Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

סיכון מחושב? הבנקאי שמציע תשואה של 500% בתוך שנתיים

הבורסה של תל אביב מיובשת, ופועלת בעיקר כשוק לגיוס ומסחר באיגרות חוב. המשקיעים הזרים איבדו עניין, והישראלים מעדיפים, אם כבר, את שוק המניות התוסס בארה"ב. מעבר לים, בוולסטריט, תאוות הבצע שוברת שיאים. 

שווקים גואים הם תמיד מסוכנים ומעניינים יותר, ובשוליהם פועלים בוחרים ומשקיעים מחוכמים מאוד, המבטיחים למשקיעים המסוחררים להרוויח יותר ובקלות, ותמיד כמעט ללא סיכון. 

ג'וזף גרינקורן הוא סוג של בנקאי-מתווך המסתובב בשנה האחרונה דווקא בתל אביב, ומנסה לשכנע משקיעים שהוא יודע להרוויח יותר מהשוק האמריקאי המתפוצץ. רווח של 150% בשנה נשמע לו בהחלט הגיוני – אם אתם משקיעים סולידיים המעוניינים בהשקעה לטווח קצר יחסית עם סיכויים גבוהים. לדבריו, אם יש לכם קצת סבלנות, התשואה יכולה לזנק גם ל-500%.


גרינקורן | צילום: יח"צ

גרינקורן אומר שהוא יכול להפיק את התשואות המופלאות האלה מהשקעה ברשתות חברתיות לקראת הנפקה בוול סטריט. להשקיע בחברה שמניותיה נסחרות בבורסה כל אחד יכול. אבל גרינקורן יודע להכניס את לקוחותיו למועדון האקסקלוסיבי של המשקיעים הפרטיים. חברי המועדון היוקרתי הזה קנו בעבר מניות "פייסבוק" בדולרים בודדים, זמן רב לפני שהונפקו לציבור במחיר של 40 דולר למניה. מי שרכש את המניות כמשקיע פרטי לפני ההנפקה הציבורית הרוויח מאות אחוזים. מי שרכש את המניות שהונפקו לציבור הפסיד כ-40%.

###

גרינקורן, בן 39, מחלק את זמנו בין ניו יורק למגדל מגורים נוצץ במרכז תל אביב. הוא בן לאב אמריקאי ואם ישראלית ממושב בדרום. עיקר הקריירה הפיננסית שלו הייתה בתחום המשכנתאות וההשקעות בנדל"ן. ב-2008, כששוק הנדל"ן האמריקאי התרסק, הבין גרינקורן שהגיע הזמן להסבה מקצועית לתחום ההשקעות הפרטיות. פייסבוק הייתה ההשקעה הראשונה שלו בענף החדש. היום פייסבוק היא חברה ציבורית ולכן אינה מעניינת אותו במיוחד.

אנחנו מכירים לא מעט חברות שמגייסות הון אבל מכריזות שאין להן כוונה להנפיק.

"כן. וואטסאפ לדוגמה. אני מתנגד בתוקף להשקעה בחברה כזו. איזו מן מדיניות זו? חברה שמבקשת שישקיעו בה כל כך הרבה כסף חייבת להצביע על דרך שבה יכולים המשקיעים לממש את השקעתם בבוא העת".

אז מה הן ההשקעות שאתה מציע למשקיעים שלך?

"טוויטר. אנחנו עובדים חזק מאוד על השקעה בטוויטר. אפשר להשקיע בהם היום על פי שווי של 10 מיליארד דולר. אני משוכנע שהם ינפיקו מניות בבורסה בתוך 12-18 חודשים על פי שווי של 25 מיליארד דולר".

אתה מציע כאן רווח סולידי של 150% תוך שנה או קצת יותר? זה חייב לבוא עם סיכונים.

"מדובר כאן בתכנון לטווח קצר יחסית ולכן אני חושב שהסיכון קטן. טוויטר מרוויחה הרבה כסף. בחברות האלה אתה לא תמיד רואה את זה בשורת הרווח כי הן עדיין משקיעות הרבה בצמיחה". 

אם יש רווח גדול כנראה שיש סיכון.

"תמיד יש סיכון. מאז 2008 אנחנו יודעים שאין דבר כזה השקעה בטוחה. הסיכון הוא שההנפקה תידחה או לא תתקיים. אני מספיק מבוגר כדי לזכור איך ההנפקה של גולדמן זקס נדחתה בחמש שנים כי כשהם רצו להנפיק, באמצע שנות התשעים, התמוטט שוק איגרות החוב והם ספגו הפסדים כבדים. במקרה של טוויטר יש תוכניות מאד קונקרטיות להנפקה ואני מאמין שהיא תצא לפועל. 

"אני תמיד שואל את המשקיעים שלי לאיזה רווחים הם מצפים. כשמדובר בתכניות לטווח ארוך יותר יש יותר סיכונים, אבל למי שרוצה לחכות להנפקה בעוד שנתיים-שלוש, אני יכול להציע תשואה פוטנציאלית של 500%".

איזה חברות מעניינות נוספות יש שעדיין לא הנפיקו?

"יש לי מקור בשוק שאומר שחברת עליבאבא, המכונה 'הפייסבוק הסינית', עומדת להנפיק בתוך שנה-שנה וחצי. אם זה נכון הייתי מאוד מעוניין לבדוק את זה. אני בדרך כלל מגביל את עצמי לשוק האמריקאי כי זה השוק שאני מכיר ונהלי הדיווח בו יותר אמינים. בשוק הסיני יש בעיית מניפולציות וחוסר שקיפות. אבל עליבאבא היא חברה מעניינת מאוד. היא פועלת בשוק הגדול ביותר בעולם, יש לה הרבה יותר מ-600 מיליון משתמשים, והם לא רק פייסבוק: הם מתחרים גם בטוויטר ובאמזון. אני מאוד מעוניין להשקיע בהם.

"חברה נוספת שבה אני מתעניין בה היא 'שזאם', אפליקציה לזיהוי שירים. איל התקשורת קרלוס סלים, הנחשב לאיש השני הכי עשיר בעולם, השקיע בה 40 מיליון דולר, וזו אינדיקציה טובה". 

מה צריך כדי להשקיע אצלך?

"זה עסק של משקיעים גדולים. גיוסי ההון של החברות האלה מיועדים לחוג מצומצם והם מסתכמים בעשרות מיליוני דולרים. לכן סכום ההשקעה המינימלי למשקיע בודד הוא 250 אלף דולר".

ויש הרבה ישראלים שיכולים להשקיע סכומים כאלה?

"יש, אבל אני מנסה לעניין את המשקיעים המוסדיים שלכם: קרנות פנסיה, קופות גמל והשתלמות. אני מנסה להבין את השוק הזה ועדיין לא פיצחתי אותו. לכל משקיע מוסדי גדול בארה"ב יש מחלקה מיוחדת להשקעות פרטיות. בישראל אני לא מוצא מחלקות כאלה ואין כל כך עם מי לדבר".

הם הולכים להשקעות פרטיות אבל אני מניח שהם מתקשרים עם הבנקים הגדולים להשקעות, שנראים להם אמינים מאוד ומנוסים.

"הבנקים הגדולים מתעסקים בהשקעות של מיליארדים ולא באמת מעניקים לשוק הזה את תשומת הלב. גולדמן זקס הכניסו את המשקיעים המוסדיים שלהם לחברה כמו בטר פלייס, שמעולם לא חשבתי שיש סיבה להשקיע בה, והפסידו מאות מיליוני דולרים. זה מראה לך שהם אולי יותר גדולים אבל לא יותר טובים ממני". 

הם לפחות קצת יותר מפורסמים. משקיע זהיר יחשוש לתת כסף לאדם פרטי.

"כשאתה משקיע אצלי הכסף לא נכנס לכיסי. הוא עובד לנאמנות במשרד עורכי דין מכובד בוול סטריט, ומשם מושקע ישירות בחברה. אני רק המתווך".

לא בדין ולא בצדק

שלוש שנים יושב רועי ורמוס, המנכ"ל לשעבר של בית ההשקעות הגדול פסגות, וממתין שהפרקליטות תחליט אם להגיש נגדו כתב אישום. הוא היה בטוח שזה עניין של ימים, מקסימום שבועות, עד שרשות ני"ע תודיע על סיום החקירה בעניינו ובעניין חבריו לעבודה לשעבר בפסגות.

ורמוס ועורך דינו, ניר כהן, שותקים מחשש שפרסום ביקורתי על הסחבת בפרשה עלול רק להרגיז את הפרקליטות ולגרום לעיכוב נוסף. ורמוס טועה: הפרקליטות היא גוף המתקשה לעמוד במשימותיו, ואינו זקוק לתמריץ מיוחד כדי למרוח תיקים ללא הסבר מניח את הדעת, ולייצר עינוי דין מיותר.

ורמוס גם צודק: אין סיבה הגיונית לעובדה שחקירת פסגות, בחשד להשפעה בתרמית על שוק איגרות החוב, תימשך קרוב לארבע שנים. בתחילה נראה שהפרקליטות עובדת כראוי ובקצב מניח את הדעת יחסית. לפני שנתיים היא הודיעה שהיא מוכנה כבר להגיש כתבי אישום בפרשה, בכפוף לשימוע. השימוע נערך, אבל מאז לא קרה דבר. 

ורמוס, לשעבר כוכב צעיר בשוק ההון, ספון בינתיים בביתו. למרות טענתו לחפותו, נאלצה פסגות, הברוקר הפרטי הגדול ביותר בשוק ההון, לפטר אותו ואת שלושת החשודים האחרים בפרשה. במעמדו כחשוד בתרמית הוא אינו יכול לחזור לעבוד במקצועו. אם הוא אכן חף מפשע, הפרשה נראית כמו תקלה חמורה בפעולת מערכת הצדק, הפוגעת בחפים מפשע ללא כל הצדקה. בפרקליטות מסבירים שלא מדובר בתקלה או בעיכוב, ובוודאי לא בעיכוב מכוון. 

בפרקליטות ממתינים לחוות דעת כלכלית שתסייע לה להתמודד עם טענות משפטיות שהעלו ורמוס ופרקליטו. חוות הדעת אמורה לדון באחת השאלות העולות תכופות לדיון בחקירות כאלה: כיצד ניתן להוכיח שעסקה בניירות ערך בוצעה לצורך מניפולציה בשערי ניירות ערך, ואינה עסקה תמימה שבוצעה משיקולים מסחריים. במקרה של פסגות, יכולה הפרקליטות לנפק הסבר מדוע היה כדאי לסוחרים להשפיע על השערים, אבל חוות הדעת אמורה להכריע אם יש לה ראיה שכך נהגו אנשי פסגות. 

בפרקליטות מסרבים לומר מיהו המומחה שהתבקש לחוות את דעתו בסוגיה. ברור שמדובר בשאלה מסובכת שאין לדון בה על רגל אחת. אבל אי אפשר להבין מדוע נדרשות שנתיים של המתנה לחוות דעת כזו. בשיחה עם אנשי הפרקליטות לא הצלחתי להבין מה ייחשב בעיני הפרקליטים זמן סביר להשלמת חוות דעת כלכלית בענייני ניירות ערך.

###

אפשר היה לראות במקרה פסגות חריג שאינו מעיד על ההתנהלות הרגילה של הפרקליטות, אבל אין זה המקרה היחיד. מקרה חמור אף יותר היה פרשת החקירה של ניר ברונשטיין, המנכ"ל לשעבר של "פועלים שוקי הון" מקבוצת בנק הפועלים. 

כמו ורמוס, היה גם ברונשטיין כוכב ענק בשוק ההון של סוף העשור הקודם, אבל בפברואר 2009 עצרו אותי חוקרי רשות ני"ע בחשד שהעביר לכאורה מידע פנים לברוקר אחר. ברונשטיין נחקר פעם אחת בפרשה. החקירה התמקדה בתוכנה של שיחת טלפון אחת שערך ברונשטיין עם הברוקר. בתום החקירה הוא שוחרר לביתו ולא פגש מאז את חוקרי הרשות או אנשי הפרקליטות. 

גם ברונשטיין נאלץ לפרוש מתפקידו עד לסיום החקירה. רק בתום ארבע שנים החליטה הפרקליטות לסגור את תיק החקירה מבלי להאשים את ברונשטיין בדבר. ארבע שנים בהן לא יכול היה לעסוק במקצועו, ונשא אות קין של מי שחשוד במסירת מידע פנים ומעילה באמון. 

פרקליטים המייצגים חשודים ונאשמים מול הפרקליטות מאשרים שקיימת תחושה של סחבת ואיטיות מוגזמת בחקירות. הם טוענים להתנהלות בעייתית של היחידה המטפלת בחקירות ניירות ערך, ועומס יתר הנובע מהיעדר סדר עדיפויות. "תיקים גדולים וחשובים מתעכבים מפני שהפרקליטות מתעקשת לנהל הליכים ממושכים ויקרים נגד איזו פקידה שהעבירה לקרובים מידע פנים שהניב כמה אלפי שקלים", טוענים המבקרים ומסכמים: הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לסיים עבודה על תיק כלכלי בתוך שנה אחת, לא הגיעה למחלקה הכלכלית המטפלת בשוק ההון. 

בפרקליטות מאשרים שהעומס על הצוות המצומצם גדול וקיים מחסור בכוח אדם, אך טוענים כי קצב העבודה הוגבר בשנה האחרונה. עוד נמסר כי הפרקליטות התייעלה והזמן הארוך הנדרש להשלמת חלק מהחקירות נובע מאופיין המורכב של עבירות כלכליות, ולעיתים גם מתרגילי השהיה של הנחקרים עצמם.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן