נולד בישראל ושווה כמעט מיליארד דולר: הכירו את מלך ההימורים החדש

לפני מספר חודשים נכנס דוד בעזוב לבניין משרדים מפואר במנהטן, היישר למטה חברת הענק"Blackstone Group" – חברת הפרייווט אקוויטי הגדולה ביותר בעולם – עם הצעה שערורייתית בפיו. בגיל 33 בלבד, איש העסקים האלמוני אשר נולד בישראל, גדל בקנדה ועמד בראש חברה בינונית בשם Amaya רצה לרכוש את אתר PokerStars, פלטפורמת הרשת הגדולה בעולם למשחקי פוקר מקוונים, עבור 4.9 מיליארד דולר. מכיוון שלא היה ברשותו סכום הכסף הנחוץ לשם כך, הוא רצה ש- Blackstone תממן את העיסקה. אך למרות שמניית החברה בראשה עמד נסחרה באותם ימים עבור מעט פחות מ-7 דולר, בעזוב הציע לחברת ההשקעות ולמשקיעים נוספים לרכוש את המניות עבור 18 דולר למניה. אנשי Blackstone, באופן טבעי, זרקו אותו מכל המדרגות.

"עזבנו את הבניין, והחבר'ה שלי הרגישו טוב טוב איך הלב שלהם דופק", הוא מספר בראיון ראשון אי פעם. "ואני המשכתי לנהל מו"מ עם משקיעים פוטנציאליים נוספים, כשכל הזמן האמנתי שאנחנו שווים את הכסף".

במהלך החודשים הבאים, בעזוב הצליח "לדחוק לפינה" את בעלי אתר הפוקר המצליח והמשקיעים אשר עמדו בראשו. מדובר היה בחבורה עיקשת של בנקאים מנוסים ושועלים ותיקים במסדרונות וול סטריט, אשר הסכימה לבסוף לבצע את העיסקה. בעזוב גייס כספים לאחר שמכר מניות של חברת Amaya בהן החזיק עבור 18 דולר למניה – וגם ב- Blackstone השלימו את מיליארד הדולר הנותרים, לאחר שאנשיה התחננו להיכלל בעסקה.

יחי המלך החדש

לאחר שהצליח לשים את ידיו על אתר הפוקר הגדול בעולם, הפך בעזוב ברגע למלך הבלתי מעורער של תחום ההימורים המקוונים. עם הון אישי אשר נושק לרף המיליארד דולר, בעזוב מסתכל כיום בעיניהם של השחקנים הגדולים ביותר בתחום ההימורים בעולם – דוגמת איל ההון היהודי שלדון אדלסון.

כל מי שפעיל בתחום היום כבר מכיר את הנועזות והאומץ של בעזוב, אשר לא חשש לקחת סיכונים קשים, אשר עשויים היו להפיל אותו דרך ארוכה מאוד למטה. בינתיים, כל ההימורים שלקח בעזוב הוכיחו את עצמם, ובעזוב טיפס בעזרתם עד לראש הפירמידה. לפני שבועות בודדים כבר נסחרה מניית החברה שלו עבור 33 דולר למניה – לאחר שזינקה ב-2,600% מאז הונפקה לראשונה בשנת 2010. בעזוב, אשר מחזיק כעץ ב-12.5% מהמניות, מחזיק בהון של 800 מיליון דולר.

"ידעתי שאנחנו שווים את הכסף". בעזוב | מתוך אתר החברה

"זה היה המפץ הגדול של תעשיית ההימורים המקוונים, עסקה שהכתה בתדהמה את כל מי שמעורה בתחום ומכיר את החברות השונות הפועלות בו", אומר רוברט יאנג, אנליסט פיננסי אשר מכיר היטב את התחום. "הם לא היססו ורכשו את 'היהלום שבכתר' של עולם ההימורים המקוונים – בעסקה בשווי 4.9 מיליארד דולר, וכל זה כשהם בעצמם היו שווים פחות ממיליארד".

עדיין מוקדם לקבוע האם גם ההימור הנוכחי של בעזוב יוכח כמוצלח, או שמא העסקה עוד תתפוצץ לו בפנים בעתיד. האומץ והיעד הפחד הם שרוממו אותו עד היום, והם שהנחו אותו גם בבסיס המהלך הנוכחי: "לעשות עסקים זה ממש כמו לשחק פוקר", הוא מספר. "רק שבמשחק הנוכחי הונחו על הכף סכומים מאוד מאוד גדולים".

ישראל – קנדה – מנהטן

אך למרות הצלחתו האדירה בעסקים, בעזוב מעיד על עצמו כי הוא לא ממש שחקן פוקר מצטיין. הוא נולד בישראל, בן למשפחה דתית ממוצא גיאורגי. אביו עבד בארץ כפועל בניין, בכדי לפרנס את ששת ילדי המשפחה. כבר כשהיה בן שנה החליטו הוריו לעזוב את ישראל ולהגר לקנדה – מתוך תקווה שהמדינה תאפשר עתיד טוב יותר לילדיהם. אך בעזוב, על אף שנחשב כבר כילד ל"עילוי מתמטי", לא ממש התאקלם במערכת החינוך הנוקשה – ובגיל 16 הודיע להוריו כי הוא עוזב את בית הספר. הוריו לא ממש קיבלו את החלטתו של בנם – וגירוש אותו בתגובה מביתם.

בעזוב בן ה-16 סירב להתקפל, והעדיף לשמור על גאוותו. במשך השבועות הראשונים הוא התגורר אצל חבר, אך במהרה הוא מצא את עצמו מעביר את הלילות בפארקים הציבוריים בעיר מונטריאול. לאחר כשבועיים החלו הטמפרטורות לצנוח, ובעזוב הבין כי לא ישרוד את החורף הידוע לשמצה של מונטריאול. הוא השתמש ברישיון הנהיגה של אחיו בכדי לסחור דירה, והחל לחלק פליירים של מכבסה מקומית בכדי להכניס קצת כסף. לבסוף, הוא החליט לפתוח חנות למכירת מחשבים משומשים – חנות אליה נכנסו 2 לקוחות בלבד במשך 5 החודשים הראשונים. "כל המחשבות המודעות שלך לא עוצרות לרגע", הוא נזכר, "אתה לא יכול להפסיק לחשוב – מה אני בעצם עושה פה?".

אך אחרי הרבה עבודה קשה, בעזוב הצליח למשוך עוד ועוד לקוחות ולצבור לעצמו שם ברחובות העיר הקנדית. הפריצה הגדולה הגיעה כשחתם על חוזה למכירת מחשבים לספרייה הציבורית של מונטריאול – חוזה על סך 20 מיליון דולר במהלך 5 השנים הבאות. "הוא היה עילוי של ממש. הוא יכול היה לפרק מחשב משומש ולהחליף בו חלק כשהעיניים שלו עצומות", נזכר מורדן לזארוס, עו"ד מקומי אשר עבד עם בעזוב באותם ימים. אך בהמשך הגיעו לשוק שחקנים גדולים מעבר לים, ובעזוב נאלץ למכור את החברה, לאחר שהפסיד את מרבית הכסף אשר נכנס.

לאחר שנכווה בתחום החומרה, החליט בעזוב לפנות לכיוון חדש – התוכנה. השנה הייתה 2005, ובעזוב עדיין חיפש כיוון ממוקד אליו יוכל לפנות. אז הוא שכר כמה מפתחים ומתכנתים, בכדי להקים שולחן פוקר אשר יפעל גם ללא מחלק קלפים אנושי – "הדילר" המפורסם. לפי חזונו, השולחן יוכל להימכר לספינות תענוגות, לבתי קזינו ולמלונות, ויהפוך את הצורך בדילר למיותר. הוא הקים חברה בשם Amaya, והחל לנהל את עסקיו באמצעותה.

החברה הצעירה רשמה רווחים של כ-6 מיליון דולר – ובעזוב החליט שהגיע הזמן לצאת בהנפקה. החברה הונפקה בבורסה בטורונטו, ושוויה של כל מניה עמד על מעט פחות מדולר אמריקאי בודד. כשהתכונן לקראת ההנפקה נפגש בעזוב, אז בן 29, עם מפקד כוחות נאט"ו לשעבר, הגנרל ווסלי קלארק, אשר נחשב לתומך נלהב של תחום ההימורים כמחוללי רווח בזכות מיסוי "נכון", לדבריו. לאחר ששב מהפגישה, מספרים בחברה, בעזוב סיפר לחבריו כי הגנרל יתפקד כחבר במועצת המנהלים של החברה. "הוא באמת הסכים לזה?", שאל אותו סמנכ"ל הכספים שלו. התשובה הייתה שהנושא בכלל לא עלה בפגישה. ועדיין, בעזוב היה משוכנע כי ישכנע אותו בפגישתם הבאה. למקרה שתהיתם, קלארק הסכים והתמנה לחבר במועצת המנהלים כבר לאחר שבועות בודדים. "הוא האופטימיסט האידיאלי", מעיד מרלון גולדשטיין, אחד המנהלים הבכירים בחברה. "הראייה שלו תמיד מתמקדת בחצי הכוס המלאה, גם אם הכל מסביב מתפרק".

יצא למלחמה. אדלסון | מתוך ויקיפדיה

לאחרונה נכנס בעזוב גם לעימותים עם כריש הימורים ידוע, בדמותו של המיליארדר שלדון אדלסון, אשר שם לו ליעד למגר את תופעת ההימורים המקוונים בארה"ב. אדלסון אמנם טען כי מדובר במעשה "בלתי מוסרי", אך גורמים שונים האשימו אותו כי הוא פועל ממניעים אינטרסנטיים, וכי הוא חרד לנתח השוק אשר יחליף את בתי הקזינו הנוצצים שלו באתרי ההימורים של בעזוב. "שלדון הוא אדם שאני מכבד, ומעריץ אותו על כל מה שבנה בשתי ידיו", הוא שומר על ארשת דיפלומטית. "אני לא חושב שהטיעונים שלו, מבחינה מוסרית, מחזיקים מים".

בינתיים, בעזוב ממשיך לצפות באימפריה שלו נבנית יום אחר יום, כשהוא הולך ומשתלט על חברות נוספות – וכך גם על נתחים גדלים והולכים בתעשיית ההימורים המקוונים, אשר הפכה לאחת התעשיות המכניסות ביותר בעולם כיום. בעזוב אמנם פונה ללקוחותיו ומציע להם שירותי הימורים מקוונים, אך אין ספק כי גם המשקיעים אשר רכשו את מניית החברה שלו בתחילת דרכה עשו סוג של הימור. בדיעבד, מסתבר כי מדובר היה בהימור מוצלח במיוחד.