נזיפה מקנדל: החברות, לא רק הרגולטור, אשמות גם הן במצב הבורסה

¬הבורסה לניירות ערך חדלה לקיים את ייעודה העיקרי: גיוס הון לחברות. אין הנפקות של חברות חדשות, וחברות רשומות נמחקות בזו אחר זו. מחזורי המסחר הקטנים מושכים בעיקר מניפולטורים מריצי מניות המנסים לנצל את המסחר המשובש, חברות נדל"ן זרות המנפיקות אג"ח זבל למשקיעים בישראל לאחר שכל הדלתות האחרות נטרקו בפניהן, וסוחרי "שלדים" של חברות בורסאיות שסיימו את פעילותן העסקית.

מצב הבורסה אינו עומד להשתנות. בכנס שקיימו השבוע החברות הבורסאיות חזרו שוב הדוברים על המנטרה הישנה, שעל פיה שורת תקנות וגזירות שממטירים הרגולטורים הורגת את השוק ומרתיעה יזמים מלפעול. "הפחד מהגבלת שכר והשיח האנטי־עסקי פוגעים ביכולת לקדם את הבורסה. יש הקלות ברגולציה, אבל אנחנו רק בתחילת הדרך, יש צורך מיידי בהקלות למס לחברות מנפיקות", סיכם אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות.

פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה לכלכלה, נמנה עם אנשי הכלכלה החופשית הקוראים להפחית ככל האפשר את הרגולציה הכבדה. הוא היה אמור להצטרף למקהלת הדוברים המטילים את אשמת היעדר הצמיחה, אפס ההשקעות והצניחה בייצוא על הממשלה ועל המחוקקים הפופוליסטים בכנסת. אבל קנדל בחר לציין גם את אשמתם של המנהלים עצמם בחקיקה ובתקנות שהתרגשו עליהם: "הצעתי למנהלים – בואו נירתם כדי להקדים את החקיקה הפופוליסטית ואולי למנוע אותה. נקים גוף ציבורי שיקבע נורמות של התנהגות וממשל תאגידי בחברות. נמדוד את השפעות ההחלטות. אבל כשהגעתי לכנס של אנשי עסקים, הזהיר אותי עורך דין מכובד מאוד שאנחנו עלולים להיתבע אם נקבע נורמות כאלה".

פרופסור יוג'ין קנדל | צילום: חן חממה

קנדל התכוון לעו"ד פיני רובין, "פרקליט הטייקונים" ומגינם הבולט ביותר. שאלתי את קנדל אם דבריו של רובין, שנשמעו בעיקר כאיום סרק, הרתיעו אותו מהקמת גוף ציבורי שאולי יכול היה למנוע החלטות נמהרות כמו זו הנוגעת לשכר הבכירים.

"לא נרתעתי כלל", אומר קנדל, "המשכתי ביוזמה בשיתוף עם עו"ד איל נייגר להקים מועצה שתקבע קודים אתיים להתנהלות החברות. החברות לא היו מחויבות לקבל על עצמן את הקודים, אלא להצטרף למועצה מרצונן. אבל לא זכינו לשיתוף פעולה. לצערי, הם לא הבינו שמה שנראה לא נוח אולי בטווח הקצר, עלול לעלות לנו ביוקר בטווח הארוך".

היד שעל השאלטר

ביום ראשון הקרוב יקיים המשרד להגנת הסביבה שימוע דרמטי: המשרד דורש מחברת החשמל לסגור ארבע מתוך שש היחידות של תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. היחידות אחראיות ל־10% מכושר הייצור של חברת החשמל.

הסיבה היא שיחידות אלה, הפועלות על פחם, גורמות לזיהום אוויר רב. שתי היחידות האחרות של התחנה פועלות גם הן על פחם, אולם בהן הותקנו מסננים מיוחדים בהשקעה של מיליארדי שקלים. חברת החשמל מעוניינת להתקין מסננים גם ביתר היחידות, אבל המשרד להגנת הסביבה טוען שמדובר בהוצאה כבדה ומיותרת. התקנת המסננים תארך שנים רבות, ובמהלכן יוסיפו תושבי אזור חדרה לסבול מזיהום כבד, תחלואה ואף תמותת יתר.

מדובר במהלומה משמעותית לחברת החשמל: סגירת היחידות תחייב פיטורים של מאות עובדים וירידה בהכנסות. בהתאם למדיניות הממשלה מנועה החברה מהקמת תחנות כוח חדשות, והמשמעות היא שנתח ייצור גדול נוסף יעבור ליצרנים פרטיים. בניסיון לרכך את המהלומה מציע המשרד להגנת הסביבה להתיר לחברת החשמל להקים תחנת כוח חדשה, יעילה יותר ומונעת בגז, ואף להיכנס לפרויקטים של אנרגיות מתחדשות. ספק אם ההצעה תתקבל על ידי האוצר, השואף לצמצם ככל האפשר את כוחו של מונופול החשמל הלאומי.

תחנת אורות רבין בחדרה | צילום: ויקיפדיה, ד"ר אבישי טייכר

חברת החשמל תטען במהלך השימוע שהביטחון האנרגטי של המשק מחייב לגוון את מקורות האנרגיה ולהשתמש גם בפחם. היא גם תזהיר שהגז יקר מהפחם ולכן השבתת היחידות הפחמיות תנפח את חשבון החשמל. מנגד טוען גיל פרואקטור, מרכז התייעלות אנרגטית במשרד להגנת הסביבה, כי נוכח עלות הטיפול במחלות הנגרמות כתוצאה משימוש בפחם, השימוש בגז, הנקי יחסית, זול בהרבה מהפחם.

מכיוון שכל אחד מהצדדים מכיר היטב את טענות השני, צפוי המשרד להגנת הסביבה להחליט על סגירת יחידות הכוח, ושימור יכולת פעולתן רק למצבי חירום. אם לא ייסגרו היחידות, לא תקבל חברת החשמל את רישיון ההפעלה של תחנת חדרה, המכונה "היתר הפליטות". היחידות ייסגרו על פי התכנון בעוד שנתיים, כאשר יגיע לחברת החשמל הגז מ"לווייתן".

או שוועד העובדים יניח שוב את ידו הכבדה על השאלטר.

גולן הולך, בא בצלאל

כמו הקהל הצופה באמן ההיחלצות הודיני, חיכו רבים לראות כיצד יצליח מיכאל גולן להיחלץ מההתחייבות העסקית שאליה נכנס בעיניים פקוחות לפני ארבע שנים. רבים העריכו שמהפכת המחירים שחוללה גולן טלקום תקשה עליה לעמוד בהתחייבויות להשקעה של מאות מיליוני שקלים ברשת חדשה. השאלה הייתה רק כיצד תסתיים ההרפתקה: האם תאפשר לה המדינה להמשיך לפעול בלי שעמדה בהתחייבות? האם יימצא ברגע האחרון קונה לחברה או לנכסיה? ואולי פשוט יסגור את החברה וימשיך הלאה כאילו כלום?

נכון לסוף השבוע האחרון, הודיני גולן עדיין מנסה את כל האפשרויות. הוא נכשל במכירת החברה לסלקום, משרד התקשורת סירב לפטור אותו מהתחייבויותיו, ועסקה נוספת עם הוט עומדת על סף קריסה.

בסוף השבוע צץ בשוק הסלולר מושיע חדש: חזי בצלאל, בעלי חברת התקשורת הזעירה אקספון, הודיע על הסכם שיתוף רשתות עם סלקום. בצלאל לא חדש בנוף אבל גם לא לגמרי מוכר. מרבית פעילותו העסקית לוטה בערפל. מקור הונו תיווך בעסקות נשק ואחרות באפריקה, ועדיין יש לו שם עסקים רבים.

בצלאל אמור להשקיע ברשת המשותפת כ־200 מיליון שקל, ועוד סכום דומה בפיתוח אקספון, שעוסקת בעיקר בשירותי אינטרנט ושיחות לחו"ל. אם אקספון תחולל מלחמת מחירים כמו זו שחולל גולן, עלול בצלאל להגיע בדיוק למצב שבו נמצא היום גולן. אם לא תתחדש התחרות, כניסתו של בצלאל היא בשורה קטנה מאוד לצרכנים.

לאתר מעריב