פרויקט מיוחד – שנה לפלישת רוסיה לאוקראינה
בימים הראשונים של הפלישה הרוסית לאוקראינה התקשר מושל מחוז צ'רניהיב, ויאצ'סלב צ'אוס, לנשיא. "טנקים רוסיים רבים מגיעים", הוא צעק לתוך הטלפון, "אנחנו צריכים לפוצץ את הגשר". "תפוצץ אותו, למה אתה מתקשר אליי?", ענה וולודימיר זלנסקי בן ה־45. "זה הגשר מתוכנית 'הבנייה הגדולה'", הבהיר צ'אוס. "עכשיו יש לנו תוכנית חדשה – 'המלחמה הגדולה'", השיב הנשיא.
את השיחה הזו מתאר כמעט שנה מאוחר יותר ראש סיעת "משרת העם", דוד ארחמיה. הוא היה אחד האנשים היחידים שבילה כמעט 24/7 עם הנשיא בבונקר במחוז בנקובה במהלך השבועות הראשונים של המלחמה. לדבריו, כבר אז העלתה השיחה הזו חיוכים בקרב כולם.
אלה לא היו זמנים לחיוכים. הרוסים שעטו לעבר קייב, חרקוב, סומי ומיקולאייב. העיר חרסון נפלה בידי הרוסים, ומריופול הייתה תחת מצור. תמונת המצב של הפלישה הרוסית לא הייתה ברורה. שנה לאחר מכן, אוקראינה נמצאת במצב הרבה יותר טוב: למעלה ממחצית מהשטחים שנכבשו על ידי הפדרציה הרוסית בשבועות הראשונים לפלישה שוחררו; קואליציה חזקה של מדינות מערביות מספקת נשק, שאף אחד לא יכול היה לחלום עליו לפני 12 חודשים, וכל הניסיונות של רוסיה ליזום מהלכים בשדה הקרב נתקלים בהתנגדות של הכוחות המזוינים של אוקראינה.
"זלנסקי הוכיח את עצמו כנשיא מלחמה יעיל ביותר. יעיל הרבה יותר מאשר בתקופת שלום", אומר סרגיי פלוחי, מנהל מכון המחקר האוקראיני של הרווארד. בינואר 2023 הוא פרסם ספר שכותרתו "המלחמה הרוסית־אוקראינית: שובה של ההיסטוריה". אפילו יריביו הפוליטיים של זלנסקי מעריכים את מעשיו במהלך הפלישה. "מאז 24 בפברואר, וולודימיר זלנסקי ממלא ביעילות את תפקידו של המפקד העליון", אומר אולקסיי גונצ'רנקו, חבר מפלגת "הסולידריות האירופית".
כדי לחקור את המתכון למנהיגותו של זלנסקי במהלך 12 החודשים הראשונים של המלחמה, שוחח פורבס עם עובדי לשכת הנשיא, פקידי צבא, דיפלומטים, חברי פרלמנט, חברי קבינט, מדענים פוליטיים, היסטוריונים ועם עיתונאים שבילו עם הנשיא והפיקוד הצבאי הבכיר.
1. נועז
"אני צריך תחמושת, לא טרמפ". זהו המשפט שזלנסקי השיב, כשנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הציע לעזור בפינויו מקייב, והפך לסמל של אומץ אוקראיני. ממש כמו המשפט "ספינת מלחמה רוסית – לכי לה**יין" (חילופי דברים בין חיילים אוקראינים באי בים השחור לקצין של הצי הרוסי). אומץ אישי היא תכונה שמרואייני פורבס הזכירו לרוב כשהתבקשו לתאר את הנשיא האוקראיני.
"נוכחותו בקייב הייתה חשובה מאוד", אומרת אולגה אונוק, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת מנצ'סטר. "היא נתנה השראה לחיילים, ראשי ערים ופקידים אוקראינים, והייתה עדות חזקה לעולם שאוקראינה נלחמת ותמשיך להילחם – עם או בלי המערב". אונוק כתבה את הספר "אפקט זלנסקי" ב־2022.
במקרה של זלנסקי, לא מדובר בהבנה מוקדמת. הרקע התקשורתי שלו עזר. מקורבים לנשיא טענו בפני שוסטר, כי זלנסקי נכנס בקלות לתפקיד של ראש מלחמה טיפוסי, שמקבל החלטות מהירות ונחרצות – גם אם הן קשות.
"לפני הכל, הוא שחקן טוב. שנית, גם בחיים האזרחיים הוא קופץ בין תפקידים: היום הוא מצלם סרט, מחר – מנהיג יצירתי של Kvartal (חברת ההפקה של זלנסקי), מחרתיים – איש עסקים שמנהל משא ומתן עם איל ההון איגור קולומויסקי על מחיר העונה בפלוס (ערוץ הטלוויזיה 1+1 של קולומויסקי)", אומר גורם בקבינט השרים שהעדיף להישאר בעילום שם.
בתחילת הקריירה שלו, הוא יצא בגלוי נגד אלכסנדר מסליאקוב, המנחה של מופע ההומור KVN. ב־2003 סירב זלנסקי לחתוך בדיחות מהמערכון שלו שלא עברו את הצנזורה של מסליאקוב. כשהסכסוך הסלים, עזב זלנסקי, כך סיפר בוריס שפיר, מייסד שותף של Kvartal, במאמר בפורבס אוקראינה מ־2012.
"לפני הכל, הוא שחקן טוב. שנית, גם בחיים האזרחיים הוא קופץ בין תפקידים: היום הוא מצלם סרט, מחר – מנהיג יצירתי של Kvartal (חברת ההפקה של זלנסקי), מחרתיים – איש עסקים שמנהל משא ומתן עם איל ההון איגור קולומויסקי על מחיר העונה בפלוס (ערוץ הטלוויזיה 1+1 של קולומויסקי)", אומר גורם בקבינט השרים שהעדיף להישאר בעילום שם.
בתחילת הקריירה שלו, הוא יצא בגלוי נגד אלכסנדר מסליאקוב, המנחה של מופע ההומור KVN. ב־2003 סירב זלנסקי לחתוך בדיחות מהמערכון שלו שלא עברו את הצנזורה של מסליאקוב. כשהסכסוך הסלים, עזב זלנסקי, כך סיפר בוריס שפיר, מייסד שותף של Kvartal, במאמר בפורבס אוקראינה מ־2012.
ב־2022 סיכן זלנסקי לא רק את הקריירה שלו, אלא גם את חייו. לדברי ראש אגף המודיעין הראשי, קירילו בודאנוב, תוכננו נגדו לפחות חמישה ניסיונות חיסול. "אני מדבר על מקרים שבהם הבנו בבירור שיש כוונה ותוכנית איך לעשות את זה", הוא אומר.
"כשהוא יצא מהבונקר לרחוב בלילה השני של המלחמה, צוות הביטחון שלו היה מאוד עצבני. היו לנו הערכות שצוותי אויב מסתתרים בבניינים סמוכים", משחזר שוסטר. "אבל זלנסקי התעקש. הוא היה צריך להראות לאוקראינים שהוא בקייב”. נסיעתו לעיר חרסון, שפורסמה לאחרונה, נועדה להוכיח שזו עיר אוקראינית.
בשבוע השלישי למלחמה יצאו זלנסקי, ירמק וכמה מהשומרים שלהם לסיור בפאתי קייב. "הם אפילו נסעו למחסום אוקראיני והיו קרובים מאוד לעמדות הרוסים", מספר שוסטר. מאוחר יותר הוא שאל את זלנסקי למה הוא לוקח סיכונים כאלה. הוא ענה שזה אולי פזיז, אבל הוא היה צריך לדבר עם מגיני קייב ולראות את המלחמה מחוץ למסך.
מקרה נוסף – הנסיעה לחרסון. כשהמשלחת הנשיאותית הייתה בכיכר המרכזית, הבחין הצבא ברחפן רוסי, אך זלנסקי הורה לא לבטל את האירוע, למרות שהיה בהישג יד של האויב.
2. נואם מתוחכם
בליל ה־13 בפברואר השנה, וולודימיר זלנסקי דיבר עם קהל מאוד יוצא דופן – מיליוני אוהדי פוטבול אמריקני. משחק הגמר של ליגת הפוטבול הלאומית (NFL), הסופרבול, הוא חג אמריקני. צופים בו כ־200 מיליון צופים ברחבי העולם. עלות הפרסום במהלך השידור הגיעה השנה ל־6־7 מיליון דולר ל־30 שניות. זהו זמן הפרסום היקר ביותר בעולם.
זלנסקי דיבר בחינם. הרעיון הוצע לשגרירה של אוקראינה בארה"ב, אוקסנה מרקרובה, על ידי אנדריי ירמק. "פנינו לסגן הנשיא הבכיר של ה־NFL, ברנדון פלאק, ומצאנו פורמט", היא מספרת. נאום בינלאומי זה, כמו יותר ממאה נוספים מאז ה־24 בפברואר, נועד להבטיח תמיכה גדולה באוקראינה ממדינות המערב. "מנהיגי מדינות דמוקרטיות נותנים לנו נשק כל עוד הבוחרים דורשים זאת, אז זה חלק מסדר העדיפויות התקשורתי", אומר חבר בצוות של זלנסקי שדיבר בעילום שם.
מה למדתי בשנה האחרונה
"בזמן מלחמה אתה מרגיש שהעבודה שלך באמת חשובה, כי היא פשוט יכולה להציל חיים" • בוריס דווידנקו, עורך פורבס אוקראינה, על העבודה העיתונאית באוקראינה בשנה האחרונה
הפלישה הרוסית חילקה את חייו של כל אוקראיני ל"לפני" ו"אחרי". היא גם מחקה הרבה מהניסיון המקצועי שלנו. ב־ 15 השנים האחרונות, כעיתונאי, לא לימדו אותי לשקול כל מילה בקפידה למקרה שהיא עלולה לפגוע ביכולת ההגנה של ארצנו. לא היה לי ניסיון בשיחה עם יזמים, שבנו את עסקיהם במשך עשורים ואיבדו אותם בתוך ימים ספורים. לא ידעתי כמה מפחיד לשאול עמיתים: "מה שלומך?" כי עכשיו התשובה עשויה להיות "חבר שלי, בעלי, ההורים שלי – נהרגו".
עד כמה שזה נשמע בנאלי ומפחיד, בני אדם מסוגלים להסתגל לכל דבר. למדנו מהר לכתוב מאמרים ולערוך מגזינים מתוך מקלטים. מצאנו שפה חדשה כדי לתאר עסקים בתקופות מלחמה. התרגלנו לחדשות על הפגזות והרס. גילינו שעיתונות עסקית יכולה להיות שימושית במהלך מלחמה גדולה. יזמים אוקראינים לא ויתרו, הם לא ברחו – הם עובדים קשה מתמיד, משחזרים את מה שנהרס, בונים, נכנסים לשווקים ולמדינות חדשות.
הם צריכים מישהו שיספר להם על הכללים החדשים, ידגיש את חווית "הטובים ביותר", יראה את הטעויות, יוכיח חוסר צדק וימצא סיפורים מעוררי השראה למען מאבק נוסף. פורבס אוקראינה עושה כל שביכולתו כדי להיות שותף וחבר ליזמים אלה, לפעמים בהגנה, לפעמים בביקורת בונה.
ההבדל הגדול ביותר בעיתונות בזמן מלחמה הוא שאתה מרגיש שהעבודה שלך חשובה באמת. מלבד לחסוך בכסף – היא יכולה להציל חיים. השנה האחרונה הייתה המעניינת והאינטנסיבית ביותר בקריירה שלי. אבל אני מעדיף שלא אני, לא אף אוקראיני, ולא אף אחד משמונה מיליארד האנשים על פני כדור הארץ יחוו אי פעם את החוויה שנקראת "תקופת מלחמה".
על נאומיו של זלנסקי כבר נכתבו עשרות מאמרים. "הם יילמדו עוד שנים רבות", אומר שוסטר. "נאומיו של זלנסקי הוכחו ככלי יעיל לדיפלומטיה". לפי חישובי פורבס, מתחילת הפלישה ועד ה־14 בפברואר 2023, ערך זלנסקי 563 הופעות פומביות. הזמן הכולל שלהן הוא למעלה מ־32 שעות, כאשר כרבע מכלל הנאומים מופנים לקהל זר. הנשיא האוקראיני מדבר בממוצע 1.6 פעמים ביום. "לנאומים של זלנסקי יש תכונה ייחודית למדי", אומרת האנליסטית הפוליטית אונוק. "הוא פונה בהצלחה לקהלים שונים לחלוטין – אוקראינים, הפרלמנט הבריטי וסטודנטים יפנים".
כיצד מאורגנת מכונת ייצור התוכן האיכותי? רוב הטקסטים היומיים והפוליטיים נכתבים על ידי העיתונאי לשעבר, דמיטרו ליטווין. נאומים לאירועי תרבות וחגים כמו ראש השנה נכתבים על ידי יורי קוסטיוק, כותב לשעבר ב־Kvartal. בנוסף, מרבה להשתתף בפגישות דריה זריבנה, הדוברת של ראש הלשכה אנדריי ירמק.
משתתף נוסף בייצור התוכן הוא לא אחר מאשר זלנסקי עצמו. "הנשיא מגיע לפגישות עם 70% מהמסרים המרכזיים", מספרת זריבנה. השימוש במהלכים אלה בנאומים הוא זה שיעורר מעורבות רגשית מהקהל, יחרוט אותו בזיכרון ויהפוך למם. אין זמן ברור שבו זלנסקי עובד על הנאומים. "זו יכולה להיות חצי שעה בין פגישות לשיחות, או שזה יכול להיות בדרכים", אומר חבר בצוות הנשיא. "למשל, הנאום לפני הפרלמנט הבריטי נכתב על המטוס".
לכל נאום יש מטרה פרגמטית. "הנשיא והגברת הראשונה לא יסכימו להשתתף באירוע אם אין הבנה כיצד הקהל יכול לעזור לאוקראינה במלחמה", אומר בכיר בלשכת זלנסקי.
כנות, ישירות ואמוציונליות הם המרכיבים הנפוצים בנאומיו של זלנסקי. הוא מצליח לגייס את האהדה של שומעיו ממדינות שונות לטובת אוקראינה. הוא עושה זאת באמצעות רמיזות היסטוריות, הקבלות תרבותיות וחוויות משותפות. צוותי השגרירות במדינות הרלוונטיות מסייעים בחיפוש.
"לפני שמתחילים לעבוד, אנחנו מגלים מה המדינה הזו חושבת על אוקראינה ומה צריך לעשות כדי לגרום להם להתחיל לחשוב", אומר גורם בלשכת הנשיא. "לאחר מכן מוגדרות המטרות העיקריות והצרכים שלנו, למשל מטוסים. ואז הצוות מבלה 24 שעות בחיפוש אחר מילים כדי להפוך את המטוסים למציאות".
3. דיפלומט
"אני מעורב גם במלחמה וגם בדיפלומטיה, אבל דיפלומטיה הכרחית כדי שיהיה על מה להילחם". עיקרון זה של זלנסקי מוזכר על ידי שני גורמים שמשוחחים עם פורבס. לוח הזמנים של הנשיא מאשר זאת. "יום טיפוסי מתחיל בפגישה עם הצבא וכוחות הביטחון", אומר ירמק. "אחר כך יהיו שלוש עד חמש שיחות טלפון או פגישות בינלאומיות, וכך גם בסופי שבוע".
גם במהלך החודש וחצי הראשונים, והרגועים יחסית של השנה, היו לזלנסקי, לפי מקורות גלויים, 45 שיחות בינלאומיות ו־21 פגישות. "הנשיא הוא ללא ספק עכשיו הדיפלומט הראשי של המדינה", אומר פאבל קלימקין, שעמד בראש משרד החוץ בתקופת נשיאותו של פטרו פורושנקו.
עד כמה הדיפלומטיה של זלנסקי מוצלחת? "אם אנחנו מדברים על העולם המערבי, ההתמודדות הייתה מוצלחת", אומר קלימקין. "לפני המלחמה היו לאוקראינה שותפים טובים, אבל הקשרים לא היו רציפים. עכשיו זו קואליציה יציבה שמתחזקת מדי חודש. אין היחלשות מהצד של אוקראינה".
בין ההישגים, בנוסף לאספקת כלי נשק מורכבים ויעילים יותר, קלימקין מצטט התקדמות לקראת הקמת בית דין לפשעי מלחמה רוסיים ומועמדותה של אוקראינה לחברות באיחוד האירופי. במאי־יוני 2022 הגיעה פעילותו הציבורית של זלנסקי לשיאה, עם 23 ו־29 נאומים בהתאמה. ב־23 ביוני, בבריסל, הצביעו מנהיגי 27 מדינות האיחוד האירופי על הענקה לאוקראינה מעמד של מועמדת לחברות באיחוד.
זלנסקי מנהל משא ומתן לא כמו שמלמדים באקדמיות לדיפלומטיה. "לדרוש את המקסימום, לומר דברים לא נעימים בפני כולם, להדגיש את השוויון באוקראינה", אומר סיימון שוסטר. "זה הרגיז שותפים בתחילת הדרך". ביידן אפילו נעלב מזלנסקי. ב־1 ביוני הודיע הבית הלבן על אספקת מערכות רקטות HIMARS לאוקראינה, וכשהנשיא האמריקני התקשר לזלנסקי שבועיים לאחר מכן כדי להודיע לו שבדיוק אושרה חבילת סיוע מקסימלית חדשה של מיליארד דולר, הוא שמע מייד על רשימת צרכים חדשה.
4. מפקד עליון
לדברי אולגה אונוק, ניצחונו של זלנסקי בבחירות לנשיאות נבע בעיקר מהבטחתו לשלום לאוקראינים. זלנסקי השמיע את המתכון שלו לפתרון הסכסוך בראיון עם דמיטרי גורדון שלושה חודשים לפני הבחירות: לשבת ליד שולחן המשא ומתן עם פוטין ו"להיפגש איפה שהוא באמצע". הנאיביות שלו התנגשה במהירות במציאות, כשנשיאי אוקראינה ורוסיה נפגשו בפריז בדצמבר 2019 ולא הצליחו להסכים על שום דבר. זלנסקי לא התעניין במיוחד בענייני צבא. "בצבא סיפרו שבשנים הראשונות לנשיאותו הוא סמך עליהם מאוד ונתן להם הרבה חופש", מוסיף שוסטר.
האופוזיציה מבקרת את זלנסקי על הניתוק. "יש הרבה שאלות על מה שקרה לפני ה־24 בפברואר ואיך הגענו ל־24 בפברואר", אומר גונצ'רנקו. "באופן פרדוקסלי, הפציפיזם של זלנסקי שיחק נגד פוטין", אומר ההיסטוריון פלוחי. "כולם באוקראינה ובעולם ידעו שזלנסקי רוצה שלום, וכשרוסיה תקפה, לעמדה האוקראינית הייתה לגיטימציה רבה. הפלישה בקנה מידה מלא אילצה את זלנסקי להתעניין במלחמה".
זלנסקי לבש מדי קרב בערב ה־24 בפברואר ומאז לא נראה בלבוש אזרחי. "זה לא תוכנן מראש", אומר ארחמיה. "בבוקר, כולם הגיעו לבנקובה (משרד המנהל הנשיאותי) בחליפות, אבל לא היה נוח איתן בבונקר. הלכנו למחסן M־TAC וקנינו מדי צבא", הוא מספר. "כולם אהבו את זה – זה היה נוח. ההנחיה היחידה הייתה לא להיראות כמו הנשיא".
בחודשי המלחמה הראשונים זלנסקי הקשיב יותר לגנרלים. "כמי שהפך לסמל של התנגדות, נמנע זלנסקי מהפיתוי להפוך למפקד העליון – הגנרליסימו", אומר פלוחי. "זהו יתרון משמעותי ביותר". עם הזמן המצב השתנה, מאמין שוסטר. "הצבא מדווח כי הנשיא משחק תפקיד פעיל יותר בקבלת החלטות חשובות", אומר העיתונאי. "הוויכוח במטה נמשך, אבל המילה האחרונה לגבי פעולות מפתח, כמו מתקפת הנגד, נמצאת אצלו". קבלת ההחלטה הסופית היא חובתו של זלנסקי כמפקד העליון, מבהיר בודאנוב, אך הוא מאשר שהמפקדה היא גוף "חי" עם דיונים ערים לפעמים.
בתחילת 2023, האסטרטגיה של אוקראינה החלה לספוג ביקורת בתקשורת הזרה. חלקה רמזה כי ההחלטות מונעות לרוב על ידי מטרות פוליטיות. למשל, ב־13 בפברואר, ציטט הוושינגטון פוסט פקידים אמריקנים, כי "זלנסקי לא רוצה לסגת מבאחמוט, והוא חושש מפגיעה במורל האוקראינים". לטענת הפקידים, החלטה זו מזיקה, מכיוון שהיא גוזלת משאבים רבים, וזה "לא ריאלי להגן בו־זמנית על באחמוט וגם לפתוח במתקפת נגד באביב".
"בעולם האמיתי אין החלטות צבאיות מנותקות לחלוטין מהפוליטיקה", אמר אנליסט צבאי בכיר של הקרן "לחזור לחיות", מיקולה בייליסקוב. "שנית, אם ניסוג מבאחמוט, הרוסים לא יפסיקו להתקדם כל עוד יש להם משאבים. וכרגע, יש להם את המשאבים האלה".
אף אחד מהמרואיינים של פורבס לא אישר כי קיים סכסוך בין זלנסקי לבין הפיקוד הצבאי העליון. "תפעול מתואם של המטה, ראשי הפיקוד מדווחים לנשיא מספר פעמים בשבוע – זו תגובה לכל המבקרים", אומר ירמק. "יש חילוקי דעות, אבל אף אחד לא שובר לאף אחד את הברך", אומר מקורב לזלנסקי. "כשהצבא צריך משהו, גם אם הוא לא פופולרי מבחינה פוליטית, הם מקבלים מענה".
אחרי המלחמה
עם הפלישה הרוסית, נוצרה ריכוזיות חסרת תקדים באוקראינה. הפרלמנט איבד מכוחו, ורק הפקידים הנאמנים של לשכת הנשיא נותרו בקבינט המלחמתי. כלי התקשורת המשפיעים ביותר באוקראינה הועברו לפיקוח של לשכת הנשיא. הרשות המבצעת הפכה יותר ויותר נשלטת על ידי "אנשים במדים".
יחד עם זאת התמיכה בזלנסקי הגיעה לרמת שיא. "הסקר האחרון שערכנו היה בסתיו, ובאותו זמן, %80־90% מהאוקראינים אמרו שהם יצביעו לזלנסקי. מתודולוגיה אחרת מראה נתון של 65%", אומרת אונוק.
האם זלנסקי יוכל לזנוח את ריכוזיות הכוח לאחר סיום המלחמה? "ההיסטוריה של השנים האחרונות הראתה שהעם האוקראיני הוא 'השותף המוביל' במדינה, ולכן ההחלטה על סמכויות הנשיא וצוותו תתקבל על ידי החברה", אומר פלוחי. "הכישרון הפוליטי של זלנסקי טמון ביכולת שלו להרגיש את הקהל".
מחשבות דומות מביעה אולגה אונוק, מחברת "אפקט זלנסקי". "זלנסקי הוא מנהיג מדהים, אבל הוא התוצר וההשתקפות של אוקראינה המודרנית – לא היוצר שלה".
