| המהומות בבולטימור עדיין לא שכחו, וכבר גורמים רבים בארה"ב מיהרו לצאת בהאשמות. כמובן שניתן (וצריך) להפנות אצבע מאשימה אל עבר אלפי המתפרעים, אשר נוקטים פעולות אלימות כנגד כוחות הביטחון הרבים אשר נפרסו בעיר בימים האחרונים. ניתן וצריך להאשים את אלו אשר מנצלים את המצב בכדי לפגוע בסדר הציבורי וברכושם הפרטי של אזרחים אחרים. ישנם גם כאלו אשר מפנים את אותה האצבע המאשימה דווקא אל כוחות המשטרה עצמם, אשר לטענת המתפרעים הביאו למותו של הצעיר השחור פרדי גריי, אשר נפטר במהלך סוף השבוע. אך השוואת הנתונים בין שכונות שונות בתוך העיר בולטימור עצמה מספרת את כל הסיפור – וחושפת כיצד העיר האמריקאית כוללת למעשה שתי ערים שונות. שונות מאוד.
כזכור, בסוף השבוע האחרון הלך לעולמו בבית החולים בעיר פרדי גריי, צעיר בנן 25 אשר נעצר על ידי המשטרה המקומית כמה שבועות לפני כן. מיד לאחר מעצרו הדרדר מצבו הרפואי של גריי, הוא נלקח לבית החולים שם שקע בתרדמת – עד שנפטר מפצעיו בסוף השבוע האחרון. מיד עם היוודע דבר מותו החלו מפגינים להתאסף בבולטימור, ויחדיו הם יצאו ל"הפגנת הזדהות" עם גריי. אך בעוד רבים נשאו שלטים וצעקו סיסמאות בלבד, צעירים רבים ליבו את האש במהרה, ניפצו חלונות ראווה, בזזו בתי עסק והציתו רכבים חונים. משטרת מרילנד הגיבה בהזרמה מאסיבית של למעלה מ-1000 שוטרים כתגבורת, ואף הכריזה על הטלת עוצר על העיר בשעות הלילה.
שנים ארוכות של קיפוח. ההפגנות בבולטימור, השבוע | צילום: מתוך ויקיפדיה
כל זה התרחש בעיקר בשכונת מגוריו של גריי במערב העיר, באזור מיקוד 21217. במרחק קילומטרים ספורים משם, שוכנת בולטימור האחרת: השכונות הצפוניות של העיר נחשבות למטופחות ומושקעות מאוד, וכך גם האוכלוסייה המתגוררת בהן נחשבת לאוכלוסייה "חזקה". החינוך בבתי הספר בשכונות אלו זוכה לשבחים שנה אחר שנה, הרחובות והגנים הציבוריים מרווחים, מוזיאונים עירוניים פזורים בשכונה, ואפילו שירותי הבריאות נחשבים למצוינים (ביחס לממוצע האמריקאי). אך כל זאת, כאמור, נמצא באזור המיקוד 21210, במרחק של כ-8 קילומטרים משכונתו של גריי ומהמהומות.
אך כנראה שאין דרך טובה יותר לתאר את חוסר השוויון הקיצוני השורר בתוך העיר מאשר באמצעות הנתונים עצמם. ראשית כמעט רבע מתושבי בולטימור חיים כיום מתחת לקו העוני. מיותר לציין שאף אחד מהם אינו חי בשכונות הצפוניות של העיר. אך כמובן שמדובר בנתון הגיוני ומתבקש, הקיים בכל עיר ברחבי העולם. בהתאם אליו, גם שיעור המובטלים בשכונות המערביות עומד על 19.1%. באותן שכונות, אחוז הנשירה מבתי הספר עומד על לא פחות מ-60%.
באופן לא מאוד מפתיע, השכונות המערביות והחלשות מאוכלסות בעיקר על ידי תושבים שחורים, בעוד כמעט ולא תמצאו שחורים בשכונות הצפוניות של העיר. אחד הנתונים אשר נעיד יותר מכל על ההבדלים בין האוכלוסיות הוא אחוז תמותת התינוקות – כשסיכוייו של פעוט שחור למות בטרם מלאו לו שנה גבוה פי 9 מאלו של תינוק לבן בעיר. אחוז האיידס בקרב הקהילה האפרו-אמריקאית גדול פי 5 מאשר בקרב האוכלוסייה הלבנה, וכך הלאה.
הנתונים האלו מפתיעים במיוחד כשמביאים בחשבון כי בבולטימור נמצאת אחת ממערכות הבריאות הציבוריות הנחשבות ביותר בארה"ב. ועדיין, אפילו כשמחשבים את אחוז תמותת התינוקות הממוצע בכל העיר יחדיו, מגיעים למספרים המתחרים עם אלו של בליז או מולדובה.
הנתונים הסטטיסטיים נמשכים, כמובן, עד אינסוף. כך, למשל, האחוז מהשכר אשר מופנה לרכישת מזון בשכונות המערב עומד על 33% – לעומת 1.6% בלבד בשכונות הצפוניות. נתון מעניין נוסף הוא אחוז הלידות בקרב אימהות שאינן נשואות. בשכונות המערב, עמד בשנה החולפת הנתון על לא פחות מ-78%. ובשכונות הצפון? 0%.
"בולטימור האחרת": השכונות הצפוניות | צילום: thinkstockphotos
נתונים אלו (ועוד רבים אחרים) מתארים את הסיבה האמיתית למהומות האלימות בבולטימור: חוסר שוויון מהותי, מתמשך, אשר איש אינו נותן עליו את הדעת כבר שנים ארוכות. ובין שתי השכונות האלו, אשר נבדלות זו מזו בהבדלי ענק, מפרידים בסך הכל 8 קילומטרים. בני השכונה המערבית רואים יום יום את הקיפוח, את חוסר השוויון ואת ההזנחה. לכן, מותו של גריי, טראגי ככל שיהיה, הוא לא יותר מטריגר אשר הצית את תחושות הקיפוח המתמשך.
כדי לפתור באמת את הבעיה, דרוש מהלך מורכב בהרבה מהזרמת כוחות משטרה נוספים לעיר. כמובן שבשלב הראשוני יש להשתלט על המהומות, לדכא כל ניסיון לפגוע בשלטון החוק ולהשיב את השקט לעיר. אך לכך חייב לבוא המשך – בדמות שיקום השכונות המערביות של העיר, הפסקת ההזנחה, וסיוע ממשי לתושבים. כמובן שאיש לא מצפה שכלל הנתונים יתאזנו באורך פלא, אך פערים אדירים כמו אלו שתוארו בכתבה – סופם להוביל לדבר אחד בלבד, והוא תחושת הקיפוח וחוסר השוויון, אשר מתפרצת בבולטימור בימים אלו.
|
|
