Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

מורכב מדי ולא מביא רייטינג: האם לחברה המערבית נמאס מהמדע?

ויקיפדיה מגדירה "פסאודו-מדע" או "מדע חלקי" כטענה, אמונה או עיסוק אשר מוצגים כמדעיים, אך אינם נצמדים למתודולוגיה מדעית תקפה, חסרים סבירות או ראיות תומכות, אינם יכולים להבחן באופן אמין, ...
מייק קולינס

ויקיפדיה מגדירה “פסאודו-מדע” או “מדע חלקי” כטענה, אמונה או עיסוק אשר מוצגים כמדעיים, אך אינם נצמדים למתודולוגיה מדעית תקפה, חסרים סבירות או ראיות תומכות, אינם יכולים להבחן באופן אמין, או לחילופין נעדרים מעמד מדעי. פסאודו-מדע הופך את הסדר הנכון: הוא מציב מסקנות ורק אז מחפש צידוקים. אין בו ספקנות בריאה ויש נטייה לקבל עדות פרטית כאמת.

הוא סובב יותר סביב מה אדם מרגיש מאשר על עובדות. ההעדפה של עדות או תחושה אישית על פני לוגיקה ועובדות בדוקות פעמים רבות קשורה לאמונה דתית, רוחניות, פסיכולוגיה עממית והשפעה של כתות.

כאשר מתבוננים על כמה נתונים של אוכלוסיית ארה”ב אי אפשר שלא לקבוע שהתפיסות האלה מושרשות חזק מאוד בציבור. 80% מהאמריקאים מאמינים שהממשלה מסתירה ראיות לגבי חוצונים, רק 68% מהאוכלוסייה תומכת בחיסון ילדים (לעומת 86% בקרב אנשי מדע) ו-57% לא יודעים שאלקטרונים הם קטנים יותר מאטומים.

46% מהציבור האמריקאי גם מאמין שאלוהים ברא את האדם כפי שהוא כיום בפעם אחת לפני 10,000 שנה, ו-63% לא יודעים שהדינוזאור האחרון מת לפני שהאדם הראשון התהלך על פני כדור הארץ.

ההתעניינות במדע בעולם המערבי ובייחוד בארה”ב, נמצאת בירידה. במקביל מופנית לא מעט ביקורת אל מערכת החינוך, נושאי הלימוד, איכות ההוראה וההשקעה בתלמיד. כעת מנסה הממשל הפדרלי לקדם תוכנית לימודים חדשה, “STEAM LEARNING”, שאמורה לחזק את לימוד המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה אצל ילדים, אך בעוד שמדובר בצעד חיובי, איך אפשר לצפות מילדים להתעניינות רבה יותר במדע כשהוריהם מוקסמים מהפסאודו-מדע?


הממשל האמריקאי מסתיר עדויות על חייזרים? מסצבר שהרבה אנשים מאמינים בזה | תמונה: thinkstock

הרבה מהתרבות הזו מגיעה מהטלוויזיה וזה לא פלא. ערוצים כמו ערוץ ההיסטוריה או ערוץ המדע משדרים בעיקר תוכניות של עדויות על נחיתת חייזרים ומיתוסים כמו ההיסטוריה של אטלנטיס. התוכניות האלה גם מעידות שפסאודו-מדע פופולרי הרבה יותר ממדע אמיתי וזאת בעיה רצינית.

מקור המשיכה לסוג הזה של תרבות פופולרית הוא שהיא מספקת פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות וזה דבר שאנשים אוהבים. מצד שני, מדע הוא תחום מורכב שהלימוד שלו דורש מאמץ רב וגם אנשים שלמדו קורסים במדע בתיכון, לא ממש זוכרים את מה שלמדו מכיוון שהלימוד התבסס על שינון עובדות ולא על הנחלת עקרונות מדעיים.

כל זה משמעותי מכיוון שהסקטור היצרני בארה”ב חייב להמשיך להתחרות עם שאר העולם ולשם כך נחוצה התקדמות מדעית וטכנולוגית. אנחנו נכנסים למאה בה יהיו הרבה מאוד שינויים סביבתיים. במאה החדשה המדע יאפשר לכל התעשיות להתמודד עם הבעיות שיצוצו. אך עם כל כך מעט כישרון מדעי וכל כך מעט הבנה, זה יהיה מאוד לא פשוט. סופר המדע הבדיוני, קרל סגן ניסח את המצב כך: “ארגנו ציביליזציה גלובלית שבה רוב האלמנטים הקריטיים תלויים באופן בסיסי במדע וטכנולוגיה. בנוסף, ארגנו את הדברים כך שכמעט אף אחד לא מבין מדע וטכנולוגיה. זה מתכון לאסון. אנחנו אולי יכולים להתחמק ממנו לזמן מה, אך במוקדם או במאוחר התערובת הנפיצה הזו של בורות וכוח הולכת להתפוצץ לנו בפרצוף”.

כדי שאיזושהי תוכנית לימודים לקידום המדעים באמת תצליח, גם ההורים צריכים ללמוד ולהוות דוגמה טובה יותר לילדיהם. הם צריכים ללמוד להיות יותר ביקורתיים, לדעת להפריד בין תחושות ובין עובדות ולהבין טוב יותר כיצד עובדת השיטה המדעית.

המאה ה-21 תביא איתה התפתחויות ענקיות בתחום הגנטיקה, תאי הגזע, הפיזיקה הקוונטית והאינטליגנציה המלאכותית. כל אלה הם מקור רב לתקווה לעולם טוב יותר, אך האיום הגדול ביותר עליהם הן גישות אנטי מדעיות שפוסלות קידמה מתוך בורות, חששות ומסקנות לא מבוססות. אם לא יעשו כבר כיום צעדים מרחיקי לכת לקידום החשיבה המדעית ולדחיקת התרבות הפסאודו-מדעית, החברה המערבית תהפוך בקרוב מאוד לחברה לא רציונלית שלא תהיה מסוגלת להתמודד עם האתגרים שיציב בפניה העתיד.