Contributors
במשך שנים ארוכות תעשיית ההייטק המקומית הוציאה לעצמה שם של כזו שממהרת למכור, להגיע לאקזיט המיוחל, ולא באמת לנסות לגדל משהו גדול ומשמעותי באמת. מגמה זו החלה להשתנות בשנים האחרונות. יותר ויותר חברות בוחרות בדרך הקשה של התמודדות ראש בראש עם החברות הענקיות בעולם, ללא רגשי נחיתות ועם הרבה תעוזה.
ואכן, ניתן לראות את הפירות מכל עבר, סטארט-אפים רצים כבר למרחקים ארוכים יותר ובונים חברות יציבות יותר. הכלי המרכזי להצמחת חברות גדולות ועצמאיות, היה ונותר, הבורסה, בעיקר הבורסה האמריקאית. אך, אליה וקוץ בה, שוק ההון האמריקאי נמצא עתה בסחרור וכתוצאה מכך שוק ההנפקות לקח צעד לאחור וחברות רבות נותרו ממתינות על הגדר.
בהיעדר שוק הנפקות, נוצרו קשיים חדשים אחד המשמעותיים נוגע לפיצוי ותמרוץ העובדים והצוות המייסד. מצד אחד החברות ממשיכות לרוץ קדימה (כמובן עם עדכון אסטרטגיות ו-P&L התואמות את השוק), ומן העבר השני הפיצוי לצוות המייסדים ולעובדים ממשיך להתבסס רק המשכורת החודשית, וכל האופציות שוכבות להן אי שם במגירה ומאבדות מערכן. מצב זה יצר לא מעט בעיות בעיקר מטאלנטים ועובדים ותיקים.
על רקע זה לא מפתיעים הנתונים על שוק הסקנדרי העולמי. לפי מחקר אחרון שפרסם בית ההשקעות הקנדי Setter Capital שוק הסקנדרי העולמי יותר מהכפיל עצמו בשנת 2021 וזינק ל-143.3 מיליארד דולר בשנת 2021, לעומת 61.8 מיליארד דולר בשנת 2020. הנתונים שנאספים כבר מתחילת 2022 מעידים כי על אף המצב המטריד בשוק ההייטק בדגש על גיוסי הון ושווי חברות מגמת הצמיחה בשוק הסקנדרי נמשכת אך בצורה זהירה.
ממערב פרוע לפרקטיקה מסודרת
שוק הסקנדרי עבר גם הוא לא מעט תהפוכות. שוק זה, שהתאפיין בעבר במדיניות של איתור אופציות של עובדים ועובדים לשעבר, יצר גם לא מעט מתיחות עם הנהלות החברות בהן הקרנות רכשו את האופציות. מצב זה השתנה על רקע שילוב האינטרסים שנוצר, עת החברות עצמן מבינות כי ההמתנה לאקזיט מתארכת ופחות אינה ריאלית בעתיד הקרוב עבור רבים מהעובדים. וכלי הסקנדרי, כשהוא נעשה בשיתוף עם הנהלת החברה החברות, יכול להביא ערך למצב הנוכחי בשוק.
בעוד שבשנים 2020 ו-2021, שהתאפיינו בעסקאות השקעה לפי פרמיות גבוהות על שוויים עם מכפילי רווח פחות ריאליים. הרי כיום, כאשר חלום האקזיט מתארך וכי חברות מבינות כי שימת הדגש בעבר, על שווי חברה ולא על הליבה העסקית, קרי הגדלת ההכנסות ושאיפה לרווחיות, אינה מתאימה לימים אלה.
דוגמה טובה לכך אנו רואים אצל החברות שהחליטו לצאת להנפקה וגילו כי השוק הציבורי אינו סלחן לתחזיות רווח לא זוהרות ועוד יותר לפספוס בצפי צמיחה שהחברה הגדירה לעצמה. מגמות אלו משפיעות על השוק הפרטי ומובילות חברות לחשב מסלול מחדש ולהשקיע במגמות אלו.
כנראה שבעתיד הקרובות נראה את החברות שמות דגש על יצירת ערוצי רווחיות חדשים, מעבר למודל burn rate צנוע יותר וחתירה לחברה רווחית בעתיד הקרוב. כל אלו ירחיקו יותר את מועד האקזיט של החברות ועל כן הצורך בהרמת המורל לשוק הוא גדול מאי פעם.
פרקטיקת הסקדנרי היא זו שיכולה להנחיל "אקזטים קטנים" שבדרך ולחזק חברות קיימות בהפיכתן לחברות טובות יותר. לא עוד לחץ מצד העובדים והיזמים לסיבובי גיוס ולהגדלת שוויים של החברה. אלא ניקוי רעשי הרקע והתמקדות במטרה לבניית חברה נכונה ומתאימה יותר לשוק שכיום.
מימוש זה יכול להוות דלק מנטלי וכלכלי כאחד, ועל כן ניתן לראות כי שוק הסקדנרי מתחיל להסדיר עצמו במספר היבטים. הן מצד המוכרים, שמבינים כי זמן האקזיט התארך וזה מתבטא בערך המניה אותה רוצים למכור. והן מצד החברות, שמבינות כי לשמר עובדים טובים בזמן שכזה מצריך אותם לבנות מדיניות חיובית כלפי עסקאות שכאלה.
חשוב לציין כי שוק הסקנדרי הוא שוק שבהתהוות ומתחיל להסדיר עצמו הן מבחינת הפרקטיקה המשפטית, מבחינת מיסוי ומבחינה עסקית. מיסוד שוק זה הוא מבורך מכיוון שסקנדרי הוא צורך – ולא טרנד.
מורן צ'מסי הוא שותף מנהל בקרן הסקנדרי Amplefields Investments
ה-Contributors של פורבס ישראל הם כותבים עצמאיים שנבחרו על ידי מערכת פורבס, מומחים בתחומם, המספקים פרשנות וסקירת תופעות עכשוויות בתחום התמחותם. התוכן הוא מטעמם ובאחריותם והוא אינו תוכן ממומן.
