מדענים: המוח הנשי חסין לפגעי האלכוהוליזם ארוכי הטווח

אחד מהמחקרים המקיפים ביותר שנערכו אי פעם אודות ההשפעה ארוכת הטווח של שתיית אלכוהול אינטנסיבית, מצביע על קשר בינה ובין ירידה ביכולות הקוגניטיביות של המוח בגברים בגיל העמידה. מוחן של נשים לעומת זאת, עמיד לאפקט מסיבות שאינן ברורות.

הירידה ביכולות הקוגניטיביות אופיינה בשתי דרכים: ירידה בתפקוד המוח (מהירות ואפקטיביות של יכולות החישוב המוחיות), והדרדרות הזיכרון.

החוקרים ניתחו מידע ממחקר Whitehall II – מחקר קלאסי שנערך החל מ-1985 על ידי פרופסור מייקל מרמוט מהקולג' האוניברסיטאי בלונדון ובדק כ-10,000 עובדי ציבור בריטיים שהסכימו לענות על שאלוני סגנון חיים ולעבור בדיקות פיזיות שונות, לאורך 20 שנה. המחקר אפשר לעקוב אחר השפעת סגנון החיים, כולל שתיית אלכוהול, על בריאותם של הנבדקים לאורך זמן.

המחקר מצא כי גברים בגיל העמידה (גיל ממוצע של 56) ששתו 36 גרם (או 36 מ"ל) אלכוהול ביום במשך 10 שנים לפחות, סבלו מפגיעה חמורה יוצת בזיכרון וביכולת החישוב של המוח לעומת גברים שצרכו בין 0.9 ל-33 מ"ל ליום.

כדי לקבל קנה מידה, בשוט של וויסקי המכיל 45 מ"ל משקה, יש רק 18 מ"ל של אלכוהול טהור, כך ששתיין כבד, לפי המחקר מוגדר כמי ששותה בכל יום שני שוטים של משקה חריף, או לחילופין 300 מ"ל יין או 720 מ"ל בירה. סוג המשקה האלכוהולי אינו רלוונטי לפי המחקר.
שתייניות כבדות הוגדרו מעט אחרת, בשל ההבדלים במטבוליזם האלכוהול בין המינים. בכדי להיות מוגדרת כשתיינית כבדה, על אישה היה לשתות 18 מ"ל אלכוהול ביום – כמחצית מהגברים.


מוחן של נשים חסין לפגעי האלכוהול ארוכי הטווח | צילום: shutterstock

באופן מוזר, ההשפעה על הנשים לא היתה אפילו קרובה לזו שעל הגברים.
עורכי המחקר לא ניסו להסביר את ההבדל, אך יתכן שההורמון אסטרוגן משחק תפקיד. מחקר שנערך ב-2001 על ידי מדענים מאוניברסיטת קליפורניה דיוויס, הראה כי אסטרוגן פועל כגורם משמר של תאי המוח, ורמות גבוהות של ההורמון מפחיתות את הסיכון לחלות באלצהיימר. אסטרוגן יכול גם לשמש כמגן נגד רעילות אלכוהול.

חשוב לציין שעל אף שהמחקר לא ראה השפעה על הפעילות המוחית של נשים, יש לשתייה מרובה השפעות גופניות שליליות רבות אחרות, ובראשן פגיעה בכבד.

כמו במקרים רבים, גם למחקר הזה יש מספר נקודות תורפה. המרכזית היא שקיימים גורמים רבים לפגיעה בפעילות המוחית, וקשה לבודד את גורם השתייה מן השאר. מצד שני, חוזקו של המחקר הוא במימדיו. קרוב ל-10% מהנבדקים הוגדרו כשתיינים כבדים – יותר מ-700, והסימנים לנסיגה ביכולות הקוגניטיביות שלהם הייתה ברורה וקונסיסטנטית.

מוחם של אלה ששותים במתינות, כמו גם של אלה שנגמלו משתייה מרובה, ממשיך לתפקד כרגיל ולא מראה סימני חולשה בגיל מבוגר.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן