא אפרוש בשל כך מהרפואה, זה חזק ממני. אני גם יודע ששם אני רוצה להיות היום. הלימודים בכיתה והחשיפה במסדרונות בתי החולים לצרכיו של המין האנושי בשעתו הקשה, הם הדבר הכי אינטנסיבי, עוצמתי וקשה שחוויתי בחיי, למעשה ישנם רגעים שזה קשה מנשוא. כרופאים, אנו נשבעים בלבנו להעניק סיוע לכל נדרש, כשלמעשה היום אנו אלה שזקוקים לסיוע יותר מכל. הצילו את הרפואה הציבורית.

תום בן-דב, סטודנט לרפואה שנה ה'. בודפשט – הונגריה

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן