Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

מחלום למציאות: באומת הסטארט־אפ אפילו השמיים הם לא הגבול

סיפור ההצלחה של החללית "בראשית" מדגים שכל מה שנחוץ כדי להגשים חלומות בישראל הוא תעוזה ונחישות. כל היתר כבר קיים כאן בשפע
פרופ' יצחק בן ישראל

ישראל מוכרת כאומת הסטארט־אפ. באופן עקרוני, זוהי תופעה שמבוססת על מרכיבים תרבותיים עתיקי יומין כמו פקפוק בכל סמכות, העמדת טיפוח ההון האנושי, ההשכלה וחינוך הצעירים למצוינות בראש סדר העדיפויות, בשילוב עם מרכיבים חדשים יותר כמו התעוזה לקחת סיכונים ועוד. הסיפור האישי הבא יכול להמחיש את הטענות הללו טוב יותר מאלף מאמרים אקדמיים.

הסיפור מתחיל לפני כ־10 שנים, כאשר כבר הייתי יו”ר סוכנות החלל הישראלית. שלושת הצעירים שישבו בחדרי באוניברסיטת תל אביב נראו מאוכזבים מאוד. הם בדיוק סיימו להציג בהתלהבות את התוכנית שלהם לבנייה של חללית קטנה שתנחת על הירח, תשלח משם תמונה אל כדור הארץ, תדלג 500 מטרים הצידה ותשלח תמונה נוספת. “נעשה את זה בתוך 4־3 שנים בעלות של כ־10 מיליון דולר”, אמרו יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, “ונזכה בפרס של 20 מיליון דולר בתחרות של Google Xprize לקבוצה הפרטית (לא ממשלתית) הראשונה שתצליח לעשות זאת. את הפרס נתרום לפעילות חינוכית שתמשוך את הנוער בישראל ללמוד מדעים וטכנולוגיה באופן כללי, ואת תחום החלל בפרט”.

התרשמתי. רק ארה”ב, רוסיה וסין עשו זאת קודם לכן. אבל פניהם נפלו כשאמרתי להם שאני מעריך כי עלות החללית תעמוד על לפחות 80 מיליון דולר – פי ארבעה מסכום הפרס. התבוננתי בפניהם ונזכרתי בסיטואציות דומות שעברתי בחיי, כשהגעתי עם רעיון חדש ופגשתי סקפטיות עמוקה אצל ה”מומחים”. אני עצמי הייתי בר מזל במהלך חיי, ולמרות הספקות, תמיד ניתנה לי ההזדמנות להוכיח את רעיונותיי.

התבוננתי שוב בפניהם ושאלתי את עצמי “מה יכול להשתבש אם ניתן להם להוכיח את זה? מה כבר נפסיד?” כללי התחרות הכתיבו שהמימון חייב להגיע ברובו ממקורות פרטיים, ולכן לא מסכנים כאן כסף ציבורי.

“אתם יודעים מה”, אמרתי להם, “אני אתן לכם את ההזדמנות להציג את הרעיון במהלך 10 דקות בכנס החלל שאנחנו מארגנים בשבוע הבא באוניברסיטת תל אביב, ונדאג שכמה תורמים פילנתרופים יגיעו, ואולי הם יתרשמו. אני אזמין את אלה שחינוך הדור הצעיר בישראל חשוב להם ודם ציוני זורם להם בעורקים”. וכך היה.

מוריס קאהן היה בקהל כשהם הציגו. הוא נתן להם כמה מאות אלפי דולרים כדי להתחיל לפתח את הרעיון, וזו היתה רק ההתחלה (או “בראשית”, אם תרצו, כשמה של החללית). בסופו של דבר הוא מצא עצמו תורם קרוב למחצית מהעלות הסופית שעמדה (כולל השיגור) על כ־100 מיליון דולר. מוריס גם עבד על גיוס אישי מפתח להנהלת SpaceIL (העמותה מאחורי היוזמה), והשאר היסטוריה.

המסר הוא החשוב

החללית הגיעה בהצלחה לירח. למרבה הצער, מספר שניות לפני סיום תמרון הנחיתה, מישהו בחדר הבקרה לחץ על הכפתור הלא נכון והיא התרסקה על פני השטח. בלילה שלאחר הנחיתה הקשה חגגו צעירים בריקודים, חיבוקים ושיחות על המרחק העצום שעשינו והמרחק הקצר שנותר. המסר היה חשוב – הגענו לירח, עשינו היסטוריה, הפכנו את ישראל למדינה השביעית אי פעם שעשתה זאת ולגוף הפרטי הראשון בהיסטוריה שהצליח.

פרופ' בן ישראל. "לפני כשנתיים ראש הממשלה ביקש ממני להוביל יוזמה לאומית בתחום מערכות בינה מלאכותית". צילום: באדיבות המצולם
פרופ’ בן ישראל. רוצים שילדים, מחנכים והורים לא יפחדו מכישלונות, ויראו התמדה ונחישות . צילום: באדיבות המצולם

אפשר ללמוד כמה לקחים מהסיפור הזה. שום ספק לא יעצור קבוצה של יזמים צעירים מליישם רעיון שהם מאמינים בו. כל האלמנטים הדרושים להגשמת חלום טכנולוגי – יצירתיות, מקוריות, ידע טכנולוגי, גיוס אנשים כישרוניים על בסיס התנדבותי, מימון, דבקות במטרה ועוד – כולם קיימים באקו־סיסטם של אומת הסטארט־אפ וכל שנדרש הוא רק לגשת ולקחת.

הסיפור על שלושת היזמים ששכנעו את כולם לתמוך בהם הוא לא ייחודי. אם מדברים על חלל, ישראל אינה רק המדינה הקטנה הראשונה שהנחיתה (למרות שזו היתה “נחיתה קשה”) משהו על הירח. היא היתה גם הראשונה ששגרה בהצלחה ננו־לוויין שנבנה כולו על ידי תלמידי בית ספר.

וזו הסיבה שאנחנו עומדים לשגר “בראשית” נוספת. אנחנו רוצים שילדים, מחנכים והורים לא יפחדו מכישלונות, ויראו התמדה ונחישות. אנחנו רוצים לוודא שהם לא יפסיקו לחלום ולעשות כל מה שנדרש כדי להגשים את החלומות האלה.

פרופ’ יצחק בן ישראל הוא ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, ויושב ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה

צילום התמונה הראשית: SpaceX