אבן הדומינו האחרונה: האם מהפכת האנרגיה תהיה הצעד האחרון לקראת עולם לא ריכוזי?

מנוע הקיטור שפיתח ג'יימס וואט ב-1781 הכין את הבמה לקראת המהפכה התעשייתית הראשונה. אך רק כמאה שנים מאוחר יותר, עם ההפצה של הכוח החשמלי ומנוע הבעירה הפנימית, הגיעה המהפכה התעשייתית השנייה.

עידן המידע לא ממש החל עד שנות ה-70, וזה הוביל למה שכיום מכונה בפי אנשים רבים כמהפכה התעשייתי החדשה, שמערבת עיצוב ממוחשב וטכניקות ייצור מתקדמות כמו הדפסת תלת ממד. יחד עם זאת, המהפכה האנרגטית הבאה כבר בדרך.

בעוד שנפילת מחירי הנפט תפסה את רוב הכותרות לאחרונה, ב-Citibank צופים שהשגשוג של מהפכת פצלי השמן, תשמש רק כגשר אל העידן החדש של האנרגיה המתחדשת. המהפכה הזו תהיה משמעותית עוד יותר מהקודמות: בעוד שהמהפכות הקודמות חיזקו מיזמים גדולים, זו עשויה דווקא להחזיר את הגלגל לאחור והוביל לדעיכתם.

כשהשמש אף פעם לא שוקעת על האימפריה הבריטית

האימפריה הבריטית היתה אימפריה לא טיפוסית: האי הזעיר, עם האוכלוסייה הקטנה ומיעוט משאבי הטבע, הגיע איכשהו לשלוט על חמישית מאוכלוסיית העולם ועל כרבע משטחו. מכאן האמרה המפורסמת "השמש אף פעם לא שוקעת על האימפריה הבריטית" (כלומר השמש תמיד זורחת על חלק כלשהו שלה בעולם).

בריטניה לא היתה לבדה. קולוניזציה באותה התקופה היתה משתלמת מאוד. שכר העבודה היה זעום לעומת השפע שסיפק כיבוש שטחים חדשים: כותנה וטבק מאמריקה, תה ותבלינים מאסיה. כל אומה מרכזית באירופה יצאה אל העולם הגדול לדרוש את חלקה במשאבים שלא היו קיימים בעולם הישן.

המהפכה התעשייתית. הביאה ליתר ריכוזיות | תמונה: מתוך ויקיפדיה

המהפכה התעשייתי רק האיצה את הטרנד הזה, כפי שמסביר מקס בוט בספרו War Made New: ספינות קיטור ופסי רכבת קיצרו את זמני הנסיעה באופן אקספוננציאלי ואפשרו הן לכבוש ביתר רעבתנות והן לשלוט באפקטיביות רבה יותר. יחד עם זאת, השינויים האלה לא השפיעו רק על אנשים בקולוניות. הם שינו את החיים באירופה המתועשת.

עליית הבירוקרטיה

בתחילת המאה ה-20 הסוציולוג הגדול מקס וובר העיר שעליית המכניזציה יכולה להוביל שינוי בארגון. כאשר תעשיות ביתיות קטנות מוחלפות במיזמים ענקיים, ההנהלה תהיה פחות מסורתית, ויותר בירוקרטית ורציונאלית.

זמן קצר לאחר מכן, כלכלן צעיר בשם רונלד קוז, פרסם את המאמר פורץ הדרך שלו "טבעה של הפירמה", בו הוא טען שהפונקציה של הפירמה היא להוריד את עלויות העסקות, ובייחוד את עלויות המידע. הניתוח שלו רמז שפירמות יגדלו עד שהעלייה בעלויות הארגוניות ישחקו את הירידה בעלויות העסקאות.

המאה האחרונה היתה מונעת בחלקה מיתרונות של קנה מידה: ככל שהיית יותר גדול, היית הופך ליעיל יותר. זה אפשר לחברות לשלוט ביותר משאבים, מה שהגדיל את כושר המיקוח ועודד את הדומיננטיות שלהן.

בהתחלה, טכנולוגיות המידע תמכו בתופעות האלה. רק ארגונים גדולים היו יכולים להרשות לעצמם מערכות מחשוב שעזרו להם לנהל משאבים באמצעות ניהול חשבונות, תחזוקה ומשאבי אנוש. אולם, עם עליית המחשוב האישי והאינטרנט, זה החל להשתנות.

העידן החדש של הפלטפורמות

בעוד ששתי המהפכות התעשייתיות הראשונות הובילו ליתר ריכוזיות, מהפכת המידע הובילה לפיזור מסיבי של הריכוזיות. כשמערכות מחשבים הפכו לזולות וזמינות, גם חברות קטנות יכלו להרשות זאת לעצמן. האינטרנט והמובייל רק דחפו את המעבר הזה עוד יותר, בכך שהורידו את מחיר העסקאות לכולם, לא רק לשחקנים הגדולים.

מהפכת המידע מחזירה את הכוח לידיו של האדם הבודד | צילום: thinkstock

קשה להפריז באימפקט של השינוי הזה. היום כל אחד יכול לקום בבוקר עם רעיון, לעצב אותו בתוכנת מחשב, ליצור אב טיפוס בעזרת מדפסת תלת ממד, להשיג מימון דרך מימון המונים ולשווק את המוצר בגוגל ובפייסבוק. נכנסו לעידן חדש של פלטפורמות, בו פחות חשוב מה יש לך ויותר חשוב לאילו דברים יש לך גישה.

אבן הדומינו האחרונה

השינוי בכל זאת עוד לא הסתיים לחלוטין. יש עדיין משאב אחד שנותר חשוב מאין כמוהו: אנרגיה. אנחנו עדיין זקוקים לנפט והתחרות על משאב כמו זה נותרה קשה. כדי לתדלק את כלכלת המידע החדשה, אנחנו עדיין תלויים בחשמל שמגיע מחברות חשמל ריכוזיות. יחד עם זאת, גם זה מתחיל להשתנות, מכיוון שהטכנולוגיה משנה גם את תחום האנרגיה. דוח של מקינזי מראה שבמקומות רבים, אנרגיה סולרית כבר מהווה תחרות אמתית למקורות המסורתיים.
  
לשינויים האלה שמפרקים את העולם הריכוזי הישן יש השפעה גדולה במיוחד בעולם המתפתח (אותם חלקים של העולם שהיו בעבר קולוניות של האימפריות הגדולות). האנרגיה היא אבן הדומינו האחרונה במהפכת המידע ובעוד שקשה לחזות בדיוק מה היא תביא איתה, דבר אחד כבר ברור לחלוטין: במהלך הדור הבא, כוח והשפעה כבר לא יהיו מצומדים לבעלות על משאבים, אלא לדימיון ולנגישות למידע.