Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

לא רק בהוליווד: האם תסריט האימים של שובר הקופות “כוח המשיכה” אכן עלול להתרחש במציאות?

אם קראתם את מוספי התרבות בעיתונים לאחרונה, פתחתם טלוויזיה או פשוט הלכתם לקולנוע - סביר להניח כי שמעתם על הדבר החם ביותר בהוליווד - הסרט "כוח המשיכה" (Gravity), ששורף ...
מתיו סטיב
אם קראתם את מוספי התרבות בעיתונים לאחרונה, פתחתם טלוויזיה או פשוט הלכתם לקולנוע – סביר להניח כי שמעתם על הדבר החם ביותר בהוליווד – הסרט “כוח המשיכה” (Gravity), ששורף קופות ברחבי העולם ומצעיד את הקולנוע צעד אחד קדימה (אם לא יותר) מבחינה טכנולוגית.

אך מעבר לחוויה הוויזואלית המרשימה, מציג הסרט סיפור מלחיץ למדי, במהלכו פיצוץ לווין רוסי גורר תגובת שרשרת הרסנית, במהלכה גל הרסיסים הורס לווינים נוספים המרחפים מסביב לכדור הארץ. גל ההריסות והרסיסים גדל לממדי ענק – עד שהוא משמיד כל לווין ותחנת חלל המשייטים בגובה נמוך מחוץ לאטמוספירה. אך למרות שנשמע כי מדובר בתסריט הוליוודי אשר נכתב על ידי תסריטאי בעל דמיון מפותח במיוחד, מסתבר כי מדובר בסכנה ממשית, המוכרת כ”אפקט קסלר”, ועלולה לאיים במידה רבה על אורח החיים המוכר לנו.

“ראינו כבר עצמים מעשה ידי אדם אשר ריחפו בחלל במהירות גבוהה ללא כל יד מכוונת” אומר ד”ר פרנקלין צ’אנג דיאז, אסטרונאוט לשעבר בעל ניסיון של 7 טיסות לחלל. “חלק משגרת היום שלנו הייתה להביט מחלון המעבורת ולוודא שאף עצם אינו נמצא במסלול התנגשות”. אך האם תגובת שרשרת כזו בכלל אפשרית? אם אכן יתרחש “אפקט קסלר”, מה יהיו ההשלכות? והאם ניתן למנוע זאת?

החלל אינו ריק

למרות שמו, החלל אינו ריק כלל וכלל. למעשה, באזור המקיף את האטמוספירה של כדור הארץ (התחום בו נמצאים הלווינים ותחנות החלל השונות) ניתן למצוא “אשפת חלל” רבה – חלקי טילים ישנים, ברגים, אומים, חלקיקי צבע שהתקלף, לויינים שיצאו מכלל שימוש ואפילו כלי עבודה אשר אבדו לאסטרונאוטים במהלך המשימות השונות לאורך ההיסטוריה. כל אלו מרחפים במסלול קבוע ומקיפים את כדור הארץ במהירות גבוהה – ומהווים איום מתמיד לחלליות וללווינים השונים.

כל אחד מהעצמים האלו יכול לפגוע בלוויין, אסטרונאוט או חללית – ולגרום לתוצאות קטסטרופליות. אך הקטסטרופה ממנה מפחדים כולם היא היווצרות של אותו “אפקט קסלר” –  אשר יביא לתוצאות הרסניות בקנה מידה עולמי.

כל הלווינים ותחנות החלל יהיו בסכנה | צילום: מתוך ויקיפדיה

תגובת שרשרת

כאמור, זה לא בלתי אפשרי. סין כבר השמידה בעבר לווין ישן, בכדי לבחון את ביצועיו של טיל חלל מיוחד נגד לווינים – ויצרה גל קטן של חלקיקים אשר ריחפו בחלל. לא מזמן לווין סובייטי ישן פגע בלווין תוצרת אקוודור – התנגשות אשר יכלה לגרום לענן רסיסים נוסף.

אם אכן היה נוצר “אפקט קסלר”, ההשלכות יכלו להיות הרסניות. שורת לווינים המשייטים בגובה נמוך היו ניתנים בסכנה. ההשלכות מבחינה כלכלית יהיו קטסטרופליות – יכולת ה-GPS תשותק, תחזיות מזג האוויר יהפכו להרבה פחות מדויקות, יכולות האינטרנט והטלפונים יפגעו קשות (ואף יעלמו לחלוטין בחלקים נרחבים של העולם), וכמובן יכולות הריגול והמעקב של המעצמות יספגו פגיעה אנושה. בנוסף, כל תכנית לשגר בני אדם או גופים נוספים לחלל תיהפך למסוכנת במיוחד – שכן גל הרסיסים יקיף את כדור הארץ במהירות ומסלול קבועים ללא כל יכולת לעצור אותו.

יש פיתרון?

התשובה המתבקשת היא בראש ובראשונה – לנסות ולהימנע מאיום של פגיעה בכל אחד מהגופים המקיפים את כדור הארץ – וכך למנוע היווצרות של “אפקט קסלר”. אפשרות נוספת היא להתחיל ולאסוף את כל אותם עצמים מרחפים אשר יצאו מכלל שימוש – לשם כך יש צורך בחללית מיוחדת אשר תוכל “לאסוף” את אותם גופים ולהסיט את מסלולם אל עבר האטמוספירה – בה יישרפו ללא זכר. אך הבעיה היא, שכל “איסוף” שכזה ידרוש הקצאה מיוחדת של טיל שיגור – אשר צורך כמויות דלק עצומות ויקר להחריד.

בדיוק לשם כך, מפתח ד”ר דיאז פתרון אלטרנטיבי. בהתבסס על טכנולוגיה מתקדמת (Variable Specific Impulse Magnetoplasma Rocket ) שמפתחת החברה שלו, טיל אחד יוכל לשאת כמות גדולה בהרבה של עצמים, ותוך שימוש בכמויות מזעריות (באופן יחסי) של דלק. הודות למערכת סולארית ולמחשב המבקר את השימוש בדלק ביחס למהירות הדרושה, הטילים החדשים יכבידו על גוף החללית בכ-300 ק”ג של גז בלבד, לעומת 7,000 ק”ג של דלק המכבידים על החלליות כיום. בעלות של 30,000 דולר לשיגור כל ק”ג, זו בהחלט הוזלה משמעותית.

“לפני 20 שנה, החלל היה זירת מאבק בין מדינות” אומר דיאז. “כיום, החלל הוא זירה עסקית, עם השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה העולמית כולה. המשמעות היא שאנו פשוט לא יכולים להתעלם מסכנות כמו ‘אפקט קסלר’ ואחרות”. נראה כי למרות הדרמה, המתח והגבורה המוצגים בסרט “כוח המשיכה”, הפיתרון האמיתי נמצא ביוסטון, ולא בהוליווד.