Forbes Israel Logo

מספרים באפילה: האם לבזק יש סיבה לחשוש מתחזיות משרד התקשורת?

הערות כמעט אגביות במסמך שימוע שהפיץ משרד התקשורת גרמו לזעזוע במניית בזק ולתדהמה בענף התקשורת. במסמך, שהופץ לקראת הכרעת שר התקשורת גלעד ארדן בנוגע לפתיחת ענף התקשורת הנייחת לתחרות, פירטו סמנכ"ל הכלכלה של המשרד, הרן
לבאות, והיועץ הוותיק פרופ' ראובן גרונאו, את הערכותיהם לגבי תוצאות המהלך: בזק לא תיפגע רק מאובדן לקוחות, אלא גם מירידת מחירים.

לפי המסמך, בתוך ארבע שנים תאבד בזק כמחצית מלקוחות האינטרנט והפס הרחב שלה,
600 אלף בסך הכל. 90 אלף צרכנים הנהנים משירותי טלפון בלבד יעזבו גם הם את החברה לטובת המתחרים. על פי ההערכה יצנחו מחירי האינטרנט ב־ 30% , וההכנסה ממנוי תרד מ־ 89 שקל בממוצע היום לכ־ 59 שקל בלבד. בתחום הטלפוניה תסתכם הירידה ב־ 20% , ובסך הכל תאבד בזק הכנסה שנתית בסכום עתק של כ־ 1.3 מיליארד שקל.

התחזית המרה הזאת מבחינת בזק מתוארת על ידי לבאות וגרונאו כ"תרחיש קיצון" – כלומר
האפשרות הגרועה ביותר מבחינת החברה. לבאות הוא כלכלן ותיק, יוצא אגף תקציבים של
האוצר, שפרש מהשירות הציבורי לטובת חברת תקשורת קטנה וחזר לפני שנתיים למגזר כסמנכ"ל משרד התקשורת. פרופ' גרונאו נחשב למומחה הגדול בישראל בתחום הרגולציה והניתוח הכלכלי של ענף התקשורת, ולמעצב העיקרי של מדיניות ההסדרה של משרד התקשורת, בעיקר בתחום התקשורת הקווית.

גרונאו אינו חביב על בכירי בזק, כיוון שהוא רואה בחברה מונופול עוצמתי שיש לפקח בקפידה על פעילותו, העלולה לפגוע בקהל הצרכנים. שני הכלכלנים נמנעו מלחוות את דעתם על הפגיעה ברווחיות בזק כתוצאה מההכנסות,מכיוון שצמצום מספר הלקוחות יאפשר לחברה גם להקטין את הוצאותיה, וניסיון העבר מוכיח שבזק הצליחה להגדיל את רווחיותה למרות ירידה של כ־ 600 מיליון שקל בהכנסתה השנתית. גרונאו ולבאות סבורים שגם אם תיפגע הרווחיות, לא יקרה אסון גדול. הם מציגים את בזק כאחד המונופולים העוצמתיים במדינה, שהצליח לשמור על מעמדו המרכזי בענף התקשורת ולהשיג שיעורי רווחיות "שאין מונופול בישראל שיכול להתחרות בהם".

ארדן. לקראת הכרעה | צילום: רויטרס

נוכח הרווחיות הגבוהה של בזק מעריכים במשרד התקשורת שגם אם תהיה פגיעה ברווחיות
החברה עקב הכרסום הדרמטי בהכנסותיה, אין כל חשש שהפגיעה תהיה קשה באופן שיגרום לצמצום השקעותיה בתשתית. קשה מאוד להתווכח על קביעותיהם של
גרונאו ולבאות, אבל קשה עוד יותר להתייחס לתחזיותיהם ברצינות. הדגולים שבכלכלנים
אינם מסוגלים להעריך התפתחויות מורכבות לטווח הגדול משנה אחת, וגם אז שיעור הטעות
גבוה מאוד. לכן אין כל בסיס ליומרה לחזות את הכנסותיה של בזק לאורך תקופה של ארבע שנים, ובוודאי לא את תנאי השוק ומחירי התקשורת.

למעשה, גם גרונאו ולבאות סבורים כך, ובניסוחם הכבד: "כל תחזית של ההשלכות שיהיו
לפתיחת שוק השירותים הקמעונאיים ברשת הנייחת לתחרות, על מידת הפגיעה בהכנסות
ורווחיות בעלי התשתית, כרוכה במידה גדולה של אי דיוק". ובמילים אחרות, אין לנו דרך לחזות מה יקרה לבזק כתוצאה מפתיחת התחרות.

התעלומה היחידה שנותר לברר היא מדוע אם כן מפרסמים השניים תחזיות הלוקות "במידה
גדולה של אי דיוק"? והתשובה הפשוטה היא כסת"ח. על פי החוק חייב רגולטור העורך שינויים בחוק להוכיח כי בדק את ההשלכות שעשויות להיות להחלטותיו על השוק. אז משרד התקשורת "בדק", וזה שהבדיקה היא חסרת משמעות על פי עדותו, זה כבר עניין של מישהו אחר. 

הפעם האחרונה שבה פעל משרד התקשורת להרחבת התחרות הייתה לפני ארבע שנים, כשהציבור התלונן על המחירים הגבוהים בענף הסלולר. החלטתה של חברת הוט להיכנס לענף גלגלה לידי משרד התקשורת הזדמנות פז לקיים מכרז לכניסתם של מתחרים חדשים, שיגבירו את התחרות ויובילו להפחתת המחירים.

בניסיון להעצים את התחרות, הקצה המשרד חבילות תדרים לשני מתחרים חדשים, ונקבע מכרז בשיטה חסרת תקדים: הזוכים במכרז היו מי שהציעו את הסכומים הגבוהים שהופקדו כערבויות. הזוכים יכלו לקבל בחזרה את הערבות רק לאחר שהשיגו נתח שוק של 7% מהלקוחות הפרטיים. התחרות העזה על הכניסה לשוק הביאה את סכומי הערבות
עד ליותר מ־ 700 מיליון שקל. 

אחד הזוכים לא הצליח להעמיד את הסכומים שלהם התחייב, וכך נכנס במקומו מיכאל גולן,
שהציע ערבות של 360 מיליון שקל בלבד. המכרז נחל הצלחה עצומה בהשגת מטרתו העיקרית: ענף הסלולר נכנס לתחרות מטורפת. מחירי השירות ירדו בעשרות אחוזים, איכות השירות נפגעה אומנם – אבל לא במידה בלתי נסבלת. רווחי חברות הסלולר הוותיקות נפגעו והן נאלצו להתייעל, אבל אף אחת מהן לא קרסה ולא נקלעה להפסדים.

ההצלחה הגדולה בתחום הפחתת מחירי הסלולר מנעה דיון בכמה היבטים בעייתיים ועיוותים שיצר המכרז. המאמץ האדיר של החברות החדשות לחדור לענף סחט את משאביהן הכספיים, ומנע מהן צמיחה מדורגת והשקעה לטווח ארוך בתשתיות. לאחר שיוחזרו הערבויות הכבדות הן עשויות להתמקד בניסיון להחזיר לעצמן לפחות חלק מההפסדים שנצברו בתקופת החדירה לשוק, תוך החלשה משמעותית בתחרות.

בנוסף, ירידת הערך המהירה של חברות הסלולר הוותיקות גרמה להפסדים גדולים בשוק ההון. רבים שמחים לאידם של הטייקונים שירדו מנכסיהם, אבל עיקר ההפסדים משולמים מתוך קרנות הפנסיה והחיסכון של כלל הציבור.

"אין מונופול שיכול להתחרות בהם". בזק | צילום: מתוך ויקיפדיה

ההשלכות השליליות של אופן עריכת המכרז לא נחזו ומעולם לא נותחו בעבר. אם היו נערכות
התחזיות המתאימות, ייתכן שניתן היה להגיע לתוצאה דומה של הפחתת מחירים, ללא חלק
מהנזקים הכרוכים בכך. 
הרפורמה החדשה שמתכנן משרד התקשורת אינה צפויה להיות עוצמתית כל כך, אבל היא נוגעת לאחת משלוש החברות החשובות והחיוניות ביותר למשק – בזק.

על פי התוכנית תחויב בזק להעמיד את תשתיות התקשורת שלה לשירותן של חברות שיתחרו בשירותיה בתחום תשתיות האינטרנט והטלפון. אם התחרות החדשה תביא לקריסתה של החברה או אפילו להקטנה משמעותית בהשקעותיה – עלול להיגרם לציבור נזק כבד, וספק אם ההפחתה הצפויה במחירי התקשורת תחפה עליו.

גרונאו ולבאות טוענים שגם אם התחרות שתיפתח תהיה חזקה מכפי שנראה כרגע, ובזק תאבד לקוחות במספרים מטורפים (התחזית בתחום זה נראית בלתי סבירה בעליל) ומחירי האינטרנט יירדו ב־ 30% (סביר שיירדו בשיעור גבוה יותר) – תוכל החברה לעמוד בתחרות הבאה והתשתיות הלאומיות לא ייפגעו.

אגב, בזק לא לבד. גם הוט אמורה לתרום את תשתיותיה לטובת התחרות, וגם לכך תהיה השפעה על התחרות בענף. במשרד התקשורת מבטיחים לפרסם בקרוב הערכה לגבי הפגיעה הצפויה בה. ההערכה תהיה מן הסתם דומה: הוט תיפגע, אבל תשרוד.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן