כשהוא יושב במטה הקרן הפילנתרופית שלו באוסטין שבטקסס, מייקל דל, מייסד חברת המחשבים המוכרת Dell, מודע לכך שבאותו הבוקר, באותה המדינה בדיוק, מייסד אמזון, ג'ף בזוס, שיגר את עצמו לחלל בחללית שנבנתה על ידי החברה שלו Blue Origin, בעוד מיליונים צופים בשיגור המרגש ברחבי העולם. דל לא מתרגש ומושך בכתפיו: "לי ממש לא אכפת להישאר בכדור הארץ".
שבוע קודם לכן, המיליארדר ריצ'רד ברנסון ירה את יריית הפתיחה במה שמכונה מרוץ המיליארדים לחלל. חלק ראו בכך מהלך חדשני ואמביציוזי, אך המבקרים טענו כי מדובר במהלך המונע מאגו והיבריס השמור לעשירי העולם בלבד. דל ראה בכך הזדמנות.
"אנחנו מוכרים הרבה מוצרים לחברות חלל. אי אפשר לבצע את כל המשימות שאנחנו רואים כיום בלי כוח מחשוב חזק, בלי בינה מלאכותית או מאגרי דאטה גדולים", הוא מסביר.
בעשור האחרון, דל נודע בנטייתו להיות נחבא אל הכלים. מקורבים כינו אותו איש שקט והוא מיעט להתבטא בפומבי בנוגע לעסקאות גדולות שהשלים. במקום שהוא ידבר, העסק המצליח שלו דיבר בפני עצמו. זו היתה דרך רצופת אתגרים, משום שבחלוף הזמן, בדומה למוצרים ישנים יותר כמו מחשבי כף יד או מכשירי בלאקברי, גם הטכנולוגיה של Dell הפכה לפחות רלוונטית מבחינה טכנולוגית. למרות הקשיים, דל צלח את השינויים כי הצליח להבחין בהזדמנויות ייחודיות לאורך הדרך.
הוא גייס את קרן ההון סיכון הפרטית Silver Lake ואת המייסד המיליארדר שלה, אגון דרבן, והפך את החברה שלו לפרטית באמצעות רכישת השליטה בה תמורת 24.9 מיליארד דולר בשנת 2013, בעסקה שהפכה לרכישה הממונפת הגדולה ביותר בתחום הטכנולוגיה.
שלוש שנים לאחר מכן, דל ודרבן גייסו 67 מיליארד דולר כדי לתכנן את רכישת חברת EMC, ענקית תשתיות ה־IT. בסופו של התהליך, דל גייס סכום אסטרונומי של 70 מיליארד דולר ומינף את האימפריה שלו, תוך שהוא מסלק חובות של החברה באופן שלא נראה מעולם באמריקה התאגידית.
התוצאות היו יוצאות דופן. חברות רכב, תקשורת, אנרגיה, לוגיסטיקה, בתי חולים ועוד הפכו כולם לעסקים דיגיטליים תוך שהם יוצרים כמות דאטה עצומה שצריך לאגור, לקטלג ולנהל. היום, דל מוביל את ספקית התשתיות הגדולה ביותר בעולם לפעילות הזו. "כמות הנתונים שנוצרה בעולם היא פשוט מדהימה. כמות הדאטה הזו מוכפלת אחת לשבעה או שמונה חודשים", הוא מסביר.
האדריכל הראשי
שוויה של Dell Technologies נאמד היום ב־75 מיליארד דולר, פי ארבעה מהשווי שלה לפני שהפכה לחברה פרטית. הזינוק האדיר הזה בשווי החברה הגדיל את הונם של דל, דרבן ומשקיעים נוספים מ־Silver Lake ומקרנות אחרות שהרוויחו יחד סכום כולל של למעלה מ־40 מיליארד דולר, כך לפי חישוב פורבס. הונו האישי של דל, מי שנחשב לאדריכל הראשי של העסקה המוצלחת, טיפס ל־50 מיליארד דולר.
"המהלך הזה לא הרגיש מסוכן באותה התקופה", הוא אומר ומסביר שמי שפקפק בעסקה בתחילת הדרך פשוט לא הבין את התמונה הגדולה. המזומנים זרמו לדל, בעיקר משום שהוא החזיק ברשותו נכסי תוכנה יקרי ערך. בהמשך, שימשו סכומי הענק למהפך בחברה שהקים.
"מייקל מאוד מתוחכם מבחינה כלכלית. הוא לא גיק טכנולוגי כפי שנהוג לחשוב", אומר ג'ורג' רוברטס, המייסד השותף המיליארדר של קרן ההון סיכון KKR ואחד מהמשקיעים הראשונים בעסקת הענק של דל. "הוא קנה בחזרה את השליטה בחברה שלו בזמן הנכון. התזמון שלו היה מושלם".
כיום, כשהוא בן 56, דל הוא ענק הטכנולוגיה היחיד שעוד נותר במשחק. הקולגות שלו, ביל גייטס, לארי אליסון וסטיב בלמר – כולם התקדמו ועברו הלאה, לדבר הבא. חלקם החליטו להקדיש את עצמם לתחום הפילנתרופיה, אחרים קנו איים מבודדים בהוואי או רכשו קבוצות NBA. בניגוד אליהם, דל ממשיך לעבוד.
בקרוב, הוא ישב בראשן של שתי חברות ציבוריות נפרדות: חברת המחשבים הפרטית שייסד – Dell Technologies, וחברת VMware, ענקית תשתיות הענן. שתי החברות יחזיקו ברמות חוב ניתנות לניהול לצד הון שיאפשר להן לצמוח ולבצע רכישות גדולות נוספות בתחום.
הכתבה המלאה פורסמה במגזין פורבס. לרכישת מנוי בגרסה המודפסת או הדיגיטלית
