Contributors
69 מיליון דולר, זה הסכום שקיבל האמן הדיגיטל Beeple על יצירת ה-NFT שלו שנמכרה מוקדם יותר השנה. עכשיו כבר מדובר בחדשות ישנות, והשוק הרותח מצליח לשגע את עולם האמנות. עם זאת, רבים נותרו מבולבלים בנוגע לתחום המתפתח. איך אפשר למכור יצירת אמנות שנמצאת באינטרנט, לעיני כל? איך אפשר בכלל למכור אותה במחיר גבוה כל כך?
מבלי לשקוע עמוק מידי בהסברים על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, אסימונים של NFT מקנים בעלות אקסלוסיבית על נכסים דיגיטליים. לדוגמה, האדם שקנה את האמנות של Beeple לא קנה למעשה את התמונה עצמה, אלא את הטוקן שמוכיח כי הוא הבעלים על היצירה. למרבית האנשים, מדובר בקונספט לא כל כך הגיוני, הרי למי אכפת מי הבעלים של נכס דיגיטלי שכולם יכולים לראות ולהנות ממנו?
אם אי אפשר למנוע מאחרים גישה ליצירה שרכשת – למה לקנות אותה מלכתחילה? אין ספק שההייפ סביב ה-NFT כיום עושה הרבה רעש, אך הרעיון הבסיסי עדיין נתפש כמבלבל ומסורבל מידי בשביל להכנס ממש למיינסטרים. בעשור הקרוב – כל זה עומד להשתנות.
בדרך לביטחון דיגיטלי
מה החוק הראשון בכלכלה? היצע וביקוש. פריטים ומשאבים גוזרים את הערך שלהם מהעובדה שהם מוגבלים. בסביבה דיגיטלית, תמיד היה בלתי אפשרי להפוך דברים כמו יצירות אמנות לנדירים ויוצאי דופן. טרנד ה-NFT שנכנס לחיינו בסערה מתעתד לשנות את הכל. הטוקנים של יצירות NFT מתפקד בעיקר כתעודת קניין לתצוגה, מה שבסופו של דבר יוצר סוג של ייחוד דיגיטלי.
בעולמות אחרים, המצב שונה. פריטים נדירים לאספנים למשל הופכים ליקרי ערך משום שלאנשים אחרים אין גישה אליהם. כך במקרה של יהלומים, זהב, קלפי פוקימון או בייסבול נדירים, שעונים ועוד. כל אלו מקבלים את הערך שלהם בהתבסס על העובדה שהם לא נגישים לכל אחד.
ב-NFT אין את האופציה הזו, שאינה ראלית כלל במרחבים הווירטואליים. אמנם זה נכון שהנגישות לתמונה הדיגיטלית לא שייכת לאדם אחד, אך הבעלות הבלעדית עליה כן. וזה למעשה ההבדל.
בין אמנות למשחקי מחשב
במרבית משחקי הווידאו היום, יש למשתמשים ולשחקנים אפשרות לעצב עיצובים מותאמים מראש לדמויות שלהם ובתוך כך גם ללבוש שלהם, כלי הנשק, כל דבר שהם נושאים על עצמם במהלך המשחק. ההתאמות הללו הפכו לכל כך רלוונטיות שמשחקים רבים היום מסתמכים על עיצוב הדמויות כדרך להשיג כסף, על ידי נעילה של פריטים נחשקים במיוחד במהלך תהליך העיצוב ופתיחתם על ידי תשלום או רכישת הרחבות למשחק.
כדי לעגן את ההוצאות הללו, שחקני משחקי וידאו משיגים עוד ועוד מטבעות דיגיטליים. כל משחק מתחזק מטבע אחר, כך למשל בפורטנייט יש את V- Bucks, ב-GTA ניתן לשלם באמצעות Shark Cards ועוד ועוד. שחקנים צריכים להשתמש בכסף ממשי כדי לרכוש את המטבעות הדיגיטליים הללו, אך NFT יכול להחליף את הפונקציה הזו ולשנות את הכלכלות הדיגיטליות בעולמות משחקי המחשב ולהביא לשם תועלת חדשה.
מתחברים למטאוורס
המטאוורס, כך לפי מומחים, הוא עתיד עולם הגיימינג וככל הנראה העולם הטכנולוגי כולו. יצירת יקום שלם המורכב מקשרים דיגיטליים ומקוונים מסועפים היא מטרה שאליה נכספות כיום חברות הטכנולוגיה המובילות במשק (האחרונה שבהן היא פייסבוק שאף שינתה את שמה בהתאם למטרה החדשה שסימנה לעצמה כחברה). המרדף החדש אחר המטאוורס אינו מפתיע. דמיינו לעצמכם עולם שבו כל משחק מחשב, אולם קולנוע, כיתת לימוד, משרד – היו נמצאים תחת אותה קורת גג. לכך בדיוק הייקום החדש והדיגיטלי שואף להגיע.
כשהתכניות אכן יתממשו, שימוש בסוגי מטבעות שונים עבור כל משחק יהפוך ללא יעיל ולא הגיוני. הדבר הנכון יותר, אם כן, יהיה להשתמש במטבע אחיד כדי להקל על הרכישות, וכאן נכנס לתמונה ה-NFT, שמאפשר הוכחה וירטואלית ממשית לקניין של רכוש מקוון. אם הכל במטאוורס יקושר מראש ל-NFT, יהיה אפשר לערוך סחר חוצה פלטפורמות בין משחקים ועולמות. היתרון המשמעותי ביותר הוא למפתחי המשחקים שלא יצטרכו לפתח מטבעות דיגיטליים חדשים לכל משחק.
את ה-NFT יהיה אפשר לרכוש דרך מטבעות קריפטוגרפים או כסף אמיתי, והשילוב החדשני והטכנולוגי בין הדברים יאפשר לייצר כלכלה דיגיטלית חיונית ואפקטיבית יותר ממה שנראה עד כה בעולם. עד כמה אנו רחוקים ממימוש התכניות הללו? לא מאד. לאחרונה, חברות כמו גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ו-Epic Games, הודיעו כי בכוונתן להשקיע מיליארדרי דולרים כדי להגשים את האידיאל הזה ולהפוך אותו למציאות. במקביל, חברות אחרות כמו טיקטוק ו-NBA החלו למכור יצירות NFT משלהן וגם עוזרות ומעודדות פיתוח של יצירות נוספות כאלו.
עם התחרות הגוברת והמתחים הנלווים לכך, אין ספק שההתקדמות המשמעותית בתחום קרובה מתמיד ושעידן כלכלת ה-NFT במטאוורס קרוב מאד למימוש בעולם האמיתי.
אור בריגה הוא Contributor, בוגר Forbes 30Under30, גיימר ותיק והמייסד השותף והמנכ”ל בחברת NOVOS.gg, פלטפורמת אימונים מקוונת לגיימרים.
ה-Contributers של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
