Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

מה יכולים ללמד אותנו שלדים מהמאה ה-18 על מגפת השמנת היתר בעולם המודרני?

חוקרים במוזיאון לונדון מנסים להבין את מקורותיהם של מחלת הסרטן ותופעת השמנת היתר, באמצעות סריקות של ממצאים ארכיאולוגים, שעשויים לשפוך אור על הסיבות בגינן נכנסו שתי רעות חולות אלה ...
כריסטינה קילגרוב

חוקרים במוזיאון לונדון מנסים להבין את מקורותיהם של מחלת הסרטן ותופעת השמנת היתר, באמצעות סריקות של ממצאים ארכיאולוגים, שעשויים לשפוך אור על הסיבות בגינן נכנסו שתי רעות חולות אלה לחיינו.

האובייקטים הנבדקים הן עצמות אנושיות מתקופת המהפכה התעשייתית, המאוכסנות במרתפי המוזיאון. היסטוריונים נוטים לייחס את נקודת הזמן הזו כגבול בין העת המודרנית המוקדמת והתקופה המודרנית החדשה. החל משנות ה-60 של המאה ה-18, קיטור, פחם ועץ הזינו באנגליה מכונות, ששינו לעד כמה מהתעשיות. לפתע ישובים קטנים הפכו לערים גדולות ואנשים הגיעו למפעילים כדי למצוא עבודה. כאשר ההון החל להתחלק באופן נרחב יותר, גם רמת החיים עלתה באופן דרמטי ואיתה תוחלת החיים הממוצעת.

אך למהפכה התעשייתי היה גם מחיר בריאותי. ז’לנה בקוולאק, אוצרת במוזיאון לונדון, החלה בפרויקט בן 3 שנים, לניתוח ותיעוד של יותר מ-2,500 שלדים מ-18 אתרים ארכיאולוגיים בבריטניה. האנשים אותם חוקרת בקוולאק חיו בלונדון, בעיירות קטנות ובערי קטדרלה, בין ימי הביניים ותחילת ימי המהפכה התעשייתית. היא מספרת כי מטרתה “לבחון את ההשפעה של המהפכה התעשייתית על טבען המשתנה של המחלות, החל מימי הביניים, דרך התקופות שלאחריהם ועד ימינו”. 7 המחלות אותן בוחנים בלקוולאק וצוותה, מקושרות בדרך כלל לתיעוש, אורבניזציה והארכת תוחלת החיים.


גולגולת. יכולה ללמד אותנו הרבה על בריאותו של האדם לו היתה שייכת | צילום: thinkstock

מסתבר שהשפעות התיעוש והמעבר של אנשים אל הערים, נתנו את אותותיהם על השלד האנושי. כאשר אנשים עברו להתגורר בחללים קטנים וצפופים יותר, הסיכוי של מחלות כמו שחפת להתפשט במהירות, עלה באופן דרמטי. פגיעה באזור הצלעות יכול ללמד אותנו האם האדם סבל מבעיות בדרכי הנשימה. אך גם תהליך הייצור עצמו, בא לידי ביטוי בעצמות. משימות רוטיניות שבוצעו לאורך פסי הייצור, פגעו במפרקים ואלה הם אזורים שהצוות יחפש בהם סימנים למחלות. באופן דומה, גם שברים שונים נוצרו בשם העבודה במאומצת – וגם הם, כמובן, ניתנים לזיהוי.

צוות החוקרים יחפש בשלדים גם מחלות הקשורות לזיקנה. נשים בדרך כלל חשופות לשתי מחלות הקשורות לשינויים הורמונליים המתרחשים בגיל מאוחר: Hyperostosis frontalis interna, שמתאפיינת בעיבוי של חלקה הקדמי של הגולגולת, ואוסטאופורוזיס, שבא לידי ביטוי בעצמות דקות, שיכולות להישבר בקלות. גם גברים אינם חסינים לפגיעה שלדית הקשורה לזקנה ואצלם נפוצה יותר תופעה הגורמת לאיחוי של חלקים מעמוד השדרה. זהו גם מצב הקשור לתופעה של השמנת יתר (Obesity).

מחלה נוספת הקשורה להתארכות תוחלת החיים היא סרטן. ביו-ארכיאולוגים בדרך כלל לא מזהים בשלדים עתיקים סרטן – הן מפני שתוחלת החיים היתה קצרה מאוד והן מכיוון שהוא לא היה נפוץ כל כך. אך בשלדים מתקופת המהפכה התעשייתית, אפשר לראות עליה משמעותית במקרי הסרטן.

“הפרויקט הזה מאפשר ליצור נרטיב לגבי בריאותם של תושבי לונדון לאורך הזמן, בהתבסס על ממצאים ארכיאולוגים”, אומרת בלקוולאק. השילוב של מחקר ארכיאולוגי, היסטורי וביולוגי, מעניק פרספקטיבה מעניינת ורב ממדית על ההשפעה של ההתפתחות הטכנולוגית על הפרופיל הבריאותי שלנו – הבנה ממנה נוכל, אולי, גם להשליך לגבי העתיד.