Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

הוא מטיס מטוסי קרב להנאתו, אבל את התמרון הגדול שלו עשה בוול סטריט

כך הצליח הטייס הצעיר ג'ארד אייזקמן להנפיק בהצלחה חברה לסליקת אשראי למסעדות ובתי מלון - דווקא בשיא המשבר שהפיל את הענפי המלונאות והמסעדנות
ג'אקומו טוגניני

ג’ארד אייזקמן אוהב לומר שלכל אחד יש “זמן התעייפות”, אם נשתמש בז’רגון של חיל האוויר. זה למעשה מספר שעות הטיסה שיש למטוס קרב לפני שהוא ממצה את התועלת שלו ויש להוציא אותו משירות. אבל אייזקמן רואה במושג הזה מטאפורה לאופן שבו הוא רוצה לחיות את חייו.

הכתבה מופיעה בגיליון סוף השנה של פורבס ישראל

“אתה מקבל מספר שעות ספציפי לטיסה”, הוא אומר במהלך שיחה ממשרד Shift4 Payments שלו באלנטאון, פנסילבניה, בשעה 17:00. יום לפני גיחת בוקר לביתו שבמונטנה. “זה לא המון זמן, אז זה באמת מסתכם בסופו של דבר ביכולת למקסם את הזמן כל עוד אתה יכול”, מוסיף אחיו הבכור של אייזקמן, מייקל, “הוא מאמין גדול שלכולנו יש זמן התעייפות מוגבל, אז בואו נעשה את הדברים הכי מדהימים שאנחנו יכולים בזמן שאנחנו בחיים”.

https://secure.cardcom.solutions/e/xo64

בגיל 37 נראה כי אייזקמן מנצל את זמנו עד תום. הוא התחיל את העסק הראשון שלו בגיל 15, שנה לפני שנשר מהתיכון כדי למכור מכשירים לסליקת כרטיסי אשראי ממרתף הוריו. בגיל 28 הוא החל את מה שיהפוך לחיל האוויר הפרטי הגדול בעולם, Draken International, ואז מכר אותו ל־Blackstone לאחר שמונה שנים, תמורת סכום של תשע ספרות. ונכון ליוני האחרון הוא מיליארדר, לאחר שהנפיק את חברת תשלומי המסעדות והמלונות שלו.

בעוד שהמיליארדר המפורסם הרבה יותר, ג’ק דורסי, מכוון לבתי קפה שכונתיים, Shift4 Payments של אייזקמן מטפלת ביותר מ־200 מיליארד דולר בתשלומים בשנה עבור שליש מהמסעדות והמלונות בארה”ב, כולל ענקים כמו הילטון, ארבע העונות, KFC ו־Arby’s, שסומכים עליה כדי להשלים תשלומים מורכבים בעשרות נכסים ומיקומים. גם לאחר שהסגר עקב נגיף הקורונה הכניס מסעדות ברחבי אמריקה לכאוס ועיכב באופן זמני את ההנפקה המיוחלת שלו – אייזקמן המשיך קדימה. “אנשים עדיין צריכים לאכול, נכון?”, הוא אומר.

שוויו של אייזקמן עומד על 1.4 מיליארד דולר, כמעט לחלוטין בזכות הנתח שלו של 38% ב־Shift4 Payments. הוא שומר על אחזקה קטנה ב־Draken כחלק מתיק נכסים צדדיים שמוערך בהיקף של 100 מיליון דולר, כולל מטוס מיג ותשעה מטוסים נוספים. והם לא משמשים רק ליופי. אייזקמן נוהג לטוס במיג שלו במהירות גבוהה יותר ממהירות הקול. הוא גם מטפס על הרים כדי להירגע משבועות אינטנסיביים של יותר מ־80 שעות עבודה. הוא בילה את ראש השנה באנטארטיקה בהקפת הר וינסון, קיר של 16 אלף מטר של שלג וקרח, 800 קילומטרים מהקוטב הדרומי. הוא נאלץ לשוב על עקבותיו רק 500 מטר מהפסגה בגלל התייבשות, אבל הוא נשבע לנסות שוב.

אייזקמן עם המיג הפרטי שלו. צילום: Tim Pannel
אייזקמן עם המיג הפרטי שלו. צילום: Tim Pannel

אייזקמן: “כל מה שהייתי צריך להתמקד בו (אצל Draken) היה לקנות מטוסי קרב נוספים לפני שאחרים יוכלו לשים עליהם את היד. Shift4 תמיד היה החלק הגדול ביותר בלוח הזמנים שלי”

והם לא משמשים רק ליופי. אייזקמן נוהג לטוס במיג שלו במהירות גבוהה יותר ממהירות הקול. הוא גם מטפס על הרים כדי להירגע משבועות אינטנסיביים של יותר מ־80 שעות עבודה. הוא בילה את ראש השנה באנטארטיקה בהקפת הר וינסון, קיר של 16 אלף מטר של שלג וקרח, 800 קילומטרים מהקוטב הדרומי. הוא נאלץ לשוב על עקבותיו רק 500 מטר מהפסגה בגלל התייבשות, אבל הוא נשבע לנסות שוב.

כמו משכנתא

אייזקמן רודף אחרי פרץ האדרנלין מאז ילדותו. כשהיה עדיין בתיכון בפרבר השקט פאר הילס בניו ג’רזי, אחיו מייקל, המבוגר ממנו בשמונה שנים, קנה את ביתו הראשון. טיפאני ומארק, הילדים הגדולים מבין ארבעת האחים של אייזקמן, היו בני 27 ו־30 בהתאמה, ושניהם עבדו. בתור היחיד שעדיין תקוע בבית עם אמא ואבא, אייזקמן רצה לצאת. “תמיד היתה לי מוטיבציה רבה להגיע לאורח החיים שלהם, ולא הרבה מוטיבציה לגבי התיכון”, הוא מודה.

בשנת 1998, יחד עם חברו ברנדן לאובר, שהיה מבוגר ממנו בשנתיים, הוא הקים חברה קטנה בשם Decho Systems שעיצבה אתרים עבור עסקים מקומיים. אחד הלקוחות הראשונים שלהם היה (Merchant Services Inc. (MSI, מעבד תשלומים שממוקם בעיר הסמוכה, ניו ג’רזי. בנוסף לעבודת האתר, MSI נזקקה לעזרה באבטחת מחשבים, אז אייזקמן הציע את עצמו כיועץ. כאשר אותו תפקיד הפך להצעת עבודה במשרה מלאה, הוא קפץ על ההזדמנות שאפשרה לו לעזוב את בית הספר בגיל 16.

העסק העיקרי של MSI היה מכירת המכשירים המגושמים שחייבו כרטיסי אשראי באמצעות הפס המגנטי. הבנקים הנפיקו כרטיסים לצרכנים וציפו שעסקים קטנים יקבלו את התשלומים שמתבצעים באמצעותם ללא כל עזרה, תוך מיקור חוץ של התהליך לצדדים שלישיים כמו MSI. אפילו מעמדתו במחלקת ה־IT, אייזקמן יכול היה לראות שהתהליך מסורבל ויקר. אם פיצרייה מקומית רצתה להתחיל לקבל תשלומים בכרטיסי אשראי, זה היה לוקח לה שבועיים והרים של טפסים ועמלות לפני שהיא היתה מתחילה לסלוק.

“כדי להירשם לקבלת תשלומים מכרטיס אשראי לפני 21 שנה היית זקוק לאותה כמות ניירת כמו קבלת משכנתא”, אומר אייזקמן. “זה היה אינטנסיבי מאוד, זה היה מכביד, זה היה מיותר לחלוטין”.

חצי שנה לאחר שהחל לעבוד ב־MSI, הוא החליט שהוא יכול להפוך את התהליך למהיר יותר, קל וזול יותר. אז הוא התפטר והקים את United Bank Card, האב הקדום של Shift4, במרתף של הוריו. השכיר הראשון היה אביו, דון, שעזב את עבודתו כסגן נשיא של חברת אבטחה ביתית. באמצעות הקשרים שלו מ־MSI והלוואה של 10,000 דולר מסבו, אייזקמן שכנע את הבנק למסור לו מספר זיהוי שהוא היה צריך בכדי למכור את מכשירי הסליקה. בהמשך הוא שכר את לאובר, חברו מחברת Decho, שנשר מהמכון הטכנולוגי של רוצ’סטר כדי להצטרף לעסק החדש.

משמאל: אייזקמן, אחיו הגדול מייקל ושותפיו ב־Draken, שון גוסטפסון וסקוט פוטיט, לפני טיפוס על הר וינסון באנטארטיקה. צילומים: באדיבות ג'ארד אייזקמן
משמאל: אייזקמן, אחיו הגדול מייקל ושותפיו ב־Draken, שון גוסטפסון וסקוט פוטיט, לפני טיפוס על הר וינסון באנטארטיקה. צילומים: באדיבות ג’ארד אייזקמן

“הוא לא היה צריך להכריח אותי”, אומר לאובר, שמנהל כעת את חטיבת התוכנה של מסך המגע Harbortouch ב־Shift4. “אני לא אורקל, אבל בזמנו ידעתי שהילד הזה הוא הדבר האמתי”.
זו היתה נקודת השיא של הבום הראשון באינטרנט ושני החברים בנו יישומי רשת כדי לפשט את תהליך קבלת המכשירים ותחילת השימוש בהם לסליקת כרטיסים. דון ניצל את כישוריו כאיש מכירות כדי לשכנע עסקים מקומיים לקחת סיכון ולסמוך על ילד שבקושי היה מבוגר מספיק כדי לנהוג. “לא ממש יצאתי וחשפתי את גילי”, נזכר אייזקמן. “התחבאתי במרתף”.

עד 2003 הוא עדיין לא היה מספיק מבוגר כדי לשתות, אך הוא הרוויח מספיק כסף כדי להחזיר את הלוואת סבו ולהתרחב מעבר לניו ג’רזי. הסטארט־אפ בן ארבע השנים, שהביא אלפי לקוחות חדשים, פתח משרד באריזונה. ההזדמנות הגדולה הבאה הגיעה בשנת 2008, כשהחברה השיקה את Harbortouch, מסך מגע עתידני דאז ששילב קופה וסולק כרטיסי אשראי במכשיר אחד. “זה היה שנים לפני Square”, אומר אייזקמן ומונה רשימה של מתחרים שהוא ניצח. “היינו הרבה לפני כולם, וזה היה מוצלח מאוד”.

תוכנית אימונים

ההצלחה לא באה בקלות. שחוק משנות העבודה של בניית החברה מאפס, החליט אייזקמן לפנות לאחד מתחביביו: תעופה. הוא החל להטיס מטוסי פרופלור, אך בתוך שנתיים הוא רצה יותר – לכן השקיע מאות שעות טיסה כדי להשתדרג למטוסי סילון. בשנת 2009, בגיל 26, בניסיונו השני, הוא השלים את הטיסה המהירה ביותר בעולם במטוס מנהלים, כשטס ממוריסטאון שבניו ג’רזי, דרך האיים האזוריים ואלסקה, בתוך 61 שעות ו־51 דקות. היא ניפץ את השיא הקודם ב־21 שעות; בין שתי הטיסות, הוא גייס יותר מ־100 אלף דולר עבור קרן Make A Wish (הניסיון הראשון שלו, בשנת 2008, נכשל כשעוכב בהודו).

עד מהרה הוא גילה שאזרחים יכולים להטיס מטוסים צבאיים אם יבצעו מספיק שעות טיסה ויעמדו בתנאי רשות התעופה הפדרלית – אז הוא התחיל ללמוד להטיס מטוסי קרב. בשנת 2010 הפך התחביב הקיצוני שלו למשרה חלקית כשפגש את שון גוסטפסון, אז חבר ב־Thunderbirds, טייסת הפעלולים המפורסמת של חיל האוויר האמריקאי. ביחד הם הקימו טייסת מופעי אוויר בשם “צוות הסילון של היהלום השחור”, עם טייסים בדימוס ואזרחים מיומנים אחרים שביצעו אקרובטיקה אווירית במשחקי פוטבול ומירוצי מכוניות.

“יש מעט מאוד אנשים שמקבלים את ההזדמנות להטיס מטוס קרב בתור אזרחים, ולהיבדק ולהיות מוסמך על ידי רשות התעופה הפדרלית זה נדיר ביותר”, אומר גוסטפסון. “זו רק עדות לרצון ולתשוקה שהיתה לו שזה יקרה”.

שנה לאחר מכן, השניים העלו רעיון טוב עוד יותר. בעקבות המשבר הפיננסי, צבא ארה”ב היה בתקופה של קיצוץ. בבסיס חיל האוויר Nellis ממש מחוץ ללאס וגאס, הוציא הצבא מיליארדי דולרים על מנת להכשיר טייסים במשחקי מלחמה נגד יריבים מדומים. האופציה של הוצאת מטוסי F-16 וטייסים מנוסים מהמשימות השגרתיות שלהם רק כדי לבצע תרגילים הפכה לבלתי אפשרית כלכלית. שני החברים ראו הזדמנות: אם הם היו יכולים לשכנע את חיל האוויר להעביר אליהם את ההכשרה הזו – באמצעות מטוסים צבאיים של חיילות זרים (שההפעלה שלהם זולה הרבה יותר), מאוישים בגמלאים שאינם גוזלים שכר צבאי – זה יחסוך מיליארדים ויאפשר לטייסי חיל האוויר הטובים ביותר להילחם מעבר לים ולא לאמן טירונים במדבר נבאדה. עם רוב צוות המופע האווירי, הם הקימו את Draken International כדי להגשים את התוכנית.

אייזקמן בן ה־19 (בחולצה הלבנה) מעביר חפצים למשרד הראשון שלו בניו ג'רזי. באדיבות ג'ארד אייזקמן
אייזקמן בן ה־19 (בחולצה הלבנה) מעביר חפצים למשרד הראשון שלו בניו ג’רזי. באדיבות ג’ארד אייזקמן

אייזקמן השקיע ב־Draken כדי לרכוש עשרות מטוסי קרב מרחבי העולם, בהשקעה מינימלית שגייס מחברים ועמיתים לשעבר. מטוסי דאגלס A-4 סקייהוק מניו זילנד, Atlas Cheetahs מדרום אפריקה ומטוסי Aero L-159 מצ’כיה. בסופו של דבר הם צברו 100 מטוסים, צי מטוסי הקרב הפרטי הגדול בעולם.

לחיל הים כבר היתה תוכנית דומה, אך היה קשה יותר לפרוץ לתרבות המבודדת הידועה לשמצה של חיל האוויר. לקח ל־Draken ארבע שנים לקבל את החוזה הראשון שלה בשנת 2015, ואפילו זה היה רק פיילוט קטן. סקוט “קיד” פוטיט, שבילה שבע שנים כמפקד וטייס ניסוי בבסיס Nellis לפני שהצטרף בסופו של דבר ל־Draken כדי לעמוד בראש הפיתוח העסקי, היה ספקן בהתחלה.
“חשבתי שיש לזה סיכוי קלוש… אבל (אייזקמן) זיהה שיש צורך”, אומר פוטיט. “ברגע שהכניס את הרגל בדלת, הוא נתן שירות שחיל האוויר פשוט לא רצה להפסיק לקבל”.

להיות הכי טוב

בזמן שטס בתערוכות אוויריות ברחבי העולם כדי לקנות מטוסים נוספים, אייזקמן עדיין ניהל את חברת התשלומים. הוא עבד 16 שעות ביום, כ־15% מהזמן עבד על Draken. “כל מה שהייתי צריך להתמקד בו [אצל Draken] היה לקנות מטוסי קרב נוספים לפני שאחרים יוכלו לשים עליהם את היד”, הוא אומר. “Shift4 תמיד היה החלק הגדול ביותר בלוח הזמנים שלי”.

בשנת 2014 הופיעה הזדמנות טובה מכדי לפספס: מעסיקו הוותיק, MSI, חיפש קונה. אייזקמן, שמימן את חברת התשלומים שלו בעצמו במשך 15 שנה, מכר 53.5% ממניות העסק לקרן הפרטית Prospect Capital תמורת 279 מיליון דולר. לאחר מכן הוא השתמש במזומן לרכישת MSI בכ־250 מיליון דולר.

זו היתה הראשונה מבין שבע רכישות. בשנת 2017, שנה לאחר ש־Prospect מכרה את חלקה לקרן הון פרטית אחרת, Searchlight Capital הניו יורקית, תמורת 328 מיליון דולר, יצא אייזקמן למסע רכישה. הוא רכש שלוש חברות תוכנה יריבות בתחום המסעדנות ואת כמעט 100 אלף הלקוחות שלהן, כולל רשתות לאומיות. בנובמבר 2017, ברכישה הגדולה ביותר שלה עד כה, היא רכשה את Shift4 Payments, שבסיסה בלאס וגאס. אייזקמן אימץ את השם, יחד עם שורת הלקוחות הלקוחות שלה, כולל Caesars Palace.

https://secure.cardcom.solutions/e/xo64

רכישת Shift4 יותר מהכפילה את היקף התשלומים שעיבד אייזקמן ליותר מ־100 מיליארד דולר בשנה. השוליים דקים בענף, כאשר הספקים מרוויחים כמה סנטים לדולר עבור כל עסקה שהם מעבדים. עם מאות גרסאות תוכנה ומכשירי תשלום מרובים תחת קורת גג אחת, אייזקמן יכול היה להתמקד בלקוחות גדולים ומשתלמים יותר. “זו היתה הרכישה המהפכנית ביותר שעשינו אי פעם”, הוא אומר. “זה הביא לנו חלק גדול משוק האירוח”.

אייזקמן כבר טס גבוה כשזכה בעסקה הגדולה ביותר שלו עד כה עם Draken. שבעה חודשים לאחר עסקת Shift4 הוא חתם על חוזה ראשון מסוגו בהיקף של 280 מיליון דולר להכשרת טייסי חיל האוויר בבסיס Nellis במשך חמש שנים.
חברו הוותיק מהתיכון לא הופתע. “הוא הטוב ביותר במה שהוא עושה, והוא הוכיח זאת בתעשיות שונות לחלוטין”, אומר לאובר. “האישיות שלו היא ‘לראות את זה, לכבוש את זה ולהיות הכי טוב בזה'”.

עדיין תרפיה

אייזקמן נכנס לשנת 2020 עם שווי נקי של תשע ספרות וחזון גדול של הנפקות. החברה דיווחה על הכנסות שיא של 731 מיליון דולר, אם כי היא עדיין הפסידה כסף. ואז הגיעה מערבולת גדולה ולא צפויה.
ב־18 במרץ אייזקמן ישב בחדר ישיבות במטה Shift4 באלנטאון עם ההנהלה הבכירה. יומיים קודם לכן, מדד ה־S&P קרס בדרך ליומו הגרוע ביותר מאז 1987, והביא לעצירת המסחר בפעם השלישית מזה שבועיים.

הרוד־שואו שתכננה Shift4 לשבוע שלאחר מכן, החל להיראות פחות סביר מדקה לדקה. באמצע פגישת החירום בה דנו כיצד להעביר בהדרגה עובדים לעבודה מהבית, מישהו בחדר פרסם את הבשורה: מושל פנסילבניה, טום וולף, עמד להטיל למחרת צו מחמיר לסגר בייתי שיסגור למעשה את משרדי Shift4.
“זה היה רגע משנה חיים”, אומר אייזקמן. “הרבה מחשבות עברו לי בראש: ‘האם האנשים יחזרו אי פעם למשרד? האם החברה הזו בכלל תהיה כאן?'”. בשבוע האחרון של מרץ, העסקאות ב־125 אלף המסעדות שעבדו עם Shift4 ירדו ב־74% בהשוואה לשבוע הראשון של פברואר, בעוד העסקאות ב־21 אלף בתי המלון שאיתם היא עובדת ירדו ב־86%.

כולם חזרו הביתה חוץ מאייזקמן. מוקף בשורות של קיוביקלס ריקים במטה העצום של Shift4, הוא עבד 16 שעות ביום בימי חול, ובסופי שבוע משעה תשע עד חמש. כדי לסייע ללקוחות הנאבקים, הוא ויתר על שכר טרחה במשך שלושה חודשים והקים אתר שבו הקונים יוכלו לקנות כרטיסי מתנה; Shift4 הוסיפה 5% על הכסף שגויס. הוא הוציא קודי QR לתשלומים ללא מגע והציג לראשונה שירות חדש שיעזור למסעדות לעבור להזמנות מקוונות.

סולק כרטיסי אשראי. משם הכל התחיל. צילום: shutterstock
סולק כרטיסי אשראי. משם הכל התחיל. צילום: shutterstock

די מהר, Shift4 חזרה לחיים. עסקאות ענף המסעדנות התאוששו ב־45% עד מאי מהנקודה הנמוכה במרץ, אם כי בתי המלון המשיכו בפיגור. החברה הונפקה ביוני בבורסה בניו יורק לפני שרשמה את החודש הטוב ביותר שלה אי פעם ביולי – 25% יותר תשלומים לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019.

ברנדן לאובר: “הוא הטוב ביותר במה שהוא עושה, והוא הוכיח זאת בתעשיות שונות לחלוטין. האישיות שלו היא ‘לראות את זה, לכבוש את זה ולהיות הכי טוב בזה'”

מאז ההנפקה, ימי העבודה של אייזקמן התארכו עוד יותר. למרות הפסד נקי של 75 מיליון דולר על מכירות של 67 מיליון דולר ברבעון השני – בעיקר בגלל המגפה – כעת Shift4 שוב מגדילה את מספר הלקוחות שלה. העמלות הנמוכות של Shift4 ביחס ליריבותיה העיקריות Elavon ו־FreedomPay אטרקטיביות יותר כעת, שכן מסעדות ומלונות מחפשים דרכים להוזיל עלויות. אייזקמן מתכנן התרחבות מעבר לים וגם לתחומים חדשים, מחוץ לאיזור הנוחות שלו של תשלומי אירוח.

כאשר הוא זקוק להפסקה מלוח הזמנים העמוס שלו, הוא פונה לביתו שבדרום מונטנה, שם נמצא המיג שלו. לאחר מכן הוא מחליף את חולצת ה־Shift4 בחליפת טיסה וממריא לשמיים. “זו עדיין תרפיה”, הוא אומר, “זו עדיין בריחה”.
גל שני של מקרי נגיף הקורונה בחורף עדיין עלול לסכן הכל, אך אייזקמן אינו מודאג. “זה משחק ארוך”, הוא אומר. “העולם יחזור לחיים”.

צילומים: Tim Pannel, Shutterstock, באדיבות ג’ארד אייזקמן

גיליון סוף השנה 2020 של פורבס ישראל
גיליון סוף השנה 2020 של פורבס ישראל