עכבר העיר: איך אורח החיים העירוני מזניק את הסטארט-אפים?

בזמן שהויכוח על מיהי העיר הטובה ביותר נמשך, כולם מסכימים שמגורים בעיר עולים הרבה כסף. ככל שיותר ויותר אנשים עוברים לערים, המחירים ימשיכו לעלות, ולא מדובר בטרנד חולף. בעוד האפשרויות בעיר הן בלתי מוגבלות ומערי ארה"ב מגיעים כ-90% מהתוצר הלאומי, מחקרים הראו שהכפלת הצפיפות בעיר מעלה את הפרודוקטיביות שלה ב-2%-4%. עליה כזאת יכולה להיות מוסברת בכך שזה הרבה יותר קל לפגוש אנשים "כמוך" בעיר, ישנם הרבה יותר מפגשים אקראיים באזורים עירוניים.

אולם, כפי שטוען ריצ'רד פלורידה, מחבר "המעמד היצירתי" – "המירוץ הזה לצפיפות, והרעיון הזה שצפיפות מביאה לצמיחה כלכלית, היא מוטעית היצירה של סביבה אורבנית, אותנטית, שניתן להתהלך בה, זה מה שמצית את הנפש האנושית". רק לפני כמה ימים פרסמנו את רשימת הערים היקרות ביותר בעולם, וניתן לראות מתאם בין הערים היקרות ביותר לבין אלו הציוריות והמקוריות ביותר. בנוסף, אותן ערים הן גם כאלו שניתן להסתובב בהן ולקבל השראה. אין ספק שאזורים עירוניים הם המקור למרבית היצירתיות בעולם, בעיקר הודות לחילופי הרעיונות הפשוטים שקורים על בסיס יומי עם אנשים שאינם בהכרח חברינו הקרובים ביותר, ואפילו זרים. אזורים עירוניים עמוסים מאפשרים היתקלות עם אנשים ברחוב, ויצירת אינטראקציה כלשהי עם מגוון אינסופי של אנשים.

תאגידים ניסו לרתום את הרעיון הזה של תגליות בלתי מכוונות על ידי יצירת מעין סביבה אורבנית משלהם, היכן שמחלקות שונות יכולות לחלוק מידע ולהחליף רעיונות. חברות כמו פיקסאר, גוגל ובלומברג הקימו "אזורים קהילתיים" כדי לעודד שיחות אקראיות שעשויות להביא דרכים יצירתיות לפתרון בעיות. אולם, אותם "מפגשים אקראיים" שנתפסים כמנועי החדשנות לכאורה, קרו לרוב בין אנשים שעובדים באותה החברה. כך, במקום לקבל מגוון רעיונות, אנחנו מקבלים פגישת צוות.

הרגע שבו כולם מתחילים לחשוב שהדרך שבה החברה חושבת ופועלת היא הדרך היחידה, מסמלת את תחילת מותה של החדשנות. בעולם הבידור למשל, כמה גרף סרט בקופות בשבוע הראשון הוא הנתון שכולם רודפים אחריו, ומה יעשה הבנק המרכזי של ארה"ב בנוגע להרחבה הכמותית הוא בבת עינם של הכלכלנים. גם בהולנד של המאה ה-17, פרחי הצבעוני הם כל מה שאנשים רצו, אבל הם היו מוערכים פי 10 ממשכורתו השנתית של נגר מוכשר. התעשיה היא מרגשת, אבל בועות אכן נוצרות. חשיבה מאוחדת נוצרת. איך מלמדים כלב זקן טריקים חדשים?

מגוון אנושי אינסופי | אילוסטרציה: shutterstock

גיוון

לכל תעשיה יש את הבועות שלה, אבל עלינו לאמץ גישה חדשה כאשר אנחנו רוצים להעשיר אחד את השני. דן ווילדן, מייסד משרד הפרסום ווידן-קנדי, נתקל במחסום חשיבה כשניסה לחשוב על סלוגן ללקוח החדש שלו נייק, עד שהוא מצא עצמו בשיחה על הסופר נורמן מילר, מה שהוביל למחשבה על מילותיו האחרונות של הרוצח הסדרתי גארי גילמור " Let's do it", שהתפתח לבסוף לסלוגן המוכר "Just do it" .

רבים מהרעיונות היזמיים של ימינו מגיעים מאותה הצלבה רעיונית: פתרונות ישנים מועלים מחדש כדי לפתור בעיות חדשות. ג'ק דורסי מטוויטר, למשל, קיבל את ההשראה שלו מסורק משטרתי שמקבל הודעות קצרות, ומהזמינות התמידית של טלפונים ניידים. גוגל לקחו את המודל של הערות שוליים במחקר אקדמי ויישמו אותו על אתרי האינטרנט.

הגיוון הוא מאוד מאוד חשוב. אם אתם יכולים להשיג נקודות מבט שונות על אותו הנושא, גם אם מדובר באנשים קולניים ורעשניים, זה הדבר הכי טוב שתעשו. אם תזמינו 10 אנשים מתעשיות שונות לארוחת ערב, אולי תגלו דברים חדשים, אולי תתווכחו בדרך, אבל מה שבטוח הוא שתצאו ממפגש כזה הרבה יותר מועשרים ויצירתיים משנכנסתם.