שלושה כבר קרו, נשאר עוד אחד: הגלגולים הכלכליים הגדולים של 2013

עד כה התאפיינה 2013 בשלוש "רוטציות" גדולות – מאג"ח למניות, משווקים מתעוררים למדינות המפותחות, ומאוחר יותר גם מעבר ממניות בארה"ב למניות אירופיות.

הנושא הרביעי – התחזקות משמעותית של דולר ארה"ב – צריך עדיין להתגבש וככל הנראה יזדקק לחזרתו של הבנק הפדרלי לנושא של הפחתת התמריצים, ברגע שייפתר השיתוק הממשלתי של השבוע. בעוד הציפיה היא כי עד סוף השנה יתחיל הבנק הפדרלי להפחית את רכישות האג"ח החודשיות שלו, המשקיעים מניחים כי כל ארבעת ההימורים האמורים ישתלמו.

כך שאם השווקים נראים נרגשים בעקבות אירועי ספטמבר או בעקבות תעלולים פוליטיים בוושינגטון או ברומא, הסיבה לכך היא בעיקר האמונה שהאסטרטגיות ארוכות-הטווח הללו יימשכו גם לתוך 2014. התחזית להמשך ההתאוששות של הכלכלה העולמית ול"נרמול" הדרגתי של המדיניות המוניטרית של ארה"ב עדיין מזינה את החשיבה הזו ומודיעה למנהלי נכסים רבים כי עליהם לשמור על קור רוח. 

"הדיונים על תקרת החוב יוסיפו תנודתיות (אבל) אנו סבורים שזה יספק לנו הזדמנויות לחזק את חשיפתנו לשוקי המניות", אומרנדגה דופוס, אסטרטג בדקסיה אסט מנג'מנט. סטיבן סטיוארט, מומחה תיקי השקעות בכיר ב-ING אינווסטמנט מנג'מנט, חוזר על השקפה זו. "אנו משמרים את המדיניות השורית שלנו על מניות, וממשיכים להחזיק ביותר מניות אירופיות ויפניות".

לארי קנטור, ראש המחקר בברקליס, ממליץ ללקוחות "להישאר עם אצבע על הדופק" גם ברבעון הרביעי, ואומר כי חלוקת ההשקעות השנתית עשויה להשתנות קצת ולהזדקק למעט איזון מחודש, אולם הכיוון הכללי יישאר על כנו. "אמנם למניות בארה"ב עדיין נותר מרווח מועט לעליות, אך הן בכל זאת כבר עשו מהלך משמעותי", הוא אומר. "זה מצריך מעט איזון מחדש לכיוון מניות אירופיות ואסייתיות".

צילום: רויטרס

שלוש רוטציות

טבעם ארוך-הטווח של המנועים העיקריים של השנה הנוכחית מסייע לקרנות רבות לראות אל מעבר למדיניות פוליטית כושלת, ולעיתים רועשת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בגוש היורו, בוויכוחי התקציב הפרטיזניים בארה"ב או אפילו במגעים הדיפלומטיים של הדקה ה-90, המלווים את ההתערבות הבינלאומית בסוריה.

ינואר יצא לדרך במה שהיו מי שהכריזו עליו כ"רוטציית ענק" רב-שנתית למניות שההחזקה בהן הייתה מועטה, מאג"ח מנופחות, בדירוגים גבוהים, המצויות בשיאן של 20 שנים של ריצה שורית. בעוד שישנן עדיין שאלות לגיטימיות בנוגע למידה שבה המעבר הזה אכן התרחש, הרי שהביצועים היחסיים עלו יפה עד כה.

בשנה החולפת היכה האפיק המנייתי העולמי את האג"ח הממשלתיות בעלות הדירוג המוביל ב-20 נקודות אחוז כמעט. השוואה בין הפסדים של 5% בשנה החולפת באג"ח ארה"ב לעשר שנים, לבין רווחים של 20% כמעט במניות בלו-צ'יפ של אזור היורו, מחזקת את הטענה אף יותר.

בתוך הרוטציה הזו הופיע באפריל הנושא הגדול השני של השנה – הפעם מדובר במעבר משווקים מתעוררים לשווקים מפותחים, על רקע העצבנות כתוצאה מהצמיחה הסינית ומהפחתת הסיוע של הבנק הפדרלי, שהחלישה את המטבעות ואת שוקי האג"ח של ארצות כגון ברזיל, הודו, אינדונזיה, טורקיה ודרום אפריקה. ושוב, תוצאות המעבר הזה היו מזכות אתכם בביצועי יתר בשיעור מרהיב של 20 נקודות אחוז.

המעבר המוצלח האחרון הוא המעבר מוול סטריט לאירופה באמצע השנה, תוך פקיחת עין על הפתעות כלכליות שהראו נקודת תחתית בכלכלה המוכה של אירופה והבשלה של מחזור העליות בארה"ב. הן מניות האירו והן מניות ה-S&P500 הניבו קרוב ל-20% השנה עד סוף ספטמבר, אולם מ-1 ביולי השיגו הראשונות את האחרונות בלא פחות מ-10 נקודות אחוז.

התחום האחרון. הדולר | צילום: Shutterstock

כעת נותר התחום האחרון – ראלי רחב היקף בדולר, המונע משינויים ביחסים בין שערי הצמיחה הכלכלית ובין שערי הריבית, מאנרגיית פצלי שמן מקומית זולה יותר, מצמצום בגירעונות המסחריים ואפילו מהתעוררות בייצור בארה"ב.

הדולר עדיין בתחום החיובי השנה בחישוב שווי על בסיס מורחב, אולם עלייה של כ-2% היא די עלובה בהשוואה לעלייה בת שתי ספרות בשוקי מניות עיקריים, והוא הפסיד יותר מ-3% במסחר מול המטבעות העיקריים ברבעון השלישי בלבד. הדחייה של הבנק הפדרלי בהפחתת הסיוע היא חלק מהסיבה לתוצאות המאכזבות בשורה העליונה, וכך גם ריכוז העליות של הדולר מול מטבעות חלשים יותר של השווקים המתעוררים.

אולם בינתיים נכנעו רק מעטים, אם בכלל, מהיריבים העיקריים, לעוצמתו של הדולר. עדיין מצפים לצעד של הבנק הפדרלי לצמצום תוכנית ההרחבה הכמותית בדצמבר, בעוד שייתכן מאוד כי שערי ההמרה הגדלים של היורו ייתקלו בהקלה נוספת מצדו של הבנק האירופי המרכזי.

"אנו שומרים על החזקות היתר שלנו בדולרים", אומר בוריס וילמס, אסטרטג ב-UBS גלובל אסט מנג'מנט. אפילו אם הדולר לא יספק בסופו של דבר את הדחיפה הגדולה, שלושה מתוך ארבעה תחומים גדולים זה לגמרי לא רע.