בית המשפט העליון של פקיסטן ביטל את הוראת ראש ממשלת פקיסטן, אימראן חאן, לפזר את הפרלמנט בתחילת אפריל, לאחר שזה ביקש להימנע מהצבעת אי אמון שתביא להדחתו. בעקבות ההחלטה של בית המשפט נערכה הצבעת אי אמון חוזרת כשמפלגתו של חאן מחרימה את ההליך, ויריבו יו"ר האופוזיציה שהבז שריף הוכרז כראש הממשלה החדש. כהונתו יכולה להסתיים באוקטובר 2023 אם כי יש להניח שפקיסטן תלך לבחירות בקיץ הקרוב.
בתקופה שקדמה להצבעת אי האמון המקורית ערקו 12 חברי פרלמנט ממפלגתו של חאן, ככל הנראה במחאה על עמדתו הפרו-רוסית במשבר האוקראיני. ימים לפני ההצבעה פרשה אחת משותפותיו הקואליציוניות וחברה לאופוזיציה, ובכך העניקה ליריביו את האפשרות להדיח את הממשלה הפקיסטנית בהצבעת אי אמון לאלתר, על רקע מה שהם רואים כניהול כלכלי כושל.
חאן ואנשיו כינו את מהלכי האופוזיציה בגידה. הם טענו שמי שעומד מאחורי המהלכים להדחתו הוא ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. לדברי חאן יש בידיו שיחה שבה פקיד אמריקאי בכיר מתבטא נגדו בחריפות. האמריקאים מכחישים כמובן כל קשר, אולם ברור שלעמדתו האנטי-אמריקאית, כפי שנראה בהמשך, יש משקל רב ברצון האופוזיציה להדיחו.
הזווית הרוסית במשבר הנוכחי אינה אנקדוטלית. המלחמה ברוסיה הפכה לאמצעי לחימה של ממש במאבקים הפוליטיים בפקיסטן. חאן, ששנים לפני כניסתו לפוליטיקה הלאומית פנה לאו"ם בשנות ה-90 בתביעה לגנות את הרוסים על מעשיהם נגד הצ'צ'נים, בחר הפעם לעמוד לימינו של פוטין כדרך לפגוע באמריקאים על יחסם השלילי כלפיו.
הוא הגיע למוסקבה בעת הפלישה לאוקראינה, צוטט כמי שאומר שמדובר בתקופה מרגשת בעודו מביע תמיכה ברוסים. הצבא הפקיסטני, שבעבר תמך בחאן, סימן את התרחקותו מראש הממשלה בין היתר באמירות חריפות של הרמטכ"ל הפקיסטני נגד פעולות הרוסים באוקראינה. המערכת הפוליטית הפקיסטנית הופכת לראי למתרחש במאבק הבין גושי בין ארה"ב לרוסיה, כשברקע גם סין, בת ברית קרובה של פקיסטן.
האופוזיציה הפקיסטנית, בתמיכת הצבא, נוקטת בקו פרו אמריקאי, ואילו חאן וממשלתו, כשמאחורי הקלעים המודיעין הפקיסטני ה-ISI, נעמדים לצד הרוסים. רוסיה גם מיהרה להגיב על האירועים בפקיסטן. דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זכרובה טענה שכל המהלך להדחת חאן בושל לאחר ביקורו במוסקבה ב-24 בפברואר, כעונש על תמיכתו בפוטין. המהלך אף הוגדר כ"התערבות אמריקאית חסרת בושה" בענייני פקיסטן.
הכוכב שסר חינו
אימראן חאן, כוכב הספורט הלאומי קריקט שעבר לפוליטיקה, זכה בתמיכת הממסד הצבאי בעל העוצמה הפוליטית בדרכו לכסא ראש הממשלה הפקיסטני ב-2018. הבסיס האלקטורלי של חאן הוא צעיריה של המדינה שהעריצו אותו ככוכב קריקט – וגם את נדבנותו שבאה לידי ביטוי למשל בהקמת בית חולים מכספו הפרטי – אך גם רצו בדמות רעננה שתחליף את המסורת הפוליטית של השושלות הפוליטיות שמנהלות את המדינה. הוא כינה זאת "פקיסטן החדשה", והבטיח להילחם בשחיתויות ולעזור לעניי המדינה. בפועל, ניהולו הכלכלי הוביל לאינפלציה גבוהה, שפוגעת בכיסם של העניים.
חאן היה ההימור של הצבא בניסיונו לנצח את השושלות הפוליטיות השונות שמנהלות את פקיסטן למן היווסדה. מועמדים שאינם משתייכים לאליטות אלה נזקקים לתמיכה ממסדית כלשהי אם ברצונם לנצח בפקיסטן בת 220 מיליון האזרחים. אולם לאחרונה הפך חאן לנטל פוליטי, והצבא הסיר את תמיכתו בו.
בסדרת מהלכים מאחורי הקלעים, ביוזמת הגנרלים, החלה הקואליציה של חאן להתפורר, כשהמהלך שהיטה את הכף היה פרישה של אחת מהמפלגות שהרכיבו את הקואליציה שלו שהעניקה לאופוזיציה את הרוב הנדרש להדיחו. הצבא מכחיש כמובן מעורבות במהלכים הפוליטיים, אך תאריך להצבעת אי האמון בממשלת חאן בפרלמנט הפקיסטני כבר נקבע. חאן, ביודעו שהוא נמצא במיעוט ועומד בפני הדחה, ביצע מהלך שנדחה כאמור על ידי בית המשפט העליון.
פסיקת בית המשפט העליון ובחירתו של שריף לאחר מכן, הכניסו את פקיסטן לסחרור פוליטי. תומכי חאן הרבים שעוד נותרו מאמינים בתיאוריית המעורבות האמריקאית שמתקשרת היטב עם תפיסות אנטי-אמריקאיות רבות אחרות הנפוצות במדינה השמרנית, והם לא יוותרו בקלות על מה שנתפס כבגידה. מאחורי הקלעים פועל גם ארגון הביון הפקיסטני רב העוצמה ה-ISI שבאופן מסורתי תומך בקו אנטי-מערבי. הוא מחובר לטאליבן ולארגוני טרור הפועלים בקשמיר ובהודו ובהחלט ייתכן שנראה התחממות ביטחונית במקומות אלה.
לעומתי לארה"ב
תומכיו של ראש הממשלה חאן כינו את אנשי האופוזיציה בוגדים, וטענו כי המהלך כולו בושל על יד האמריקאים מאחורי הקלעים. קרוב לוודאי שארה"ב לא ביצעה מהלכים משל עצמה כדי להוביל להתרחשויות הללו, אולם אין ספק שלעמדתו המדינית של חאן כלפי ממשל ביידן וארה"ב היה משקל רב ברצון הצבא להדיחו.
חאן היה ברור ביותר במדיניותו הלעומתית – שלא לומר אנטי-אמריקאית – בשנים האחרונות. כשנסוגה ארה"ב מאפגניסטן השכנה, ובכך סללה את הדרך להשתלטות מחודשת של הטאליבן על המדינה, הריע חאן להתפתחויות ואמר שאפגניסטן "השתחררה מכבלי העבדות". חאן גם הביע תמיכה בנשיא רוסיה ולדימיר פוטין לאחר הפלישה לאוקראינה ואף נפגש איתו באותו יום במוסקבה. ביידן מצדו נמנע מלהיפגש מחאן מתחילת כהונתו בתואנה שהוא עסוק, מה שליבה את הסנטימנט האנטי-אמריקאי של ממשל חאן.
הממסד הצבאי בפקיסטן בדרך כלל נוטה לתמוך ביחסים הקרובים עם האמריקאים, יחסים שהניבו בעבר סיוע במיליארדים לרכישת אמצעי לחימה מתקדמים. למעשה, במקביל להאשמותיו של ראש המממשלה חאן את ממשל ביידן ביוזמה להדיחו, נאם הרמטכ"ל הפקיסטני ואמר שפקיסטן מעוניינת בחיזוק היחסים עם האמריקאים במקביל לחיזוק היחסים עם סין. מולו עומד כאמור גוף המודיעין רב העוצמה, ה-ISI, שבאופן מסורתי מקדם קו לאומני, אנטי-הודי ופרו-סיני, ונחשב למי שלמעשה הקים ותחזק את ארגון הטאליבן השולט כיום באפגניסטן.
חינו של חאן החל לסור עוד קודם לכן, בשל הניהול הכלכלי הכושל של ארצו. לזכותו ייאמר שגם קודם לבחירתו, פקיסטן לא נמנתה על המעצמות הכלכליות הגדולות של העולם. פקיסטן סובלת משחיתויות, ממחסור בתשתיות ומשורה ארוכה של בעיות מבניות, כולל אליטות פוליטיות שמנצלות את הכלכלה לטובתן.
חאן היה אמור לפתור חלק מהבעיות הללו, אך בעצמו פעל בסגנון אוטוריטרי והציג יכולת ניהול כלכלי בעייתית. פקיסטן נמצאת במשבר כלכלי מתמשך תחת הנהגתו של חאן. המטבע המקומי, הרופי הפקיסטני, נשחק בשליש מאז היבחרו – אם ב-2018 נזקקו 123 רופי כדי לקבל דולר אחד, הרי שהיום יש צורך ב-185 רופי.
האינפלציה התפרצה בעיקר מאז משבר הקורונה, למרות שפקיסטן לא סבלה באופן חריג מהמגיפה העולמית. שכנתה הודו, למשל, ספגה תחלואה נרחבת, שהיתה אמורה לפגוע בפריון ובתפוקה החקלאית בין היתר – אולם בעוד שבהודו עלו מחירי המזון בימי הקורונה ב-7%, בפקיסטן הם עלו ב-20%. ובמדינות שבהן חלק נכבד מהאוכלוסיה חי מדולר או שניים ליום, רכיב המזון הוא עיקרי וקריטי.
חאן ניסה לרכך את השפעות האינפלציה באמצעות הגברת הסבסוד על החשמל ועל הדלק, מהלך שבפקיסטן מיטיב יותר עם אלה שיש להם מאשר עם אלה שאין להם. בנוסף, סבסוד צריך להיות ממומן ממקור כלשהו. פקיסטן הגדילה את החוב הלאומי שלה, יתרות המטבע שלה מצטמקות והיא כעת במו"מ עם קרן המטבע הבינלאומית כדי לקבל חבילת חילוץ בגובה 6 מיליארד דולר.
מאחר שהקרן תדרוש מהלכי צנע כמו העלאת מסים, קיצוץ בסובסידיות וכדומה, המחירים עוד יוסיפו לעלות והסחרור הכלכלי יימשך. אגב, ההערכות הן שכדי לעמוד על רגליה פקיסטן זקוקה ל-50 מיליארד דולר, כך שבקשת החילוץ הנוכחית עשויה שלא להיות היחידה בזמן הקרוב.
השריפים חוזרים
בניסיון להרוויח קולות לקראת הבחירות הקרובות, ממצב עצמו כעת חאן כמנהיג מוסלמי שנלחם במעורבות האמריקאית בארצו. הוא משווע להשקעות ולהגדלת הסחר, והוא רוצה זאת ממקורות לא מערביים. זה חלק מהקונטקסט של ביקורו ברוסיה למחרת פלישתה לאוקראינה. רוסיה וסין מהוות שותפות טבעיות, גם לאור יחסיו הקלוקלים עם נסיכויות המפרץ, שבעבר סייעו רבות לכלכלת ארצו, ולכן רוסיה וכמובן סין נותרו המקורות לסיוע. קרן המטבע הבינלאומית הוא גוף שבמידה רבה מושפע מארה"ב, ולכן להסכמה לחילוץ יש תלות בעמדה האמריקאית בפרט והמערבית בכלל.
מהצד השני עומד מחליפו בתפקיד, שהבז שריף. שריף הוא אחיו של נוואז שריף, שכיהן כראש ממשלת פקיסטן בתקופות שונות למשך כ-9 שנים במצטבר, ומעורב מאחורי הקלעים במתרחש. נוואז שריף הודח בזמנו מתפקידו על ידי בית המשפט העליון של פקיסטן, לאחר חשיפת מסמכי פנמה והכספים שהחזיק מחוץ למדינה. הוא נדון ל-10 שנות מאסר אך השיג אישור לעבור טיפול רפואי בלונדון, ומאז הוא חי שם בגלות נוחה. ייתכן שכעת שאחיו שהבז שריף הפך לראש הממשלה, תימצא הדרך להשיב את אחיו למולדת ללא צורך בישיבה בכלא.
משפחת שריף, בניגוד לאימראן חאן, ידועה ביחסיה הטובים עם האמריקאים. שובם של השריפים להנהגה הפקיסטנית נחשב לאירוע חיובי מבחינת האמריקאים – גם הפחתה מהמתיחות הביטחונית עם הודו, גם התרחקות מהרוסים וגם בן ברית במאבק בטאליבן ובקיצוניות מוסלמית בכלל בפקיסטן. האינטרס האמריקאי הברור מעלה מיד את השאלה אם הממשל בחש במהלכי ההדחה של חאן.
בהקשר הזה כדאי לזכור כלל קבוע ביחסי ארה"ב ופקיסטן. בתקופות שבהן היחסים בין הממשל האמריקאי וההנהגה הפקיסטנית אינם טובים, ישנה התקרבות אמריקאית להודו, ולהיפך. מאז הפלישה הרוסית והניסיון האמריקאי לגייס קואליציה בינלאומית נגד רוסיה, נוקטים ההודים בקו עצמאי במסגרת האינטרסים שלהם והצורך שלהם באנרגיה רוסית ובנשק רוסי, בעוד שפקיסטן כאמור היא בת ברית קרובה לרוסים בהנהגתו של חאן.
שינוי בכיוון המדיני הפקיסטני עשוי להוביל להרעה ביחסים בין ארה"ב להודו, אם כי הדבר תלוי במידת הקירבה בין האמריקאים לפקיסטן. אבל מאחר שהיריב האמיתי של ארה"ב היא סין, האינטרס האמריקאי הוא ביחסים קרובים הן להודו והן לפקיסטן – ושריף נוח להודים יותר מחאן.
יממה לאחר שנבחר לראש הממשלה, פורסם בעיתונות המקומית שנסיעותיו המדיניות הראשונות של שריף יהיו ככל הנראה לערב הסעודית ולסין. שתי המדינות הללו הן בנות ברית אסטרטגיות של פקיסטן.
סעודיה הזרימה מיליארדים רבים לאורך השנים לקופה הפקיסטנית המדולדלת, כולל 3 מיליארד דולר בדצמבר האחרון. סין היא ספקית הנשק העיקרית מאז שהאמריקאים הטילו אמברגו על מכירות נשק לפקיסטן ב-2018. הפקיסטנים גם שותפים של סין במיזם התשתית הענקי של דרך המשי החדשה שבמסגרתו משקיעה סין מעל 60 מיליארד דולר בפקיסטן.
אולם עד שתתייצב פקיסטן מבחינה פוליטית היא עומדת בסכנת כאוס פנימי של ממש. חאן הזועם על הדחתו כבר קרא לתומכיו לצאת לרחובות ולא לאפשר למהלך לעבור. הוא נשא נאום רגשני לאומה שבו אמר שאף מעצמה זרה לא תכתיב לפקיסטן כיצד לפעול, בהתייחסו לארה"ב שאותה הוא מאשים כאמור בהתערבות בענייני פקיסטן.
כעת עומדים זה מול זה שני מחנות פוליטיים הנתמכים כל אחד על ידי ציבור עצום ועל ידי חלק מהממסד הביטחוני, ונתמכים על ידי מעצמה עולמית אחרת, ומצויים במסלול התנגשות. מדובר בהתפתחות מדאיגה לאור העובדה שפקיסטן היא מעצמה גרעינית וסוגיית השליטה בארסנל הזה עוד תעסיק את העולם, לצד איומים חדשים-ישנים של טרור נגד שכנותיה של פקיסטן.
הצבא הפקיסטני עוד עשוי להידרש לזרום לרחובות כדי להימנע מגלישה לתסריטים מסוכנים, גם במחיר של פגיעה רחבה בחיי אדם. בעידן של מתיחות בין מעצמתית סביב הלחימה באוקראינה והמשבר המתפתח בטאיוון, עשויה להתעורר זירה מדממת נוספת בעלת עניין עולמי, בזמן הקרוב.
אלון לוין ויובל בוסתן הם העורכים הראשיים של סיקור ממוקד, ירחון מקוון לחקר מגמות ביחסים בינלאומיים.
