|
מצבה של כלכלת מצרים עלול להדרדר יותר מהצפוי, כך עולה מנתונים אחרונים שפרסמה הממשלה. למרות שהבורסה בקהיר התאוששה בימים האחרונים לאחר שקרסה בתחילת המהומות והתשואות על האג"ח הממשלתיות במדינה ירדו לאחר פיטורי הנשיא המודח מוחמד מורסי, הנתונים האחרונים שפרסמה הממשלה מראים כי רמת הסיכון הגבוהה מלכתחילה של הכלכלה עלולה לעלות אף יותר.
אלא אם תבקש ממשלת מצריים סיוע בינלאומי בהקדם האפשרי, היא עלולה למצוא את עצמה במשבר מימון עמוק במיוחד. זאת, לאור העובדה שהרזרבות ברשות הבנק המצרי המרכזי מוגבלות מאוד ויכולות להחזיק כמה חודשים בלבד.
חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל – להורדה לחצו כאן
בניסיון להגן על ערכו של הפאונד המצרי, בזבז הבנק המרכזי במדינה כמעט שני שליש מהרזרבות שלו. בתחילת 2011, עם נטישת המשקיעים הזרים את המדינה, לאחר הדחתו של הנשיא לשעבר חוסני מובראק, נכנסה כלכלת מצרים לסחרור ממנו לא הצליחה לצאת עד היום. כתוצאה מכך מנסה הממשלה להחזיק את המשק מעל המים, בעיקר באמצעות סיוע כספי מלוב וקטאר.
צילום: רויטרס
הרזרבות הלאומיות של מצרים כיום עומדות על כ-15 מיליארד דולר בלבד, כמות שתספיק למימון פחות משלושה חודשי ייבוא. אולם, נתונים אחרונים מעידים על כך שגם מספרים אלה אינם מדוייקים, משום שהם כוללים נכסים נזילים של המדינה כמו זהב והתחייבויות משניות, הגדולות בהרבה מכמות המטבע הקשה הנמצא במאגרי הבנק המרכזי.
על פי נתונים של קרן המטבע הבינלאומית ובנק מריל לינץ', הרזרבות של הבנק המצרי המרכזי עומדות על כ-5 מיליארד דולר. נראה כי מצבו של המשק המצרי החמיר מאוד בנובמבר האחרון ומאז הוא רק הולך ומדרדר.
במריל לינץ' מסבירים כי "בהעדר סיוע ערבי בתקופה האחרונה, למצרים נותרו כ-6 חודשים עד שהעמדה הבינאלומית לגביה תתקשח". לטענת האנליסט הבכיר של הבנק בלונדון ז'אן מישל סליבה, למצרים דרוש סיוע של כ-33 מיליארד דולר ב-18 החודשים הקרובים על מנת לשרוד. סכום זה כולל 14.7 מיליארד דולר שצריכים להגיע למדינה עד סוף 2013.
על פי ההערכות, המצב הנוכחי לא ישאיר למצרים ברירה, אלא להגיע להסדר הלוואה עם קרן המטבע בהיקף של 4.8 מיליארד דולר, הסכם ממנו סלדה הממשלה המודחת, זאת מחשש שתנאי הסיוע שיציב המערב עלולים להצית מחדש את המחאה החברתית במדינה.
|
