מדי שנה מאתרת קנדה מנהיגים צעירים מתחומים שונים ומעבירה אותם יחד שנת ההעשרה ומפגשים עם אישים מרתקים. מסיבה לא ברורה התקבלתי אליה לפני עשור, וזה שינה את חיי. נפגשתי שם עם ביל קלינטון, סגנית מזכ"ל האו"ם, סופרים, תסריטאים, שחקנים ומדריכי יוגה. עצם העובדה שהם ישבו איתנו נסכה בי, אני חושב, המון ביטחון להמשך הדרך.
וזה גם היה פרקטי. חלוצים מכל קצוות תבל סיפקו לנו אסטרטגיות מקוריות להתנהלות איכותית. קלינטון למשל, לימד אותנו כיצד לכבוש אדם במהירות והתסריטאי לן בלום צייד אותנו בטכניקות ללכידת קוראים.
חזרתי לרשימות האלו וחילצתי מהן קוקטייל של עצות מעשיות, בחלקן השתמשתי בחיי בטבעיות, אחרות ניסיתי לאמץ. גם אם תשתמשו רק בטיפ אחד – תרוויחו. הנה החלק שעסק בהקסמת זרים, וניווט סמול טוק למקומות מעניינים.
איך לכבוש שיחה?
אתם כבר יודעים את זה. בן השיחה שלכם מחליט אם הוא רוצה להמשיך לדבר אתך תוך כמה רגעים. יש כמה שיטות, עקיפות וישירות, להצית ניצוץ בבן השיחה שלכם אפילו אם אתם מר שעמום. לא פחות חשוב, האסטרטגיות האלו לכל הפחות יעזרו לכם להנות יותר משיחות תפלות.
1. מסתוריות – כששואלים אתכם שאלות תפלות (מה אתה עושה? מאיפה אתה?) אפשר להימנע מסיפוק תשובה חד-מילתית כמו "הייטק" או "ירושלים". למעשה, שאלות בנאליות הן העיתוי המושלם להתבלט. תבראו מבעוד מועד עובדות ייחודיות על מקום מגורכם ועבודתכם. במקום להגיד "אני מהנדס" אפשר לענג את השואל בחידה. "אני בעבודה בה אני משנה את הדרך שבעזרתה תרכוש כרטיסי טיסה"; במקום "אינסטלטור" אפשר לומר "אני דואג לכך שאנשים כמוך יוכלו לחיות בנוחות". אפילו "אתה יכול לנחש?" פשוט, מניסיון, מעורר התלהבות ומפיח חיים בשיחות חדגוניות.
2. רשימות מכורבלות – כולנו מחווטים להסתקרן ולדרוש חשיפת רשימה בשלמותה, לא משנה כמה הנושא משעמם, כאשר היא עטויה למחצה. למה אני מתכוון? אם תרצו לדבר למשל על מקום מיוחד שביקרתם בו תוכלו להגיד: "ירושלים היא המקום השני שאני הכי אוהב בישראל". בן-השיח תמיד, אבל תמיד, יסתקרן וישאל, "מה הראשונה?". אז תוכלו להתפלמס על הקיבוץ ההוא בנגב שאהבתם במיוחד.
3. לנסח מחדש את הבסיסי – יצירתיות לא חייבת להוביל תמיד להמצאות משנות עולם. אפשר להשתמש בה גם כדי להעמיק סמול-טוק שנכפה עלינו מכל עבר. את "במה את עובד?" אפשר לעצב מחדש לשאלה שיותר מזמינה חיוך ועומק בסגנון "איך אתה מעביר את הזמן שלך?'
ועוד משהו. כשלא מבינים משהו שאמרנו זה די מסתכל, נכון? אבל שמתי לב שהדרך לצאת מתסכול הוא לומר "כנראה שלא הסברתי את זה טוב", במקום להתחפר ב"לא הבנת" הביקורתי והסוגר. לא רק זה. גם במקום "אתה צודק", ירענן ויחמיא יותר משפט כמו: "לעולם לא ראיתי את זה ככה".
4. שתפו בתשוקה – מה שייזכרו בסוף מהשיחה, זה מה שדיברתם עליו בתשוקה. ורק אותו. זה יכול להיות מיזם התנדבותי, תחביב מקורי או עיסוק שאתם אוהבים בכל הלב. שימו לב שבכל סרט הוליוודי גרוע יש לגיבור איזה תחביב הזוי – אם זה נהיגת מרוצים או דיג. למה? כי זה מסייע לייצר במהירות אמון ביניכם לבין הדמות. וכן, גם כיף לשמוע אדם שמתלהב ממה שהוא עושה – לא משנה מה זה. במיוחד, אם זה כולל כישלון. למעשה, אנשים מתים לשמוע על כישלונות של אחרים כמעט יותר מכל דבר אחר.
זה לא רק מרתק את השומע, אלא גם יכול להניב פירות של ממש. כשג'פרי סאקס, כלכלן אמריקאי, נחת בתוכנית שלנו, השיחה נשארה במחוזות הבנאליות, אבל כשסיפרנו לו בכנות על בעיות בפרויקט שניסינו ליזום (רעיון כושל מספר מיליון לשלום עולמי) – לפתע נפתח והפנה את הקשרים שלו בעיתונות האמריקאית.
5. גלגלי הצלה – תמיד אפשר להגיד שבדיוק למדת קסם שאתה רוצה לבדוק. בקשו שייבחרו בלב בספרה בין אחת עד עשר. חכו כמה שניות ואז חשפו בפניו שהמספר הוא שבע. זה מה שכולנו בוחרים ב-99% מהזמן.
להקסים זר, קלינטון סטייל
לא האמנתי, אבל כאשר היה במונטריאול, הנשיא ביל קלינטון, שטיפס עד לחדר הסגלגל בזכות כריזמה מעלפת, הסכים להיפגש עם חבריי למלגת "סובה". מלבד המגנוט הפסיבי שהוא משדר מתוקף היותו נשיא לשעבר, כל מנגנוני הכיבוש שלו פעילים. קלינטון דאג לא לדבר אלינו כקבוצה וניגש לכל אחד בנפרד. הוא שאל שאלות סוף-קורס (איך קוראים לך? מאיפה אתה?) אבל תמיד בליווי מבט עמוק בעינינו שנשאר שם שנייה מעבר לדרוש.
רגע השיא היה כאשר נופף בידע החדשותי שלו. הוא המשיך להתעדכן באופן קיצוני בסדר היום העולמי וכך מקים גשר לשיחה עם כל אינדיבידואל. עם הקולגה הברזילאית שלי הוא שוחח על דיסק פופולארי חדש שיצא במדינה שלה, עם הניגרית דיבר על מחקר ניגרי לשימוש באנרגיה ירוקה. זה היה חורף, ואותי הוא שאל אם ירד שלג בירושלים. הוא מביית את החדשות ומתעל אותם. זה הכפיל את הרושם של הנוכחים ונתן תחושה של עניין טבעי שלו ברקע שלנו.
ובישראל? לארי קינג אגב אמר פעם שהוא יוצר תנופה לסמול-טוק מעלעול בחדשות לפני הפגישה. הוא משתדל לקרוא בייחוד מאמרים מצמררים. בצורה הזאת, ברגע שהשיחה דועכת תוכלו להתעניין: "שמעת על פרשת X?" בשילוב הבעת גועל. ברוך השם והשמש בישראל לא חסרות לנו פרשות ופרשיות.
הכותב הוא עיתונאי עצמאי, מייסד "שקוף" ומוביל המיזם החינמי נשנושי שירה
