להקדים תרופה: כך מנסה חוקרת ישראלית להאיץ את תהליכי פיתוח התרופות

פרופ' דפנה קולר, המייסדת הישראלית של קורסרה, הפכה לכוכבת בסטנפורד. עכשיו, באמצעות ניתוח מאגרי דאטה ענקיים, היא מנסה לפתח תרופות

מעטים המדענים שמככבים בצילומי פוטו־אופ, כמו ספורטאים, פוליטיקאים, שחקנים ושאר סלבס, אבל עבור דפנה קולר צילומים כאלה הם חלק מהשגרה. "זה קורה כמעט בכל אירוע שנוכחים בו אנשי טכנולוגיה", אומרת קולר כשהיא נשאלת על אחד הצילומים האחרונים שבהם כיכבה. "זה קצת מביך. כי לא נראה לי שזה משהו שמגיע לי".

בקשות לסלפי הן רק סימן הכר אחד לכוכבות של קולר, אותה הרוויחה במהלך 20 שנות חיבור בין עולמות מדעי המחשב, הביולוגיה והחינוך. קולר, שנולדה וגדלה בארץ, קצרה סדרה של תארים לאורך הדרך: את תואר השני סיימה באוניברסיטה העברית כבר בגיל 18 ובגיל 26 כבר מונתה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. כמעט עשור לאחר מכן זכתה במענק מק'ארתור לעידוד המצויינות – הידוע גם כ"פרס הגאונות" האמריקני – על מחקר ששילב בינה מלאכותית וגנומיקה (מכלול החומר התורשתי – הגנום – של יצורים חיים). היא היתה גם שותפה בהקמת חברת קורסרה (Coursera), המוערכת בכמיליארד דולר, ומאפשרת לאנשים סביב העולם לקחת חלק בקורסים אוניברסיטאים בחינם (ראו בוקסה).

הצעד הבא של היזמית־המדענית בת ה־51 היה אינסיטרו (Insitro), חברה הממוקמת בסן פרנסיסקו שמנסה למצוא תרופות חדשות באמצעות ניתוח מאגרי דאטה ענקיים. אם תצליח, היא תשנה את דרך פיתוח התרופות בעולם.

קודם לומדים

חוקרים במעבדות בדרך כלל מתמקדים במספר חלבונים ספציפיים כדי לפתח תרופה. אם הם נכשלים, מומחי דאטה נכנסים לתמונה ומנסים למצוא פתרונות במקומות אחרים. אינסיטרו, מאידך, רוצה לאסוף הרבה יותר דאטה עוד לפני שהחוקרים בכלל מתחילים בניסויים. דרך הפעולה הזו מאפשרת למנף חידושים בתחום הביוטכנולוגיה (כמו טכניקת עריכת הגנים CRISPR) ובתחום התוכנה – חידושים שמאפשרים למחשבים "לראות" דברים שבני אדם מפספסים.

חוקרים בדרך כלל מתמקדים במספר חלבונים כדי לפתח תרופה. אם הם נכשלים, מומחי דאטה נכנסים לתמונה. אינסיטרו רוצה לאסוף הרבה יותר דאטה עוד לפני שהחוקרים בכלל מתחילים


קולר מתארת את הרגע שבו נפל לה האסימון כך: "למידת מכונה עושה היום דברים מדהימים אם נותנים לה מספיק נתונים. סוף סוף יש לנו אפשרות ליצור מאגר נתונים ביולוגיים בסדר גודל משמעותי".

מומחי המחשבים באינסיטרו עובדים יחד עם החוקרים הביולוגים על מנת ליצור ניסויי מעבדה שיפיקו מאגרי ענק של נתונים מותאמים. "הקבוצות האלה חושבות בצורה שונה, משתמשות בז'רגון שונה ובגישות שונות", אומרת קולר. "לגרום להם לעבוד יחד כצוות אינטגרלי אחד זה באמת ה'רוטב הסודי שלנו'". בהמשך התהליך, מודלים של לימוד מכונה יוכלו למצוא דפוסים ולהציע בדיקות, טיפולים ותרופות פוטנציאליים מתוך הנתונים. שימוש ברובוטיקה, כמו פיפטות אוטומטיות, מפחית טעויות אנוש. בעזרת אמצעים אלה, אינסיטרו יכולה להשלים "ניסויים בתוך מספר שבועות במקום מספר שנים", אומרת קולר.

אם ואם

הרקע שלה – בינה מלאכותית פלוס ביולוגיה – הוא "שידוך משמיים" עבור משקיעים, היא אומרת. בתוך שישה חודשים גייסה קולר כ־100 מיליון דולר מ־ARCH Ventures, Andreessen Horowitz, Foresite Capital, GV (קרן ההשקעות של אלפבית), ו־Third Rock. ג'ף בזוס ואחרים הצטרפו מאוחר יותר. במאי האחרון היא גייסה 143 מיליון דולר נוספים בהובלת Andreessen Horowitz ומשקיעים נוספים. 

עוד קודם לכן, בסוף השנה שעברה, חתמה ענקית הפארמה Gilead על הסכם עם אינסיטרו. במעמד החתימה שילמה 15 מיליון דולר והתחייבה לעוד מיליארד דולר אם תסייע לחברה למצוא טיפול למחלת כבד קטלנית. מחלה צפויה להפוך בקרוב לגורם מספר אחד להשתלות כבד.

"יש מעט מאוד אנשים שמבינים את שני צידיה של המפלצת", אומר מני סאברמניאן, שמוביל את הניסוי הקליני בחקר מחלת הכבד בגיליאד. "גם את הביולוגיה וגם את הלמידה העמוקה".

התשלומים העתידיים של אינסיטרו מגיליאד מסתמכים על היכולת של החברה לזהות חמישה חלבונים שיוכלו לשמש כיעד לתרופות, ועל השאלה האם התמקדות בחלבונים אלה תוביל טיפולים מאושרים במחלת הכבד. התשלומים האלה, שכוללים גם נתח מהרווחים מתרופות מצליחות, עזרו לאינסיטרו לככב ברשימת 50 חברות הבינה המלאכותית המבטיחות של פורבס.

מירוץ צפוף

יותר מ־20 סטרטאפים שונים רודפים אחר החלום של גילוי מהיר וזול של תרופות בעזרת שימוש בבינה מלאכותית. בין החברות Notable Labs, המגובה ב־55 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, ו־Verge Genomics עם 36 מיליון דולר. Novartis הכריזו על שיתוף פעולה של חמש שנים בתחום הבינה המלאכותית עם מיקרוסופט, וחברות התרופות Merck ו־GSK הכריזו אף הן על שותפות בתחום.

יחד עם זאת, מדגישה קולר, בינה מלאכותית לא הופכת ביולוגיה לקלה. "אני לא חושבת שפלטפורמה תעשה קסם".

תרופות ממותגות

לפני שאינסיטרו תוכל לקצור את הפירות, יצטרכו להתרחש עוד כמה מאות אלפי ניסויים במעבדה. לקולר יש את האנרגיה. רוב הזמן היא מתרוצצת ברחבי המשרדים של אינסיטרו. היא כבר ויתרה על עמדת העבודה שלה לטובת אחד מ־53 העובדים, כיוון שמעולם לא השתמשה בה. היא יוצאת מחדר שנקרא "מאקרופאג'" (תא דם לבן) וממהרת לחדר שנקרא "רשת אלסטית" (טכניקת דאטה) כדי להציג את הציוד החדשני במעבדות.

נראה כי אם אינסיטרו תעמוד במשימות שלה היא תהפוך ליעד להשתלטות על ידי חברות הפארמה הגדולות. אבל קולר אומרת שהיא לא רוצה לראות את אינסיטרו "נבלעת אל תוך הלוע" של ארגון גדול. היא רוצה לפתח תרופות ממותגות משלה.

המטרה העיקרית היא שהאנשים שמבקשים להצטלם לסלפי עם קולר יהיו בריאים יותר בזכות אינסיטרו. קולר אומרת שהיא מקווה שיום אחד האנשים האלה יאמרו לה "בזכותך קיבלתי את החיים שלי בחזרה".

היוניקורן ששינה את עולם ההשכלה הגבוהה
קורסרה שנוסדה ב־2012 היא פלטפורמה שמספקת למשתמשים גישה לקורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים. כיום היא הפלטפורמה הגדולה מסוגה בעולם ומציעה ל־40 מיליון המשתמשים הרשומים שלה יותר מ־3,500 קורסים מ־150 מוסדות אקדמיים ברחבי העולם בחינם. קורסרה גם מציעה קורסים בתשלום ללקוחות עסקיים, כמו למשל Adobe, ששילמה לה ב־2018 סכום מוערך של 150 אלף דולר עבור קורסים בלמידת מכונה לעובדים שלה. בנוסף, יש לה גם תוכניות לתארים שלמים. הפלטפורמה שייסדה דפנה קולר יחד עם חוקר הבינה המלאכותית אנדרו אנג, מחזיקה בהערכת שווי של יותר ממיליארד דולר, לאחר שגייסה כ־243 מיליון דולר.

צילום התמונה הראשית: יח"צ

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן