“תוכנית החילוץ בקפריסין מאיימת על יציבות הבנקים באירופה”

חבילת החילוץ שניתנה לקפריסין על ידי שרי האוצר של גוש היורו בסוף השבוע היא שיעור לא רק בכלכלה אלא בהתנהגות אנושית בכלל. כבר אתמול זכינו להדגמה של תגובתם של אנשים למצב בו הם יודעים שעתידם הכלכלי נחרץ, וכל שנותר להם הוא לראות את כספם נלקח מהם. 

תושבי גוש היורו, שחשבונותיהם הפרטיים יממנו את חבילת הסיוע הענקית, עומדים בפני שלוש ברירות בלתי אפשריות: להלוות את כל הכסף בידיעה שקפריסין לא תעמוד בתשלומי האג"ח שהנפיקה, להלוות את כל הכסף בתנאים שברור שקפריסין לא תוכל לעמוד בהם והכסף לא יוחזר או להלוות פחות כסף, בידיעה שהבנקים בקפריסין לא יעמדו בהתחייבויותיהם ואז יקרסו. 

בסופו של דבר, ההחלטה שהתקבלה ביום שבת לפנות בוקר מגלמת את הברירה השלישית. על פי ההסכם, קפריסין תקבל סיוע בהיקף של 10 מיליארד יורו מכספי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית. החבילה כוללת מס חד פעמי בגובה של 6.7% על פקדונות בבנקים בקפריסין של מתחת ל-100 אלף יורו ומס של 9.9% על פקדונות של מעל 100 אלף יורו. 

שומרים על הכסף | צילום: רויטרס

כעת, כשלכולם ברור שתספורת למחזיקי הפקדונות הקטנים בבנקים היא חלק מארגז הכלים לטיפול במשבר במערכת הבנקאית, למה ששאר תושבי גוש היורו ישבו ויחכו שיקצצו להם את החסכונות? 

לתוכנית החילוץ הקפריסאית יש פוטנציאל לגרום לפאניקה של ממש ביבשת ולהסתערות על הבנקים להוצאת הפקדונות. תרחיש כזה, מיותר לציין, יסכן את היציבות של כל מערכת בנקאית, גם כזאת שנראית היום בריאה'ולסכן את גוש היורו ואת המטבע המשותף. 

אמנם את האפקט של ההחלטה נוכל לראות רק ביום שלישי, היות והבנקים בקפריסין לא יפעלו ביום שני עקב חג לאומי המתקיים שם. אך נראה כי חוסר הנכונות של תושבי המדינה לוותר על כספם היא איום ממשי על יציבות המערכת הבנקאית. 

כעת נשאלת השאלה כיצד יגיבו תושבי שאר המדינות בגוש היורו. עבורם, הבטחותיהם של המנהיגים חסרות משמעות. הם עוד זוכרים להם את הימים בהם אמרו כי חדלות פירעון ביוון היא "לא אופציה". גם לגבי עתיד חובה של קפריסין אין להם ביטחון. הרי לא מזמן היה זה שר האוצר הקפריסאי בעצמו שהצהיר באופן נחרץ כי המדינה לא מתכוונת לבקש תספורת על חובה הענק. והנה, ימים ספורים בלבד לאחר מכן, הדבר שאף פוליטיקאי לא האמין שיקרה, קורה. 

חבילת הסיוע שניתנה לקפריסין נמוכה ב-7 מיליארד דולר מן הדרישה המקורית של המדינה. מאין יגיעו הכספים הנותרים? כנראה משום מקום. 

אז עכשיו כולם נושאים עיניהם אל עבר המדינות הבאות בתור. כיצד יגיבו בספרד למצב בקפריסין? כולם באירופה יודעים שלמערכת הבנקאית בספרד יש חובות ענק ובמקודם או במאוחר מישהו יאלץ להתמודד עימם. 

אולי התושבים לא יגיבו לחילוץ בכלל | צילום: רויטרס

כעת כשכולם רואים שתספורת למערכת הבנקאית היא חלק מ"ארגז כלי הסיוע" של האיחוד האירופי, למה שתחכו שזה יקרה גם לכם? המהלך הקפריסאי עלול להצית טרנד מסוכן בכל רחבי גוש היורו, מה שמעמיד את יציבותו של המטבע המשותף בספק. 

אולם אי אפשר שלא לקחת בחשבון את האפשרויות האחרות. יכול להיות מצב בו לא תהיה לחילוץ תגובה כלל. עד עכשיו, למרות שהיו מספר חברות מסחריות שבחרו להפסיק את עסקיהן במדינות גוש היורו, לרוב המשקיעים עדיין לא בורחים מהשווקים הבעייתיים ביבשת. אפילו בבנקים הקורסים של קפריסין עוד יש מי שבוחר להחזיק חשבונות פעילים. כניראה שעבור התושבים באירופה, הייאוש כבר נעשה יותר נוח.