Contributors
השוק השתנה מהותית בחודשים האחרונים, ובכל זאת – חברות האקלים מצליחות לגייס מימון, חברות ציבוריות בתחום דווקא נוסקות (או בירידות פחות חדות בהשוואה לממוצע הכללי), ומתחילת השנה גויסו באירופה על די קרנות הון סיכון כ-12 מיליארד אירו, מתוכן 2 מיליארד אירו של קרנות ראשונות, אשר כ-80% מהן עוסקות באקלים.
בסוף שנת 2021 הכריז מנכ״ל בלקרוק, לארי פינק, כי ״10,000 חדי הקרן הבאים שהעולם יראה יהיו באקלים״. זאת לצד פיתוח מערכת אלאדין (ALADIN) מזה מספר שנים. המערכת פותחה מתוך העבודה עם הלקוחות של בלקרוק, ומתוך ההבנה שסיכון אקלימי הוא סיכון כלכלי. כיום, אין עוררין שאנליטיקה של אקלים הייתה חייבת להתווסף לניהול הסיכונים וההזדמנויות הכללי.
מתוך סקר לקוחות ענק שקיימו בשנה שחלפה, התפתחו שתי תזות מרכזיות:
- הסיכונים וההזדמנויות אינם מתומחרים נכון בשוק – לדוגמא, אם קונים כיום נכס אין לדעת האם באזור הזה יהיה אקלים קיצוני בעוד עשור שיגרום להגירה ממנו, תחול התייקרות מים, וכדומה.
- ישנן תנועות הון בעולם שמשתנות כל הזמן – העדפות הצרכנים משתנות, ובמיוחד אצל המשקיעים החדשים שמבינים שישנה חשיבות לאיך משקיעים, ובאילו חברות ומהם הערכים של אותן החברות. ״זוהי תנועה טקטונית לא פחות מהבנת ניהול הסיכונים״, אומרת ענת לוין, מנכ״לית בלקרוק ישראל.
מנהלי ההשקעות מתמקדים בשני סיכונים מרכזיים:
- הסיכון הפיזי – ברגע שהטמפרטורה עולה, יהיה מחיר אחר למים, לחשמל, תהיה הגירת עובדים, יהיו אזורים בעולם שגובה פני הים יעלה ויהיו צריכים לבנות את הערים באזורים מרוחקים יותר מהחופים, ועוד. ישנן משמעויות פיזיות ברורות, וניתן לראות זאת היטב בעולם הביטוחים למשל.
- סיכון המעבר – כל הנגזרות הכלכליות של השינויים הנדרשים למעבר ל״נט זירו״ מתוכו ממשלות בעולם מפתחות רגולציה שקשורה באקלים. כך, המושג הכי נגיש ומדיד, ״אפס פליטות פחמן״, עלה לראש סדר העדיפויות. הסיכונים עולים, למשל, כשבמדינה מסוימת יוטל מס על עודף פליטות, ובמדינה אחרת יועלו המכסים למוצרים שיוצרו בתהליך מזהם.
תמחור הסיכונים: איך משבר האקלים משפיע על התיק שלי ואיך התיק שלי משפיע על העולם?
את כל הסיכונים יש לנתח ולמדל, ומבחינת הלקוחות ישנה דרישה להבין מהי ההשפעה של החברות שאת המנויות והאג״חים שלהן הם מחזיקים בתיק שלהם, ומה ההשפעה של התיק שלהם על האקלים העולמי מבחינת פליטות פחמן. לכן, המערכת מייצרת Temperature Alignment, ציון, לתיק ההשקעות בטמפרטורה אשר נותן אינדיקציה למנהלי השקעות איפה התיק שלהם עומד, ואילו השקעות חדשות קיימות עבורם. ״מתפתחת פה יכולת בעולם לקחת תיק השקעות ולומר האם הוא תורם לעליית הטמפרטורה בעולם ובכמה אחוזים, זה דרמטי״. לוין מציינת.
כך, מתבצע היתוך בין המידע האקלימי החיוני הזה לעולם הפיננסי ע״פ סקטורים שונים. למשל, סקטור חברות התעופה. מצד אחד החברות מזהמות, ומצד שני הסקטור רגיש למחירים ולא ניתן להעמיס את מס הפחמן על הלקוחות, בייחוד לא בטיסות קצרות. לכן, לוקחים בחשבון שבמקביל למיסוי פחמן יהיה מעבר לרכבות מהירות, ומפתחים ערוצים אלטרנטיביים.
ההזדמנויות שמתורגמות מהמערכות
אנחנו כבר יודעים שבכל משבר יש הזדמנות ופה יש לנו חתיכת משבר. בניהול ההשקעות ההזדמנויות נובעות מאיתור תעשיות ומהעובדה שהעולם ישקיע הרבה מאוד כסף כדי להציל את עצמו מהמשבר – יש לשנות את ההתנהגות, התהליכים, הדברים שאנחנו צורכים, ובאיזה אופן. סכומי הכסף שיושקעו נעים מ-50 טריליון ע״פ ביל גייטס, למספרים אחרים כמו 150 טריליון ע״פ דוח של בנק אוף אמריקה. השורה התחתונה היא, שמדברים במונחי תל״ג, ועל הרבה כסף שיושקע לא רק בטכנולוגיות, אלא בשינוי עצמו.
האזינו לפרק הפודקאסט ׳משקיעים באקלים׳ (אותו מנחה שני זנסקו יחד עם אוריאל קלר), בו הם שוחחו עם ענת לוין, מנכ״לית בלקרוק ישראל, ועודד לוין, דירקטור ומנהל פיתוח פתרונות אנליטיים של בלקרוק של מערכת אלאדין.
שני זנסקו היא בוגרת רשימת Forbes Under30, משקיעה ויזמת, עובדת עם משקיעי top-tier בינלאומיים ומנהלת פורטפוליו השקעות של מאות מיליוני דולרים, וכן פעילה במספר חברות סטארטפ. היא מצוות המייסדים של פלנטק (ארגון ללא מטרות רווח), ממנחי פודקאסט ׳משקיעים באקלים׳ ומרצה בארץ, בעולם, ובאקדמיה על יזמות וחדשנות ישראלית.
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
*אין לראות באמור משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא.
