Forbes Israel Logo

מסביב לעולם בעקבות הבלוקצ'יין: מדיניות אימוץ הביטקוין כמראה למצב הכלכלה

הפגנות נגד חוק הביטקוין ברחבי אל סלבדור | צילום: Shutterstock
הפגנות נגד חוק הביטקוין ברחבי אל סלבדור | צילום: Shutterstock
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
אוקראינה אישרה לאחרונה את השימוש במטבע הקריפטוגרפי לביצוע עסקאות במדינה ואחריה הגיע תורה של אל סלבדור. מה שעשוי להיראות במבט ראשון כמהלך פיננסי חדשני הוא למעשה שיקוף של תמונת המצב הכלכלית העגומה במדינות השונות

Contributors

בחודש האחרון, לאחר ההכרזה של אל סלבדור בנוגע לאימוץ מטבעות קריפטוגרפיים באופן חוקי, גם אוקראינה אישרה את הביטקוין כמטבע רשמי במדינה. למעשה, הכתבות שפורסמו בתקשורת הישראלית ובכלל, התייחסו באותה הנשימה גם למדינות נוספות שנהגו באופן דומה מבחינת מדיניות ההכלה לקריפטו, כמו קובה ופנמה. יש שהגדילו והוסיפו גם את ארצות הברית וגרמניה לדיון, לאחר שאלו שנקטו צעדים משמעותיים בדרך להפיכת שוק המטבעות המקוונים ללגיטימי.

בפועל, התקשורת קשרה בין נושאים שונים שמעידים על מצבה העגום של טכנולוגית הבלוקצ'יין, כמראה המשקפת את מצבה העגום של הכלכלה. הראשון הוא הבדל בין הילך חוקי ואימוץ מטבע לבין הכרזה על נכס חוקי. כדי להבין, ניתן להסתכל על דוגמה קרובה, פה בישראל.

הילך חוקי הוא למעשה המטבע רשמי של מדינה, כזה שכל בית עסק חייב לקבלו כאמצעי תשלום ושניתן לשלם באמצעותו מסים. בישראל מדובר בשקל החדש. זה לא אומר שלא ניתן לבצע עסקאות גם במטבעות אחרים, כמו למשל הדולר האמריקאי. הדולר חוקי במדינת ישראל ויש מספיק בתי עסק שיסכימו לקבל דולרים תמורת סחורה, אבל הם לא חייבים לעשות זאת ולא ניתן לשלם באמצעות דולרים מסים בישראל. על כן, הדולר אמנם חוקי בישראל אך הוא לא מהווה הליך חוקי.

מנגד, אל סלבדור החליטה במודע "לאבד" שליטה על המערכת המוניטרית לפני כ-20 שנה ואימצה בהמשך את הדולר האמריקאי כמטבע החוקי שלה. לכן, ההחלטה על אימוץ ביטקוין כמטבע רשמי והילך חוקי במדינה זו לא כרוכה בוויתור על עצמאות או סמכויות קיימות של השלטון המרכזי.

למרות זאת, באל סלבדור מנסים להילחם אם כך בבעיה אחרת – תושבים חסרי חשבונות בנק. מדובר לא בבעיה מקומית בלבד אלא בסוגיה כלל עולמית. בישראל אין נתונים רשמיים בנוגע להיקף התופעה, אך ההערכה היא שישנם כמה מאות אלפי בני אדם שאין להם חשבון או גישה לחשבון בנק בישראל.

אל סלבדור החליטה לאבד במודע את השליטה על המערכת ההומניטרית ואימצה את הדולר האמריקאי כמטבע חוקי, כך שאימוץ הביטקוין לא כרוך בוויתור על עצמאות לשלטון המרכזי

באל סלבדור כבר מדובר במיליוני תושבים, כ-70% מכלל האוכלוסייה. מדובר בחסם משמעותי שמונע מחלקים גדולים מהאזרחים מלהשתתף בכלכלה, דבר שמונע קידום וצמיחה ברמה לאומית. על כן, במדינה המרכז-אמריקאית מאמינים שאימוץ הביטקוין יאפשר קפיצה מעל הטכנולוגיה המיושנת של המערכת הבנקאית המסורתית, הישר לטכנולוגיה הפיננסית של המאה ה- 21. נשאלת השאלה האם המהלך אכן יצליח, כאשר רק כשליש מאוכלוסיית המדינה משתמשת באינטרנט.

עד שנדע האם הניסוי השאפתני צלח או לא – יש דבר אחד וודאי: המהלך פגע באל סלבדור ברמה מדינית, בשל החשש שהתנודתיות הרבה בשוויו הדולרי של הביטקוין תפגע ביציבות הכלכלה המקומית ותוביל לאינפלציה.

רצון לשליטה מוגברת

אוקראינה לעומת זאת היא סיפור אחר לחלוטין. שם לא מדובר באימוץ ביטקוין כהילך חוקי, אלא פשוט החלטה שמגדירה אותו כנכס חוקי.
במדינות שונות בעולם, כאשר ברוב המקרים מדובר במדינות בעלות מבנה משטר ריכוזי עד טוטליטרי, יש רצון של הממשל המרכזי לקיים שליטה מוגברת על חיי התושבים. לכן, במדינות אלו ישנם נכסים רבים שאינם חוקיים, בפרט כאלו שעשויים לשמש ככלכלה חלופית הפוגעת במונופול השלטון על ייצור של המטבע המקומי.

ישנן מדינות בהן אם לא נקבע לגבי טכנולוגיה חדשה מפורשות שהיא חוקית, אזי קיים ספק אמתי לגבי החוקיות שלה. כמו כן, ישנן מדינות שנקטו צעדים אקטיביים כדי להגדיר את טכנולוגית הבלוקצ'יין, ובפרט את הביטקוין, כבלתי חוקיים.

הפתרון: רגולציה?

בשנת 2020 קבעה רוסיה שהביטקוין חוקי, אך בד בבד קבעה איסור מפורש על שימוש במטבע לצורך ביצוע תשלומים במדינה. הדוגמה הבולטת ביותר לאיסורים דומים ואף חמורים יותר היא סין, שם קיימת מגמה מתמדת של החמרת הרגולציה, כאשר בתחילת השנה אסרו על מסחר ספקולטיבי בביטקוין והוציאו מחוץ לחוק פלטפורמות למסחר בביטקוין (אקסצ'יינג'ים).

בימים האחרונים החמירה סין את המדיניות בנושא אף יותר וקבעה באופן גורף שהביטקוין אינו חוקי לשימוש בכל תחומי המדינה וכי אסור לבצע באמצעותו שום עסקה.

אוקראינה היא דוגמה מצוינת למדינה שבה היה נדרש לעשות צעד אקטיבי שמכריז על טכנולוגיית הבלוקצ'יין כחוקית ורשמית. לא מדובר בצעד שמקדם את המסחר בביטקוין, ובוודאי לא צעד שמחייב בתי עסק לקבל תשלומים בביטקוין.

אוקראינה. צילום: Shutterstock
אוקראינה. דוגמה למדינה שאימצה את השימוש בביטקוין ממניעים אחרים | צילום: Shutterstock

בסופו של יום מדובר במהלך הקובע שהאזרחים שרכשו ביטקוין או מעוניינים לשכור בו ובתי עסק שמעוניינים לאפשר מסחר בביטקוין – לא יבצעו בתוך כך עבירה על החוק. בישראל אגב, לא היה ספק שהביטקוין אכן חוקי, רק הייתה קיימת השאלה האם פעולות שונות שמבוצעות באמצעות הביטקוין מחייבות בקבלת רישיון.

בארה"ב – בדומה לישראל, אין שום ספק שביטקוין ודומיו צריכים להיות חוקיים לשימוש. לצערנו, היכן שמעורב כסף, ספקולציה (ויש אף שיגידו הימורים) והשקעות – צצים במהרה רמאים ושרלטנים. כך גם בתחום הבלוקצ'יין. הסדרת התחום בארה"ב נועדה להחיל משטר רגולטורי נאות על העוסקים בתחום, באופן שידיר שחקנים 'רעים' מהמשחק ויגביר את האמון של הציבור בעוסקים בעלי הרישיון.


עו"ד שאול אדרת הוא שותף בשבלת עורכי דין וראש תחום הבלוקצ'יין והחוזים החכמים. אדרת מוביל את פרקטיקת הפינטק תוך מתן ייעוץ רגולטורי לחברות פינטק בתחומים שונים.

ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא