במהלך חורף 1944, חסמו הנאצים את אספקת המזון למערב הולנד ויצרו רעב שהתפשט. ההשפעה של הרעב על נשים בהריון יצרה את אחד מ"הניסויים" האפיגנטיים הראשונים – שינויים שנובעים מהשפעות גנטיות חיצוניות ולא טבעיות – דבר המצביע על כך שהתגובות הפיזיולוגיות של הגוף למצוקה, יכולות להיות מועברות בתורשה. יחד עם זאת, המנגנון, נותר עדיין לא ברור. בכתבה שפורסמה במקור באתר NoCamels, מסביר ד"ר רחבי מאוניברסיטת תל אביב את התופעה המעניינת.
מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Cell על ידי ד"ר עודד רחבי ועמיתיו מהפקולטה למדעי החיים ובית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, חושף מנגנון אצל תולעים המעביר את התגובה של הגוף להרעבה שלושה דורות קדימה, עם פוטנציאל של יישום גם עבור בני אדם שנחשפו להרעבה ואתגרים פסיכולוגים אחרים כמו הפרעות אכילה.
"יש ככל הנראה כמה מנגנונים גנטיים שמאפשרים הורשת תכונות של תגובה לאתגרים סביבתיים. זהו תחום חדש, כך שהמנגנונים האלה רק עכשיו התגלו", אומר ד"ר רחבי. "זיהינו מנגנון שנקרא "תורשת RNA קטן" שמאפשר לתולעים להעביר הלאה את זיכרון ההרעבה, לדורות רבים קדימה".
האם ל-RNA יש זיכרון?
במהלך המחקר החדש, הורעבו תולעים בתחילת התפתחותן. הם הגיבו ביצירת מולקולות RNA קטנות שמבצעות רגולציה על גנים בתהליך שמוכר כהתערבות RNA (RNAi). החוקרים גילו שה-RNA הקטנים פעלו על גנים שמעורבים בהזנה. ה-RNA הקטנים האלה עברו בתורשה לפחות 3 דורות של תולעים.
אנחנו מצויידים גנטית כדי להתמודדות עם קשיים שחוו הורינו וסבינו? | צילום: shutterstock
"הופתענו גם לגלות שהדור הרביעי לתולעים המורעבות גילה תוחלת חיים ארוכה יותר. למיטב ידיעתנו, המאמר שלנו מספק את ההוכחה המוצקה הראשונה לכך שמספיק לחוות סביבה מסוימת – במקרה הזה, סביבה ללא מזון, כדי שתתרחש תורשה של RNA ו-RNA קטנים. במקרה הזה, השינוי הסביבתי הוא הרעבה, אתגר פסיכולוגי מאוד רלוונטי, וסביר שגם סביבות אחרות מעודדות תורשה בין דורית של RNA קטנים".
RNA נוצר מתבנית DNA בתגובה לצורך ספציפי של תאים. מולקולות RNA שליח (mRNA) מכילות הוראות לייצור חלבונים, שמשרתים תאים ומאפשרים להם לתפקד. אך למולקולת RNA אחרות יש תפקידים רגולטורים שונים. ה-RNA הקטנים הם דוגמה אחת – מולקולות קצרות המווסתות ביטוי של גנים, בדרך כלל על ידי כיבוי של גנים, אך לפעמים גם באמצעות הדלקה שלהם.
ד"ר רחבי, החל להתעניין בנושא לאחר תגלית שגילה במהלך תקופת הפוסט דוקטורט שלו אצל פרופ' אוליבר הוברט באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. "מצאת אז שמולקולות RNA קטנות עוברות בתורשה ושההורשה הזו משפיעה על חסינות אנטי-וירלית בתולעים. זה היה ברור שזהו רק קצה הקרחון", הוא אומר.
"מצאנו גנים שחיוניים ליצירתם והורשתם של מולקולות ה-RNA הקטנות שנוצרות כתוצאה מהרעבה. הורשת RNA, הפועלת במקביל ל-DNA, יכולה להיות מוכחת כמנגנון גנטי חשוב גם באורגניזמים אחרים, כולל בני אדם. זה מאפשר להורים להכין את הצאצאים שלהם לקשיים דומים לאלו שהם חוו", אומר ד"ר רחבי.
כתבה זו פורסמה במקור ובאישור על ידי NoCamels.com – Israeli Innovation News
|