Forbes Israel Logo

דני גולד, מפתח כיפת ברזל, בראיון מיוחד לפורבס: "אני חש סיפוק גדול"

האם אתם יכולים להעלות בדעתכם איך היו נראים הימים האחרונים ללא מערכת כיפת ברזל? מבצע "עמוד ענן" העלה את שמו של ד״ר דני גולד לכותרות, אבל המבצע הנוכחי "צוק איתן" מוכיח עד כמה צדק בדרך שבה בחר להילחם כדי שמערכת כיפת ברזל תהפוך למבצעית.

במערכות הביטחון והתעשיות הביטחוניות הוא שם דבר כבר שנים רבות, אבל הציבור הרחב למד להכיר אותו לראשונה כאדם שמאחורי מערכת כיפת ברזל. אפשר היה להתרשם שגולד נהנה מתשומת הלב התקשורתית הרבה ומהאהבה המעורבת בהערצה שאפפה אותו. זה היה פיצוי הולם על המלחמות שנלחמו כנגדו סביב החלטתו לפתח את כיפת ברזל, שהגיעו לשיאן בדוח מבקר המדינה שמצא ליקויים וכשלים בקבלת ההחלטות.

לרכישת מנוי למגזין פורבס

כיפת ברזל נכנסה לפעילות מבצעית כמעט ביום שבו הוצבה למשימה. מאז היא מגלה אחוזי הצלחה יוצאי דופן שהמשיכו לעלות עם מטרי הרקטות. טכנולוגית, מדובר בהישג מרשים ביותר. משך הפיתוח הקצר של המערכת מהווה הישג ניהולי מרשים לא פחות. הרבה קרדיט ניתן בימים האלה גם לח״כ עמיר פרץ, מי שאישר כשר הביטחון את המשך הפרויקט, אבל תרומתו העיקרית הייתה שלא ניסה למנוע את המשך הפרויקט, וכך עשה גם אהוד ברק שבא אחריו. ההישג העיקרי היה ונותר של גולד.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

גולד | צילום: Jhon Heng

איש בלי הפסקה
גולד היה אחראי במשך שש שנים לכלל המו״פ הביטחוני של ישראל. מדובר בתפקיד עם אחריות בהיקף שאולי רק ראש הממשלה ושר הביטחון שותפים לה. מערכות שיכולותיהן עולות על כל דמיון הפכו תחת ידיו למציאות. עניינים כמו חימוש חכם, לוחמה אלקטרונית, מערכות צבא היבשה הדיגיטלי, אמצעים נגד טרור, מערכות לוחמת סייבר, יישומיים בננוטכנולוגיה וביו־ננו, טכנולוגיות לעימות המוגבל, וכמובן מערכות הגנה בפני טילים ורקטות.

פיתוחה של המערכת הנכונה עשוי להיות ההבדל בין חיים ומוות לחיילים או לאזרחים. גולד גאה בהישגים באותה תקופה: "הגענו להיות מספר אחת בעולם במערכות מסוימות״. ולא רק זה, יש גם שבעה פרסי ביטחון ישראל שניתנו על מערכות שפותחו בתקופה הזאת.


כיפת ברזל בפעולה | צילום: רויטרס

את המסלול הצבאי שלו החל בחיל האוויר. עם תואר ראשון ושני בהנדסת אלקטרוניקה הוא עסק בפיתוח מערכות נשק והגנה כבר אז. בהמשך הוא שימש בתפקיד ראש ענף לוחמה אלקטרונית בחיל האוויר. בשנות ה־90, עם דרגת אלוף משנה ואחרי ארבעה פרסי מפקד חיל האוויר על ההישגים בעבודתו, ביקש גולד לצאת ללימודים באוניברסיטת תל אביב. כדי להיות יעיל, כמו תמיד, הוא למד לשני תארי דוקטורט בעת ובעונה אחת: דוקטורט בהנדסת אלקטרוניקה (התמחות בתקשורת ועיבוד אותות) ודוקטורט במינהל עסקים (התמחות בניהול טכנולוגיה). אחרי שנתיים הוא סיים את שני הדוקטורטים וחזר לצבא.

התחנה הבאה בקריירה הייתה המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא״ת) במשרד הביטחון. כאן עמד בראשו של פרויקט מרכזי של צה״ל בתחום המזל״טים. לאחר מכן, מונה לראש המחלקה המטפלת בתחומי פיתוח האלקטרוניקה: תקשורת, שליטה, מודיעין, שדה קרב דיגיטלי ועוד. תחנה נוספת החזירה אותו לחיל האוויר בתפקיד רמ״ח חימוש ואוויוניקה.

אחרי כל אלה חזר גולד לתפקידו האחרון: תת־אלוף וראש המחקר והפיתוח של צה״ל ומשרד הביטחון במפא״ת. "האחריות שלי שם הייתה על כלל התחומים של המו״פ הביטחוני״, מספר גולד. "סימנתי כמה נושאים שבהם אנו חייבים להוכיח את יכולותינו לעולם, כולל למעצמות, ולהגיע לעליונות עולמית. המוטו שלי היה שיא המקצוענות, גם בניהול גם בביצוע. אתה יוצא ממה שהמדינה צריכה ואז מפתח את הטכנולוגיות או הפוך. יש סיפוק גדול. יש הרבה דברים פורצי דרך שעשינו, ואני מקווה שלא יתפרסמו ושלא יהיה בהם צורך״.

אחד התחומים המובהקים בהם דחף גולד להגיע לעליונות טכנולוגית עולמית היה המערכת להתמודדות עם רקטות קרקע־קרקע. הכל התחיל באוגוסט 2004, כשמשרד הביטחון ביקש לקבל הצעות למערכות טכנולוגיות להגנה מפני רקטות. אחת מ־14 ההצעות שהגיעו הייתה מערכת מבוססת טילים בשם כיפת ברזל, שהוצעה על ידי רפא״ל. מערכת אחרת שהוצעה הייתה מערכת מבוססת קרני לייזר בשם נאוטילוס שהציעה התעשייה האווירית, מערכת שבה כבר הושקעו 600 מיליון דולר מכספי ארה״ב וישראל. ד״ר דני גולד היה זה שקיבל את ההחלטה לדחות את נאוטילוס, כיוון שהייתה רחוקה עדיין מעמידה ביעד המבצעי. "כל מי שהיה בעניינים ידע שזה לא יעבוד״, הסביר גולד לימים.

עובר ביקורת

ההחלטה, שהתגלתה בדיעבד כנכונה מבצעית, התבררה כבעייתית מבחינה פוליטית וגולד מצא עצמו, במשך שנתיים ויותר, נלחם מול התנגדויות מבית ומחוץ של בעלי אינטרס כזה או אחר במערכת שנדחתה, או של מי שחשבו שאין צורך בכיפת ברזל. רק ב־2007 התחילו העניינים להתקדם, ההחלטות הרשמיות התקבלו והתקציבים אושרו. גולד לא נתן לעניינים שוליים כגון אלה לעצור אותו, ורתם את רפא״ל לפיתוח המערכת, שנמשך לאורך כל אותה תקופה, לדבריו בחמישית מהזמן הנדרש בדרך כלל ובעשירית מהמחיר. גולד: "כיפת ברזל לא הייתה המערכת היחידה שהייתי צריך להילחם עליה, אבל היא היחידה שהסיפור שלה יצא לתקשורת״.

מי שהסיפור לא מצא חן בעיניו היה מבקר המדינה דאז, מיכה לינדשטראוס. במארס 2009 הוא פרסם דוח ובו התריע על אי־סדרים בהליך קבלת ההחלטות של הצבא, העומדים בניגוד לתהליכים הסדורים המחייבים. הוא קבע כי מפא״ת עברה לפיתוח בהיקף מלא של המערכת לפני שצה״ל קבע את הדרישות המבצעיות ממערכות להגנה אקטיבית מפני רקטות ולפני שצה״ל והממשלה אישרו כנדרש את הפרויקטים.

על גולד כתב כי "נטל לעצמו סמכויות של הרמטכ״ל, שר הביטחון וממשלת ישראל, בטרם אישרו גורמים מוסמכים אלה את הפרויקט״. גולד לא התרגש יתר על המידה. בהתבטאות בתקשורת אמר: "אנו ניישם את הנהלים על פי הצורך, שכן מדובר במערכת חדשנית שלא תמיד הנהלים הקיימים מתאימים לה״.

פרס ביטחון ישראל, שהוענק בספטמבר השנה לאנשים שעמדו מאחורי כיפת ברזל, היה ההוכחה שהנחישות והדבקות במטרה הם כלי מנצח ולא רק בשדה הקרב. באירוע הזה אמר גולד: "מהקונספט ועד הפרטים הקטנים עבדנו כמכונה משומנת. ידענו לחזות את הנולד כדי לדעת באיזה תחומים צריך לפרוץ קדימה. והנה היום, הושגו פריצות דרך עולמיות״. 
נשיא המדינה שמעון פרס אמר באותו המעמד, כי "אין בעולם עוד מדינה בגודלה של ישראל, היודעת לפתח ולבנות מטוס משלה, טנק משלה, טיל משלה, לווין משלה. מקבלי הפרס מאפשרים לביטחונה של ישראל לנסוק לגבהים, לצלול למעמקים ולדלות יכולות גנוזות. אתם מאפשרים הצלת חיי לוחמים בחזית והגנה על חיי האזרחים בעורף. אתם מאפשרים להרחיק מלחמה ולקרב שלום״.

אחת השאלות העיקריות שגולד נדרש להן הייתה השאלה איך לבחור בטכנולוגיה הנכונה ולוודא שההשקעה עתירת הדולרים בפיתוח לא תרד לטמיון. אצל חברות הון סיכון אזרחיות מצפים להצלחה של סטארט־אפ אחד מתוך עשרה. גולד אומר שצה״ל לא יכול להרשות לעצמו יחס סטטיסטי כזה, וחמור מכך: לפעמים מערכת מורכבת מחוליות טכנולוגיות רבות ואסור אפילו שחוליה אחת מתוכן תיכשל. כך, יצר מתודולוגיה מיוחדת, שמביאה לשיעורי הצלחה גבוהים מאוד.

מבצעית כמעט מהיום הראשון | צילום: רויטרס

בחלק מהמקרים הוביל גולד למיזמים משותפים למינוף טכנולוגיות דואליות, אזרחיות וצבאיות, עם חברות גדולות וחברות סטארט־אפ. באחד המקרים הגיעה הטכנולוגיה לבשלות אזרחית והוחלט שצה״ל והחברה השותפה שפיתחו ימכרו את הטכנולוגיה, אולי האקזיט הצבאי הראשון. את חלקו של צה״ל בעסקה השקיע גולד בתהליכי מו״פ חדשים שהתנהלו באותו זמן.

גולד מסביר שלמעשה פיתח מתודולוגיה ראשונה מסוגה בעולם לייזום, פיתוח והטמעה רב־ממדית לבחירת כיווני ונושאי ההשקעה במו״פ למקסום האפקטיביות, היעילות וההצלחה תוך עידוד החדשנות, היזמות ועליונות הביצועים. בתפקיד שבו שימש הוא עסק בתפר שבין המו״פ הביטחוני לעולם היזמות והתעשייה: גיבוש תוכנית מיזם, תוכניות עסקיות, גיוס הון משותפים בארץ ובחו״ל, מו״מ בארץ ומו״מ בינלאומי.

לפני כשנה השתחרר מהשירות הצבאי, יצא לשוק האזרחי והקים את חברת גולד מו״פ טכנולוגיה ויזמות. "החלטתי לא ללכת לארגונים הגדולים למרות שהיו לי הרבה הצעות, מנכ״ל פה, מנכ״ל שם״, הוא מספר. "פתחתי חברה משלי, שעוסקת במו״פ אינטרדיסציפלינרי, בממשק שבין טכנולוגיה לעסקים, גם בתחום האזרחי וגם הביטחוני. יש לי שותפויות עם חברות, ובהן אנחנו מפתחים את הפן הביטחוני־טכנולוגי, אסטרטגיות ומנועי צמיחה לפיתוח. מדובר ביוזמות של טכנולוגיות גדולות מאוד, או חדירה לשוק גדול מאוד, ניהול מחקר ופיתוח, הצטיידות וכדומה״. אז עכשיו גולד מסתובב בעולם ועוסק בפעילות ייעוץ לחברות או ייזום, חלקן עם התעשיות הביטחוניות הישראליות וחלקן עם חברות אזרחיות בחו״ל, בדרום אמריקה ובדרום מזרח אסיה. הראיון הזה, למשל, מתרחש בעודו בסינגפור.

מה לגבי פעילות ביטחונית או ציבורית בישראל?
"בשנים הקרובות אני מנסה להישאר מתחת למכ״ם, אבל יכול להיות שאני אחזור, או לאחת החברות הגדולות או לממשלה. בינתיים, קיבלתי על עצמי להיות יו״ר הוועדה הלאומית לקידום המחקר והפיתוח בתחום הסייבר״.

הציעו לך את תפקיד המדען הראשי במשרד התמ״ת?
"כן, ישבתי עם כל המנכ״לים והשרים הרלוונטיים ואמרתי להם שאם אלך על זה, זה יהיה כדי להעלות את התל״ג של ישראל. אם אני בא, אז זה כדי לעשות עבודה רצינית, לבדוק איך חוזרים לדרום אמריקה, איך מגדילים את הייצוא ב־25%. אבל נראה, יש עוד זמן״.

מה מכל מה שעשית עד היום מכין אותך לקדם את המשק הישראלי?
"יש הרבה בינתחומיות בעבודה. אתה לוקח מתחום אחד ומשליך ממנו לתחום אחר. יש פוטנציאל עצום לישראל. גם בגלל שאנחנו מדינה שמסוגלת לעבוד מהר, יש הרבה מה לעשות בפן האזרחי״. 

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן