|
בוועדת הכספים דורשים לשנות את מתווה המיסוי של מס ההכנסה והחברות. בדיון בנושא שנערך הבוקר, הציעו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה לשנות את מתווה העלאת מס הכנסה ליחידים ולא להחילו על כל מדרגות המס.
על פי ההצעה, במקום להעלות את שיעור המס ב-1.5% באופן גורף לכל מדרגות המס, החל ממדרגות המס הנמוכות (משכורות של כ- 5,200 שקל), יש להעלות את שיעור המס רק למשתכרים מעל 14,000 שקל ומעלה ב-1.8% ובכך להגיע לאותם יעדי תוספות הכנסה למדינה ממס הכנסה. בנוסף, דורשים אחדים מחברי הכנסת מהאוצר להנהיג מס דיפרנציאלי גם לגבי מס הכנסה וגם לגבי מס חברות.
באוצר מתנגדים בתוקף להצעה הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר מיכאל שראל שנוכח בדיון אמר: "העלאת שיעור המס ב- 1.5% היא מהלך פרוגרסיבי שיקטין את אי השוויון, כיוון שבעלי שכר גבוה ישלמו בתוספת השולית בפועל, הרבה יותר מבעלי שכר נמוך".
צילום: דוברות הכנסת
אתמול הביעו נשיא התאחדות לשכות המסחר אוריאל לין וסגנו שמואל פרנקל התנגדות לכוונת האוצר להעלות את מס החברות ל-26.5%. "בשנת 2003 הכנסות המדינה ממס החברות, שעמד על 36%, הגיעו ל- 14 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2012, כאשר שיעור המס ירד ל-25%, ההכנסות עמדו על 26.3 מיליארד שקל", טוענים לין ופרנקל. "בעיני רבים נתפסת העלאת מס החברות כהעלאת מס לעשירים. זוהי תפיסה שגויה. בישראל לא פחות מ-380 אלף עסקים אשר המחזור השנתי שלהם לא עולה על 1 מיליון שקל בשנה".
את המס המוטל על החברות העסקיות חייבים לראות במשולב עם המס המוטל על משיכת רווחים", הוסיפו לין ופרנקל. "צירוף של מס חברות ברמה של 26.5% ומס על משיכת רווחים בשיעור של 30% – זהו מס כולל של 48.5%, כמעט מחצית מרווחי החברה בכל רמות ההכנסה של החברה".
לדבריהם, אין צורך להתאמץ ולחפש אחר מחוללי הצמיחה שכן ברור לעין כי המגזר העסקי הוא מחולל הצמיחה העיקרי של המשק. "רבים מחפשים את מחוללי הצמיחה או מנועי הצמיחה בתקציב, ואין הם מבינים כי מנוע הצמיחה האמיתי הוא המגזר העסקי כולו ולא רק חלקים ממנו", סיכמו השניים. "הכוח המניע את המגזר העסקי הוא המוטיבציה של בעלי העסקים לבנות עסקים חדשים ולפתח עסקים קיימים. מוטיבציה זו מושפעת ישירות ולרעה ממגמות חקיקה שליליות הפוגעות במגזר העסקי"
|
