בתחילת יולי הציגה יונדאי (Hyundai) בגאווה את הרובוט ההומנואידי אטלס (Atlas), שפותח על ידי בוסטון דיינמיקס (Boston Dynamics), כשהוא בועט בכדור במסגרת אירוע של פיפ״א. שבועות ספורים לאחר מכן, כ-35 אלף מעובדי החברה בדרום קוריאה יצאו לשביתה מתגלגלת בדרישה אחת ברורה: לא לאפשר הכנסת רובוטים הומנואידיים למפעלים לפני שיושג הסכם עם איגוד העובדים.
זוהי, ככל הנראה, השביתה הראשונה בעולם שפורצת במפורש בעקבות תוכנית לשלב רובוטים הומנואידיים בפס ייצור. למעשה, זו אינה הפעם הראשונה שבה עובדים נאבקים בטכנולוגיה חדשה. כבר בתחילת המאה ה-19, בעיצומה של המהפכה התעשייתית, יצאו פועלי טקסטיל באנגליה למאבק נגד מכונות האריגה החדשות, שלדבריהם איימו לגזול את פרנסתם. חלקם אף ניפצו את המכונות במחאה – אירועים שהפכו לאחד הסמלים הבולטים של המתח בין קדמה טכנולוגית לשוק העבודה. יותר מ-200 שנה לאחר מכן, הוויכוח חוזר לזירת המפעלים, אלא שהפעם לא מדובר במכונות אריגה, אלא ברובוטים הומנואידיים ובבינה מלאכותית. במשך שנים החשש מפני רובוטים שיחליפו עובדים היה בעיקר תרחיש עתידי; השבוע, הוא הפך למציאות.
השביתה פוגעת במפעלי ההרכבה של יונדאי בדרום קוריאה, שאחראים לכמחצית מתפוקת הרכב העולמית של החברה. לצד דרישות הנוגעות לשכר ולחלוקת רווחים, איגוד העובדים מציב הפעם דרישה חדשה: שלא להכניס אפילו רובוט אחד למפעל לפני שיושג הסכם מסודר בין ההנהלה לנציגות העובדים.
הדרישה אינה נובעת מפריסה שכבר החלה בדרום קוריאה, אלא דווקא מניסיון להקדים תרופה למכה. בחודש ינואר הציגה בוסטון דיינמיקס את הדור החדש של הרובוט ההומנואידי Atlas והודיעה כי עשרות אלפי היחידות הראשונות שיוצרו יימסרו ליונדאי. במאי הודיעה יונדאי כי בכוונתה לפרוס יותר מ-25 אלף רובוטים במפעלי יונדאי וקיה (Kia), תחילה בארצות הברית. מועד לפריסה במפעלים בקוריאה עדיין לא נקבע, אך העובדים מבקשים לעגן את ההגנות עליהם עוד לפני שהרובוטים יגיעו לפס הייצור.
ֿכשהעלות יורדת, החשש עולה
כדי להבין את החשש של העובדים, צריך להסתכל על המספרים. בעבר עלותו של רובוט Atlas עמדה על יותר מ-200 אלף דולר. כיום, בשלב הייצור הראשוני, מחירו מוערך בכ-130-140 אלף דולר. לפי הערכות יונדאי, לאחר שהייצור המצטבר יחצה את רף 50 אלף היחידות, המחיר צפוי לצנוח לכ-30 אלף דולר בלבד. לפי דיווח בלעדי של Forbes, הירידה הדרמטית נובעת מפישוט משמעותי בתכנון הרובוט ובחומרי הגלם שמהם הוא מיוצר.
במקביל, יונדאי מאיצה את ההשקעה בתחום. החברה מתכננת לייצר כ-30 אלף רובוטים בשנה עד 2028, ובמסגרת השקעה של 26 מיליארד דולר בארה״ב היא מקימה גם מפעל ייעודי לרובוטיקה ומתקן לייצור אקטואטורים של Hyundai Mobis, שצפוי להגיע לקצב ייצור של כ-350 אלף יחידות בשנה. לאחר שהשלימה לאחרונה את רכישת מלוא הבעלות על בוסטון דיינמיקס, יונדאי נמצאת בעמדה שעשויה להפוך אותה הן ליצרנית הגדולה בעולם של רובוטים הומנואידיים והן ללקוחה הגדולה ביותר שלהם.
רובוט Atlas עדיין אינו מסוגל לבצע כל משימה שאדם יכול לבצע, אך הוא נחשב לאחד הרובוטים ההומנואידיים המתקדמים בעולם: הוא חזק, נייד ומסוגל להשתלב במערכות ניהול הייצור של המפעל. מבחינת מנהלים, רובוט שמחירו צפוי לרדת לכ-30 אלף דולר, עובד שלוש משמרות ברצף, אינו מבקש העלאה בשכר, אינו מגיש תלונות ואינו יוצא לפנסיה, הוא השקעה אטרקטיבית במיוחד.
מה שקורה בקוריאה, לא יישאר בקוריאה
השביתה צפויה לעלות ליונדאי באובדן ימי ייצור ובהכנסות, אך המשמעות שלה חורגת הרבה מעבר לחברה עצמה. היא עשויה להפוך לתקדים עבור תעשיות ברחבי העולם, שנערכות גם הן לעידן הרובוטים ההומנואידיים.
טסלה (Tesla), BMW, מרצדס-בנץ (Mercedes-Benz), טויוטה (Toyota), BYD וצ׳רי (Chery) משקיעות כיום מיליארדי דולרים ברובוטיקה הומנואידית ובאוטומציה מבוססת בינה מלאכותית. גם ג׳נרל מוטורס (GM) מגבירה את קצב האוטומציה: החברה מדרגת את ספקיה לפי רמת האוטומציה שלהם, ולאחרונה הוסיפה 50 רובוטים שיתופיים (״Cobots״) למפעל שבו פיטרה זמן קצר קודם לכן יותר מ-1,000 עובדים.
לכן, האופן שבו יסתיים העימות ביונדאי עשוי להשפיע הרבה מעבר לדרום קוריאה. יצרניות רכב, איגודי עובדים ומשרדי עבודה ברחבי העולם עוקבים אחר ההתפתחויות, בניסיון להבין כיצד ישתלבו רובוטים הומנואידיים בשוק העבודה – ומה יהיו גבולות הגזרה בינם לבין העובדים האנושיים.
הוויכוח על השאלה האם רובוטים יחליפו בני אדם כבר אינו תרחיש עתידי או דיון תיאורטי. הוא כבר מתנהל על רצפת הייצור, והשאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא לא אם זה יקרה – אלא כיצד.
