|
הוכח: גברים מזילים ריר למראה מכוניות ספורט יוקרתיות. נשמע כמו מחקר מיותר, לא? אבל מחקר כזה באמת נערך, על ידי פרופסור מבית הספר היוקרתי לניהול קלוג שבאוניברסיטת נורת'ווסטרן, לא פחות, ועשויה להיות לו חשיבות מרחיקת לכת בכל הנוגע לשיווק. במחקר שלו, "תחזית מזילת ריר: ריור כתגובה לחיזוק חומרי", שפורסם בג'ורנל אוף קונסיומר ריסרץ', מנסה דיוויד גל לקבוע האם כמיהה להשגת מוצרים חומריים מצויה באותו מישור פיזיולוגי עם הכמיהה שלנו למזון כשאנו רעבים. "בשפות רבות, המונחים רעב וריור משמשים באופן מטאפורי לתיאור תשוקה לפריטים שאינם מזון", כותב גל. "אבל האם אנשים אכן יריירו כשיחשקו בדברים חומריים?" התשובה הפשוטה היא: כן. בהצהרה ברור מאליה נוספת, נטען במחקר של גל כי המשתייכים למין הגברי מזילים עוד יותר ריר כשהם לוטשים עיניים במכונית ספורט אקזוטית כשלצדה בת המין הנשי. כחלק מהמחקר הראה גל לקבוצה של גברים תצלומים של נשים מושכות, ושאל אותם עם מי מהן היו רוצים לצאת (זאת בהתבסס על מחקרים קודמים שהראו – שוב, הפתעה – שגברים מנסים להרשים נשים באמצעות רכישת מותרות שקל להבחין בהן). מקבוצה אחרת של גברים, ביקש גל לדמיין שהם מסתפרים. לאחר מכן הציג לשתי הקבוצות תמונות של מכוניות ספורט יוקרתיות, וגילה שהגברים מהקבוצה הראשונה ריירו יותר מאלה שנתבקשו ללכת לביקור דמיוני במספרה. בינינו, סביר להניח שגם אם היו מראים לקבוצות המחקר תמונות של ביוב פתוח בסבב השני, התוצאות היו זהות. אבל כמובן, כל אחד ומה שהוא אוהב. כל העניין מחזק את האקסיומה שהמשווקים דבקים בה משחר ימי הפרסום: סקס מוכר. אם במקרה תהיתם כיצד נמדד גורם הריור – הנבדקים הכניסו לפיהם כדורי צמר גפן של רופאי שיניים, ולאחר מכן גל שקל אותם. סביר יותר להניח שבמקרה הזה עשו עוזרי המחקר את העבודה המלוכלכת. גל הסיק ש"כל מושאי התשוקה, ביולוגיים או לא־ביולוגיים, מפעילים את אותה מערכת חיזוק כללית במוח. הריור עשוי להיות רק התוצאה של הפעלת מערכת החיזוק הכללית הזאת". כדי לסייע עוד יותר להתקדמות המדע, צירפנו תמונות של מה שאנו מחשיבים כרגע לעשר המכוניות האקזוטיות ביותר שדוהרות בכבישים. היכונו לבחון את בלוטות הרוק שלכם. רק ודאו שיש לכם צמר גפן בהישג יד, למקרה שהעניינים יצאו מכלל שליטה. |
