|
עכשיו זה רשמי: אנשים עשירים הם טיפוסים נבזיים, רעים ולא אדיבים כלפי הזולת, כך קובע מחקר חדש שנערך באוניברסיטת ברקלי וממצאיו פורסמו במגזין "ניו יורק". על פי המחקר, מרבית בעלי ההון בעולם לוקים בחסר בכל מה שקשור באמפטיה ואדיבות, ומפגינים חוסר התחשבות, חוסר רגישות כלפי הזולת ואפילו נטייה לרמות. המחקר מצא גם שהעשירים מפגינים כישורי נהיגה גרועים ואגרסיביות על הכביש.
נשאלת השאלה: מה קדם למה, האם כשאדם מתעשר הוא מאבד את התכונות החיוביות באישיותו או שמא על מנת לקדם את המצב הסוציו אקונומי שלו, חייב האדם להיות פחות רגיש לסביבה?
|
|
דוחפים מרפקים ולא מתחשבים בזולת | צילום: מתוך הסרט "אוסטין פאוורס"
יש הטוענים כי מדובר בקשר דו צדדי. מצד אחד, על מנת להתעשר חייב אופיו של אדם להיות קשוח במידה מסויימת ומצד שני, נראה גם שלהצלחה הכלכלית יש השפעה שלילית על דפוסי ההתנהגות שלו. אולם, קשה מאוד לדעת מהי הסיבה לקיומו של קשר זה בין השניים, שכן יש כאן סתירה מסויימת: ההיגיון אומר שאדם עשיר אמור להיות נחמד ואדיב יותר כלפי אחרים משום שיש לו יותר ממה שיש להם.
גם אם המתעשרים עברו תהליך ארוך עד שהשיגו את הצלחתם, בסופו של דבר הם נחשבים ברי מזל ולכן, עליהם להחזיר לקהילה כהכרת תודה על כך. אלא שבפועל, בהתבסס על מחקרים רבים שנעשו בנושא, מתברר שהמצב הפוך לחלוטין. |
|
לחוסר אדיבותם של העשירים ישנם כמה הסברים פסיכולגיים. ראשית, ההתנהגות האגואיסטית נובעת מכך שרוב בעלי ההון לא רואים את הצלחתם כעניין של מזל. לרוב הם תופסים את העושר כמשהו שהשיגו בכוחות עצמם ולכן הם לא חשים צורך להודות על כך לאף אחד.
תפיסה זו משפיעה פעמים רבות גם על האופן בו הם רואים את העניים יותר. לדעתם חוסר העושר של אנשים מסויימים הוא לא תוצאה של חוסר מזל, כי אם של התנהגות לא נכונה ועל כן, העשירים סבורים כי "זו בעיה שלהם". זהו למעשה הסבר לכך שככל שמידת העושר עולה, הנטייה הנדבנית יורדת. |
|
עם זאת, ישנה גם סברה לפיה תכונות האופי השליליות היו קיימות באנשים עוד בטרם הגיעו להצלחה כלכלית, שכן מדובר בתכונות הכרחיות למי שמעוניין "לטפס בסולם ההצלחה" ולקדם את עצמו. אחרי הכל, יש מידת אמת מסויימת בטענה שעל מנת להגיע רחוק צריך לדחוף קצת עם המרפקים ולדרוך קצת על גוויות.
לדברי ד"ר ריף קרים לשליטה עצמית וטיפול בהתמכרויות בבברלי הילס, "מי שרוצה להתקדם בחיים צריך לפעול בצורה מניפולטיבית וליצור קשרים עם אנשים על בסיס אינטרסנטי". לטענת קרים, הבעיה עם תכונות אלה נוצרת כאשר הן זולגות לתחומים אחרים בחיים. |
|
לדברי קרים, לרוב המנכ"לים בתאגידים גדולים יש אופי שלילי מאוד והדבר משפיע גם על מערכות יחסים בחייהם הפרטיים. "השרירים האישיותיים שאדם מפעיל בתחום המקצועי לא מפסיקים לעבוד כשהוא יוצא מהמשרד". מצב זה הוא בעייתי משום שחוסר אמפתיה עלול למנוע יצירת קשרים בריאים ויציבים עם בני אדם.
אולם ישנה גם נקודת אור בכל הסיפור. מתברר שרגישות לזולת ואמפתיה הן תכונות שניתן לרכוש עם הזמן בתהליך למידה ממושך. לדברי קרים, שיטות כמו מדיטציה ושכנוע עצמי פועלות במקרים כאלה טוב יותר מטיפול פסיכולוגי של שיחות ודיאלוגים. לדבריו "בעלי הון רבים סובלים ממעין שיתוק פסיכולוגי שנוצר מהשגת ממון רב. באופן מפתיע, אין להם הרבה מוטיבציה לפעול על מנת לתרום לקהילה. הם חייבים להבין שממש כמאמר הקלישאה: כסף לא קונה אושר והדרך היחידה לחיים בריאים ושמחים יותר עוברת דרך הקשרים הרגשיים הטהורים שלנו עם אנשים אחרים". |
|
|
