ספטמבר השחור: המשבר בגוש היורו מתרכז כולו בחודש הבא

בשנתיים האחרונות השתרכה אירופה בסדרה ממושכת של רגעי שפל במשבר החוב שלה, אבל ספטמבר הקרוב הולך ומסתבר כחודש ה"להיות או לחדול" של היבשת, והאפשרויות העומדות בפני קובעי המדיניות להציל את המטבע המשותף מצטמצמות נואשות. משבר או לא, קובעי מדיניות אירופאים רבים יצאו לחופשת הקיץ שלהם באוגוסט. לכשיחזרו, מספר אירועים מכריעים, החלטות חשובות ופקיעות דדליינים יתרחשו במקביל.

"ספטמבר יהא ללא ספק רגע האמת", אומרים בבכירות האיחוד. בחודש זה, בית המשפט הגרמני יימסור פסיקה שעלולה לסרס את קרן המימון החדשה של גוש היורו, ההולנדים יצביעו בבחירות בארצם בעד או נגד החילוץ, ויוון עדיין מנסה לשאת ולתת על קו החיים הכלכלי שלה. החלטות חייבות להתקבל: האם משלם המסים יסבול הפסדי ענק על הלוואות ממשלתיות לאתונה?

בנוסף לכל זה, גוש היורו צריך להבין איך לטפל בספרד ואיטליה התלויות על בלימה, ומה לעשות אם אחת מהן תקרוס. כרגע, לבכירי האיחוד אין דרך לטפל במשבר. מאז התפרצות המשבר בינואר 2010, הציל גוש היורו כמה דגי רקק יחסיים בדמותן של יוון, אירלנד ופורטוגל כשאלו איבדו את יכולתן לממן את הגירעון בתקציביהן. כעת, שתי כלכלות גדולות בהרבה עומדות בקו האש, ויש להגיע לפתרונות קיצוניים בהרבה.

אם ספרד, הכלכלה הרביעית בגודלה בגוש וה-12 בעולם, תאבד את שוק המימון שלה, באה שתיפול בדומינו תהיה איטליה, הכלכלה השלישית בגודלה בגוש וחברת קבוצת ה-G7 של האומות הגדולות והמפותחות. חילוצה של ספרד יעלה בערך כפול מהעלות המשולבת של חילוץ יוון, אירלנד ופורטוגל, וכלכלתה של איטליה כפולה בגודלה מזו של ספרד.

האיחוד האירופי כבר הסכים להלוות 100 מיליארד יורו להצלת הבנקים הספרדיים. אחד הממונים הבכירים באיחוד אמר כי מדריד כבר מודה כי היא עלולה להזדקק לחילוץ מלא בסך 300 מיליארד דולר מהאיחוד ומקרן המטבע הבינלאומית, אם עלויות ההלוואה שלה תישארנה בלתי מושגות.

לא נראה שיש לגוש היורו מספיק מזומנים במתכונתו הנוכחית בכדי להתמודד עם תרחיש לפיו ספרד ואיטליה נזקקות להצלה, ותחושת יום הדין עולה ומתגברת בקרב קובעי המדיניות. בסיכום הצרות, יוון משתרכת הרחק מאחור עם רפורמות לשיפור פיננסי וכלכלי כך שהיא תצטרך עוד זמן, עוד כסף והפחתת חוב מצד ממשלות היורו. אם החוב היווני לא יהיה בר השבה, המדינה עלולה להיאלץ לעזוב את גוש היורו, ולייצר גלי הדף והלם לאורך השווקים הפיננסיים והכלכלה האירופית.

ה-12 בספטמבר הוא התאריך המכריע ביומן המאורעות האירופי. ליום זה בית המשפט החוקתי של גרמניה קבע לפסוק האם האמנה המבססת את קרן החילוץ הקבועה של גוש היורו, 'מנגנון היציבות האירופי' (ESM) בן 500 מיליארד היורו, אכן עולה בקנה אחד עם החוקה הגרמנית. פסיקה חיובית היא חיונית, שכן גרמניה היא המממנת המרכזית של מנגנון היציבות, ולגוש היורו לא יהיו אמצעים אחרים להגן על ספרד או איטליה בלי המנגנון.

באותו יום ממש תיערכנה בחירות פרלמנטריות בהולנד, בה מתחזקת האופוזיציה להוצאת כספים נוספים לחילוץ ממשלות אירופאיות בזבזניות. ההצבעה בהולנד עשויה לסבך את הדיונים על חילוץ שני ומתוקן ליוון, שגם הם אמורים להגיע אל סיכומיהם בספטמבר. אתונה רוצה שנתיים נוספות מעבר לתוכנית הראשונית, להוריד את הגרעון התקציבי שלה אל מתחת ל-3% מהתמ"ג, ובכך להימנע מכפיית קיצוצים נוספים על המדינה הנתונה בשפל כלכלי בלאו הכי.

פירוש הדבר הוא כי חבילת החילוץ השנייה של יוון, על סך 130 מיליארד דולר, עלולה להזדקק להגדלה של 20-50 מיליארד יורו, לפי הערכותיהם של בכירי האיחוד וכלכלניו, ולא נרשמת תשוקה יוצאת דופן להעניק ליוון סכומים כה גדולים בקרב גוש היורו. חשוב מכך, על יוון להביא את חובה – השווה ל-160% מתוצרתה הכלכלית השנתית – למצב בר שליטה. וזה כנראה אומר שעל ממשלות גוש היורו, בעליהן של כ-2 שלישים מהחוב הזה, למחוק חלק ממנו. נושים פרטיים כבר ספגו מחיקות עצומות מערכן של אחזקות החוב היווניות, אך עד עתה משלם המסים בגוש היורו לא הפסיד ולו סנט בודד על החילוצים.