גל התקלות הטכנולוגיות בארה״ב: בתוך ימים ספורים שובשו מערכות של ענקיות טכנולוגיה, בנקים, חברות תעופה ואפילו הסוכנות לביטחון לאומי (NSA). האם מדובר בצירוף מקרים או בכשל מערכתי רחב יותר? | צילום: Pexels
גל התקלות הטכנולוגיות בארה״ב: בתוך ימים ספורים שובשו מערכות של ענקיות טכנולוגיה, בנקים, חברות תעופה ואפילו הסוכנות לביטחון לאומי (NSA). האם מדובר בצירוף מקרים או בכשל מערכתי רחב יותר? | צילום: Pexels

אפל, מיקרוסופט ואפילו ה-NSA: האם גל התקלות הוא לא יותר מסתם צירוף מקרים?

בתוך פחות משבוע קרסו מערכות של ענקיות טכנולוגיה, בנקים וחברות תעופה, ואפילו של הסוכנות לביטחון לאומי של ארה״ב (NSA) • רצף התקלות עורר חשש ממתקפת סייבר מתואמת, אך הממשל האמריקאי שולל קשר בין האירועים • בינתיים, מומחי אבטחה מצביעים על הסבר מדאיג לא פחות: הבינה המלאכותית מאיצה את גילוי פרצות האבטחה, והמערכות שאמורות לתקן אותן מתקשות לעמוד בקצב

בתוך חמישה ימים בלבד, שורה של מערכות טכנולוגיות מרכזיות בארה״ב הפסיקו לפעול. שירותי הדואר האלקטרוני של מיקרוסופט שובשו, אלפי טיסות עוכבו או בוטלו, לקוחות בנקים התקשו לבצע פעולות בחשבונותיהם, שירותים של אפל קרסו ואפילו רשת התקשורת המסווגת של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) הושבתה.

רצף התקלות החריג, שהתרחש בין 12 ל-17 בנובמבר, עורר חשש מפני מתקפת סייבר רחבת היקף. ברשתות החברתיות נפוצו השערות על מתקפה מתואמת נגד תשתיות אמריקאיות, ומחוקקים משתי המפלגות דרשו מהממשל הסברים מפורטים יותר.

הרשויות והחברות שנפגעו מתעקשות כי מדובר בתקלות טכניות נפרדות ולא קשורות, אך מומחי סייבר מצביעים על בעיה מערכתית עמוקה יותר: תשתיות דיגיטליות מיושנות, תלות במספר מצומצם של ספקיות טכנולוגיה וקצב עדכוני תוכנה שהולך וגובר. כעת מתברר שגם להתקדמות המהירה של הבינה המלאכותית עשוי להיות חלק בתופעה.

חמישה ימים, שש תקלות גדולות

גל השיבושים החל ב-12 בנובמבר, כאשר משתמשים ברחבי העולם דיווחו על קשיים בגישה לשירותי Microsoft 365, בהם Outlook ו-Teams. התקלה נמשכה יותר מיממה ופגעה בפעילותם של עסקים ורשויות מקומיות. מיקרוסופט התנצלה והבהירה כי מדובר בבעיה טכנית שאינה קשורה למתקפת סייבר או לשימוש בבינה מלאכותית.

למחרת, ב-13 בנובמבר, נרשם שיבוש חמור בהרבה. רשות התעופה הפדרלית האמריקאית (FAA) הורתה על עצירה ארצית של המראות, לאחר שמערכות התקשורת שלה הוצפו בנתונים. אלפי טיסות ברחבי ארה״ב הושפעו מהאירוע, שנקשר לשדרוג של נתב תקשורת שביצע קבלן פדרלי. הרשויות בחנו גם תשתיות תקשורת בטקסס ובארקנסו כמקורות אפשריים לשיבוש.

אף שה-FAA מסרה כי אין אינדיקציה למתקפת סייבר או לפעילות עוינת, הבולשת הפדרלית (FBI) החלה לבדוק את האירוע. שר התחבורה האמריקאי, שון דאפי, הבטיח כי אם יתברר שמדובר בפריצה למערכות, המידע יפורסם לציבור.

ב-16 בנובמבר הצטרפו לרשימה שני גופים נוספים. בנק Chase דיווח על תקלה שפגעה בשירותי הבנקאות המקוונת ובפעולות פיננסיות, לרבות עסקאות שבוצעו מול חשבונות בבנק. החברה ייחסה את השיבוש לבאג בתוכנה ושללה קשר למתקפת סייבר.

באותו ערב סבלה חברת התעופה יונייטד איירליינס מתקלה טכנולוגית שנמשכה כ-90 דקות ועיכבה המראות. גם במקרה הזה הבהירה החברה כי אין אינדיקציה לאירוע אבטחת מידע.

אולם האירועים המדאיגים ביותר התרחשו ב-17 בנובמבר. תחילה דיווחו אלפי משתמשים על שיבושים בשירותי אפל, בהם iCloud, Apple Pay וחנות האפליקציות. החברה הודיעה כי עדכון פנימי גרם לתקלות והבהירה שלא מדובר במתקפת סייבר.

באותו יום התברר שגם רשת פנימית מסווגת של ה-NSA, אחת מסוכנויות המודיעין החשובות והרגישות ביותר בארה״ב, הושבתה. הסוכנות ייחסה את האירוע לעבודות תחזוקה מתוכננות, אך עצם הפגיעה ברשת מסווגת, לצד רצף התקלות במערכות אזרחיות, הגבירה את החששות.

״צירוף המקרים הגדול בהיסטוריה״?

ככל שהצטברו הדיווחים, כך גבר הלחץ על הממשל האמריקאי לספק תשובות. מחוקקים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד דרשו מידע נוסף על האירועים ועל האפשרות שקיים ביניהם קשר. הסנאטור הרפובליקני ג׳וש האולי אמר כי אם כל האירועים האלה אכן התרחשו במקרה, מדובר ב״צירוף המקרים הגדול ביותר בהיסטוריה של העולם״. הוא קרא לקיים תדרוכים בקונגרס כדי להבין מה באמת מתרחש.

גם האקים ג׳פריס, מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים, דרש הבהרות. לדבריו, עדיין לא ברור אם מדובר בבעיות תשתית בלבד או אם מעורבת באירועים פעילות זדונית. מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, ניסה להרגיע את החששות. בשיחה עם עיתונאים במנילה ב-18 בנובמבר הצהיר כי לממשל אין כל ראיה לכך שהתקלות קשורות זו לזו, או לכך שהן נגרמו בידי האקרים, ארגוני פשיעה או מדינה זרה.

״אנחנו לא נמצאים תחת מתקפה מערכתית״, אמר רוביו, והדגיש כי לכל אחד מהאירועים נמצא הסבר טכני נפרד. גם גורם בכיר בממשל טראמפ, ששוחח בעילום שם עם כלי תקשורת אמריקאיים, הביע ביטחון בכך שהשיבושים נגרמו משדרוגי מערכות, תיקוני תוכנה ושינויים בחומרה, ולא ממתקפה מתואמת.

עם זאת, ההסברים הרשמיים לא העלימו את השאלות. כיצד ייתכן שכל כך הרבה מערכות חיוניות, שלכאורה אינן קשורות זו לזו, נפגעו בפרק זמן קצר כל כך?

תשתיות ישנות 

לדברי מומחי אבטחת מידע ששוחחו עם פורבס, התשובה עשויה להיות פשוטה ומטרידה בעת ובעונה אחת. ״האינטרנט נראה מבוזר, אבל בפועל חלק גדול מהטכנולוגיה שבה אנחנו משתמשים נשען על מספר קטן יחסית של ספקים״, מסבירה ליסה פורטה, מייסדת חברת אבטחת הסייבר Red Goat Cyber Security.

המשמעות היא שגם כאשר חברות, בנקים וגופים ממשלתיים מפעילים מערכות שונות לחלוטין, חלקן עשויות להסתמך על תשתיות, שירותים ורכיבי תוכנה משותפים. תקלה ברכיב מרכזי יכולה להשפיע על מספר רב של ארגונים, גם אם אין ביניהם קשר עסקי ישיר.

לכך מצטרפת בעיה נוספת: ארגונים רבים מעדיפים מהירות ויעילות על פני בדיקות ממושכות של עמידות המערכות. כתוצאה מכך, עדכונים ושינויים טכנולוגיים עלולים ליצור רצף תקלות שנראה מתואם, גם כאשר מדובר באירועים נפרדים.

מומחית הסייבר בקי פינקרד מצביעה על תופעה המכונה ״חוב טכנולוגי״ (Technical Debt). במשך שנים ארגונים הוסיפו פתרונות חדשים על גבי מערכות ישנות, מבלי להחליף בהכרח את התשתיות שעליהן הן פועלות. התוצאה היא מערכות מורכבות יותר, שקשה יותר לתחזק ולשנות מבלי לגרום לתקלות.

גם איאן תורנטון-טראמפ, מנהל אבטחת המידע של Inversion6, מצביע על בעיה נוספת: רבים מהאנשים שתכננו והקימו את התשתיות הישנות כבר אינם עובדים בתחום. לדבריו, דווקא אותם עובדים הכירו את המערכות לעומק וידעו כיצד לשמור על פעילותן התקינה.

במקביל, השימוש במערכות ממשיך לגדול משנה לשנה, בעוד מגבלות החומרה, התשתיות והקיבולת אינן נעלמות. השילוב הזה הופך את המערכות לפגיעות יותר לשינויים, גם ללא התערבות של גורם עוין.

ה-AI מוצא פרצות

בימים האחרונים עלה הסבר נוסף לגל התקלות, שעשוי לשנות את האופן שבו תעשיית הטכנולוגיה מתמודדת עם איומי סייבר. מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית הפכו לכלים יעילים במיוחד בזיהוי חולשות אבטחה בקוד. הם מסוגלים לסרוק מערכות מורכבות ולאתר פרצות שבעבר נדרשו למומחים אנושיים שעות, ימים ולעיתים שבועות כדי לגלות.

לכאורה, מדובר בבשורה חיובית: ככל שחולשות מתגלות מוקדם יותר, כך אפשר לתקן אותן לפני שהאקרים ינצלו אותן. אלא שליכולת החדשה הזאת יש גם מחיר.

בדוח שפרסם ב-18 בנובמבר ארגון Cloud Security Alliance, העוסק באבטחת שירותי ענן, נטען כי קצב גילוי החולשות גדל במהירות, בעוד התהליכים שנועדו לבדוק תיקוני תוכנה ולהטמיע אותם בבטחה אינם מתפתחים באותו קצב. כל תיקון אבטחה מחייב שינוי בקוד. וכל שינוי כזה, גם אם מטרתו להגן על המערכת, עלול ליצור תקלה חדשה או לשבש את פעולתם של רכיבים אחרים.

לפי נתוני מאגר החולשות הלאומי האמריקאי (NVD), מספר חולשות התוכנה שדווחו בפומבי מתחילת 2026 כבר גבוה ביותר מפי שניים ממספרן בכל שנת 2025. יותר ממחצית החולשות שדווחו השנה התגלו מאז אוגוסט בלבד. גם במיקרוסופט נרשמה עלייה חריגה: לפי מדריך עדכוני האבטחה של החברה, היא תיקנה מתחילת השנה 5,535 חולשות במוצריה, יותר מפי שניים ממספר החולשות שתיקנה בשנים 2024 ו-2025 יחד.

המשמעות היא שחברות נדרשות להתמודד עם כמות הולכת וגדלה של תיקונים, לעיתים בלוחות זמנים קצרים במיוחד. כאשר תהליכי הבדיקה אינם מצליחים להדביק את הקצב, גדל גם הסיכון שעדכון שנועד למנוע פריצה יגרום בעצמו להשבתת שירות.

כשהתיקון עצמו גורם לתקלה

הדוח של Cloud Security Alliance מדגיש כי אין ראיות הקושרות בין חולשות שהתגלו באמצעות AI לבין כל אחת מהתקלות האחרונות. אולם דיווח שפורסם בהמשך ב-CBS News סיפק דוגמה מוחשית לסיכון שעליו התריע הארגון.

לפי הדיווח, התקלה ברשת המסווגת של ה-NSA התרחשה לאחר ניסיון דחוף לתקן חולשות תוכנה שהתגלו בסיוע בינה מלאכותית. ראש המודיעין הלאומי האמריקאי, ג׳יי קלייטון, מסר כי חלק מהמערכות לא הצליחו לפעול מחדש לאחר התקנת התיקונים. המקרה אינו מוכיח שהבינה המלאכותית גרמה לגל התקלות כולו, אך הוא ממחיש כיצד גם פעולה שנועדה לחזק את אבטחת המידע עלולה להשבית מערכות קריטיות.

החשש הזה אינו חדש. כבר באוקטובר הושבתו באופן יזום אתרים ממשלתיים באירופה ובמדינות נוספות, לאחר שמפעיליהם ביקשו למנוע מתקפות אפשריות עד שיוכלו לתקן חולשות תוכנה שהתגלו בסיוע AI. מנכ״ל Cloudflare, מתיו פרינס, אף הזהיר בריאיון לרויטרס כי השנים הקרובות עלולות להתאפיין ברצף אירועי אבטחה ושיבושים שייצרו תחושה של משבר מתמשך.

גל התקלות הבא בדרך?

מומחי האבטחה אינם שוללים את האפשרות שתקלות דומות יתרחשו גם בעתיד. הבעיה המרכזית אינה בהכרח שהמערכות פגיעות יותר למתקפות, אלא שהן נדרשות להשתנות בקצב מהיר יותר מכפי שניתן לבדוק אותן בבטחה.

רוביו עצמו התייחס לאפשרות הזאת כאשר נשאל על הקשר בין בינה מלאכותית לגל השיבושים. הוא נמנע מלקבוע כי AI מילאה תפקיד באירועים, אך הודה כי תיקון חולשות אבטחה עלול לעיתים ליצור הפרעות זמניות בפעילות המערכות.

גם הסנאטור הדמוקרטי מארק וורנר, סגן יו״ר ועדת המודיעין של הסנאט, הזהיר כי היכולת של בינה מלאכותית לזהות חולשות במהירות חסרת תקדים יוצרת לחץ להטמיע תיקונים במערכות שלא בהכרח תוכננו להתמודד עם שינויים תכופים כל כך.

לצד זאת, מומחים מדגישים כי תעשיית הטכנולוגיה כבר משקיעה משאבים רבים יותר בשיפור תהליכי הבדיקה, התחזוקה וההתאוששות מתקלות. האתגר יהיה להתאים את התהליכים האלה לקצב החדש שבו מתגלות חולשות ומתפרסמים תיקונים.

בסופו של דבר, ייתכן שגל התקלות האחרון אינו תוצאה של מתקפת סייבר מתוחכמת או של ניסיון הסתרה, אלא ביטוי לבעיה יסודית יותר בעולם הטכנולוגיה: מערכות שהפכו חיוניות כמעט לכל תחום בחיינו, אך נבנו לאורך עשרות שנים וכעת נדרשות להשתנות במהירות חסרת תקדים. הבינה המלאכותית אולי מאפשרת לנו לזהות פרצות מהר יותר מאי פעם, אבל אם לא נלמד לתקן אותן באותה רמת זהירות, דווקא הניסיון להפוך את המערכות לבטוחות יותר עלול להיות הדבר שישבית אותן.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.