עם הפנים החוצה

שנת 2011 תירשם בספרי ההיסטוריה כשנה בעלת תמורות חד־פעמיות רבות, שהיוו אתגר לכל העוסקים בעולם ההשקעות. משבר החוב באירופה והמהפכות בעולם הערבי היו הגורמים המרכזיים שהשפיעו על מחירי הנכסים ועל כיוון השווקים בעולם.

מגמה זו של השפעת אירועים חיצוניים על תיקי ההשקעות תפסה מקום מרכזי יותר בשנים האחרונות והיא צפויה להימשך גם בעתיד הנראה לעין. בהקשר זה, גוברים הקולות אשר מייחסים חשיבות נמוכה יותר לניתוחי מיקרו, שכן השפעתם על מחירי הנכסים קָטְנה לנוכח הדומיננטיות של הגורמים החיצוניים, הכלכליים והפוליטיים. 

המשמעויות למשקיע

לתפיסתי, המצב הקיים דורש הערכה מחודשת של רכיבי הסיכון בתיקי ההשקעות. פרמטר אחד של סיכון, הבולט לעין כאשר סוקרים את התיקים, הוא הסיכון הגיאוגרפי. במרבית התיקים של משקיעים ישראליים ניתן לזהות תופעה המכונה Home Bias, אשר גורמת למשקיעים להעדיף נכסים מקומיים, מתוך השקפה שהשוק המקומי מוכר להם יותר בהשוואה לשווקים אחרים בעולם. תופעה זו נפוצה בתיקים של משקיעים ישראלים בצורה רחבה בהשוואה לתיקי ההשקעות בחו"ל. בממוצע, למשקיע ישראלי יש חשיפה של 10־15 אחוזים לחו"ל, ואילו למשקיע אירופי חשיפה של יותר מ־30 אחוז לשווקים מחוץ למדינת הבית שלו.

המצב הגיאו־פוליטי בישראל מחייב להערכתנו שינוי מהותי ביחס למרכיב הסיכון הגיאוגרפי, במיוחד לאור מגמת ההשפעה הגוברת של אירועים חיצוניים על התיקים. לאור זאת, אנו ממליצים בתקופה האחרונה להגדיל את הרכיב המנייתי בחו"ל בתיקי ההשקעות לרמה של 50 אחוז לצורך צמצום הסיכונים הספציפיים בשוק המניות המקומי, וכן להגדלת משקל איגרות החוב הזרות בתיקים.

בנוסף, כשלוקחים בחשבון את הפיחות במעמד ניתוח המיקרו, יש לתת משקל רב יותר להשקעה פאסיבית בחו"ל באמצעות מדדים, אשר מקנים פיזור רחב של ניירות ערך במגוון סקטורים ומדינות ומאפשרים יישום של מדיניות ההשקעה בשקיפות ובצורה פשוטה וזולה. 

איפה בחו"ל?

מהשוואות שערכנו בין השווקים השונים בארץ ובעולם, מצאנו כי לשוק ההון בישראל קיים מתאם גבוה לשווקים המתעוררים. לפיכך, כאשר המטרה היא פיזור הסיכון, מובן שכדאי לבחור ביעדי השקעה עם מתאם נמוך לשוק המקומי כדוגמת השווקים המפותחים: ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, יפן ומרבית מדינות אירופה.

לאחר שנים לא פשוטות בהן העולם חווה תנודתיות שוברת שיאים, התמחור של השווקים המפותחים נוח באופן יחסי. בשל המצב הרגיש באירופה, קיימת עדיפות להתמקד בארה"ב, שחווה באחרונה התעוררות כלכלית גם בגזרת המאקרו וגם בגזרת דוחות החברות.

יעד מרכזי להשקעה בארה"ב הוא מדד S&P 500 שכולל את 500 החברות הגדולות ביותר בשוק ההון האמריקאי במונחי שווי שוק. היתרון של המדד הוא העובדה שהוא כולל מספר רב של חברות רב־לאומיות וכמחצית מהכנסות החברות הנכללות בו מגיע מחוץ לארצות הברית. לפיכך, המשקיעים במכשירי השקעה העוקבים אחר ביצועי המדד, נהנים בו־זמנית הן מההתעוררות הכלכלית בארה"ב והן מהביקוש העולמי היציב למוצרים ושירותים של החברות הגדולות בעולם.

פרט לכך, ניתן לבצע השקעה סלקטיבית במניות בשווקים מפותחים בחו"ל, כאשר הדגש העיקרי לבחירה הוא כמובן התמחור. חלק ניכר מהמניות שנמנות על סקטורים דפנסיביים כמו צריכה בסיסית ותקשורת, נהנו בשנה שעברה מביקוש בקרב המשקיעים ורשמו עליות בזמן שמרבית המניות בעולם ירדו. לכן, דווקא חברות הנחשבות להשקעת ערך כמו קוקה קולה, קולגייט וקראפט, מתומחרות כיום במחיר גבוה יחסית ולכן יש בהן יותר סיכון מסיכוי.

לעומת זאת, חלק ממניותיהן של חברות צומחות, השייכות לרוב לסקטורים פחות דפנסיביים כמו צריכה מחזורית, תעשייה ורכב, נסחרות כיום במכפילים קצת יותר גבוהים ממניות ערך קלאסיות, אולם רווחיהן במגמת צמיחה דו־ספרתית ולכן הן מהוות הזדמנות השקעה במצב הנוכחי. סוג נוסף של מניות שמומלץ להתמקד בהן כיום הן של חברות שמחיר המניה שלהן ירד בעיקר בגלל השוק שלהן, ולא בגלל מצבן העסקי. למשל, חברות כמו טלפוניקה מספרד ופירלי מאיטליה.

לסיכום, העלייה בזרם ההשקעות של ישראלים בחו"ל היא מגמה נכונה ומבורכת, נוכח הסיכונים הייחודים במשק המקומי והגידול בהשפעת אירועים חיצוניים על תשואת תיק ההשקעות. את החשיפה בחו"ל יש לבצע בשווקים בעלי מתאם נמוך לשוק הישראלי ותמחור נוח באופן יחסי.

הכותב הוא מנהל פיתוח עסקי בפסגות בית השקעות